מצב לא טבעי ולא רצוי: איך תזהו את הסימנים המוקדמים?

האוכל שאנו מכניסים לגופנו הופך לאנרגיה הנקראת 'סוכר' (גלוקוז). הגלוקוז אמור להגיע אל כל מיליארדי התאים שבגוף – זהו מקור חיותם. הסוכרים מובלים במערכת צינורות הדם ובכל רגע נתון ישנם סוכרים במערכת הדם המגיעים לכל תא ותא ומספקים לו אנרגיה = חיים. תא שלא מקבל את מזונו, הופך לתא מת.

כדי שהגלוקוז יכנס לתא, הוא זקוק לעזרת ה"אינסולין" – הורמון שמשמש כ"מפתח" שכביכול פותח את התא לכניסת הגלוקוז. ללא אינסולין, יישאר התא "נעול", ולא יוכל לקבל את מזונו.

אצל אדם בריא, הלבלב מייצר אינסולין במידה מדויקת למה שהגוף צורך, הן במינון נמוך – הבסיסי לצורך הקבוע, והן בייצור מוגבר של אינסולין והפצתו בהתאם לכמויות האוכל שהאדם אוכל. המערכת מווסתת את יצור האינסולין ומאזנת את הסוכרים בדם בצורה מעוררת התפעלות, כשברמת היקרון הערכים נשמרים בגבול הנורמה לאורך כל הזמן.

אז איך מזהים סוכרת?

לסוכרת מסוג 2 אין תסמינים קליניים בעת התפתחותה, לרוב היא מתגלית בבדיקות דם אקראיות. במקרים רבים – גילוי הסוכרת נעשה לאחר שכבר נוצרו סיבוכים ונזקים בלתי הפיכים! כאמור ישנן מגוון בדיקות הנערכות במרפאות הקהילה, ומשמשות לאבחון של סוכרת מסוג 2:

בדיקת המצאות סוכר בשתן - כשרמת הסוכר בדם גבוהה מ-180 מ"ג לד"ל, זהו "הסף הכלייתי" המתחיל לשחרר גלוקוז דרך השתן.

בדיקת סוכר בדם בצום - לאחר צום לילי בן 12 שעות. רמת סוכר מעל 126 מ"ג לד"ל נחשבת כאבחנה של סוכרת, 100-126 מ"ג לד"ל טרום סוכרת (סוכרת גבולית), עד 100 מ"ג לד"ל נחשב לתקין.

בדיקת העמסת סוכר - לאחר שעתיים מהבדיקה: עד 140 מ"ג לד"ל יחשב כתקין 140-199 מ"ג לד"ל כסוכרת גבולית, ומעל 200 כסוכרת.

בדיקת רמות המוגלובין מסוכרר - בדיקת ממוצע של רמת הגלוקוז בדם לאורך תקופה של 120 יום. אצל אדם בריא, אחוז ההמוגלובין המסוכרר יהיה בין 4 ל-5.4. סוכרת מאובחנת כאשר ערך ההמוגלובין המסוכרר מ-6.5 אחוזים ומעלה.

כשרמות הסוכר בדם מאוד גבוהות (יותר מ־250 מ"ג לד"ל) יכולים להופיע סימנים שאופייניים למחלה:

השתנה מרובה.

צמא רב ויובש בפה - תוצאה של ההשתנה המרובה.

חולשה, עייפות ורעב.

ירידה במשקל.

הפרעות תחושה בגפיים כמו עקצוצים, תחושת שריפה, תחושה של חום או של קור ואף אובדן תחושה. הפרעות התחושה האלה נובעות מהנזקים שגורמות רמות הסוכר הגבוהות למערכת העצבים. השם הרפואי של התסמינים האלה הוא נוירופתיה סוכרתית.

כאשר ריכוז הסוכרים בדם עולה ללא טיפול, מופר האיזון של אוסמולריות הדם (חלקים ממרכיבי הדם המסיסים) כשבסופו של תהליך ניתן להגיע גם למצב המכונה "היפרגליקמי היפראוסמולרי" (Hyperosmolar hyperglycemic state - HHS) שהוא סיבוך חריף ומסכן חיים.

ככל שהסור לא יאוזן לערכים תקינים, הסיכון לסיבוכי סוכרת ילך ויעלה. כך שמרגע האבחון יש לעשות הכול כדי לאזן את ערכי הסוכר ולהניסם לטווחים הרצויים.

יודגש: כי כל סדרת הכתבות מובאת כאן רק להעמקת הידע והרחבת הידיעות, ואין בכל האמור מתן עצה רפואית כלל, על כל שאלה ובירור פנו אל גורמי הרפואה המוסמכים.

סייע בהכנת סדרת הכתבות אברהם דיקמן, מומחה למחלת הסוכרת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!