ה"צביעות" שלילית או חיובית? | הרב מאיר אשר לוגאסי

בפרשתנו אנו עדים לאחת מהתופעות התמוהות ביותר , הדורשות הסבר שיניח את הדעת. 

כיצד ניתן להכיל ולהבין את הנהגתו של יצחק אבינו למול רשעותו של עשו ? 

כיצד ניתן להבין את בחירתו של יצחק שלא לתת את הברכות ליעקב אבינו ממשיך הדרך והשושלת ,ולאהוב את הרע והמנוכר את הרודף והרוצח , שביום מות אברהם עבר על חמש עבירות והגדיל לעשות ואף מכר את הבכורה ובז לה?

ומדוע רבקה שולחת את יעקב לפעול במרמה ולקחת ברכות שאינם שלו על פי האמת?

אנו נחלק את תשובתנו על מנת לבאר גם את הנהגת יצחק אבינו באהבתו לעשו , וגם את רצונו להעניק לו את הברכות ולא לברך את יעקב.

התורה כותבת "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו" וחז"ל פרשו ואף רש"י באר כך שהיה עשו צד את יצחק אבינו בלשונו ומרמהו בדבריו , כיצד מעשרים את התבן ואת המלח. 

קשה לפרש הדבר כפשוטו ולומר שיצחק אבינו לא ידע שמעשיו של עשיו הם מהשפה ולחוץ ובתוך תוכו הוא רשע מרושע . 

אלא שיצחק בחר בהנהגה שיש בה מוסר חשוב אף לדורנו , ועצה נפלאה לחינוך ילדים ולשלום בית. יש אדם שתוכו כברו ונקל לדעת על פי מעשיו מה מתחולל בתוכו פנימה. לעומתו יש אדם שתוכו מלא ברוע ושטניות אבל כלפי חוץ הוא מראה נקיות כפיים ושלוה . הגישה הנכונה עם אדם זה היא ההיפך ממה שמצופה ! אל לנו לומר לאדם זה , "את מי הינך משקר ומרמה? אנו יודעים כמה רע ורקוב אתה וכמה מעשיך נתעבים" כי בזה אנחנו לא נרויח כלום אלא נפסיד . משום שאם עד היום הוא עוד נהג כלפי חוץ במעט מנט'שיות , מהיום והלאה הוא ינהג כלפי חוץ כפי מה שמתנהל בתוכו פנימה והרי שאיבדנו אותו לגמרי.

שח לי פעם אדם שעוסק רבות בחינוך ילדים ובשלום בית שלפעמים באים לפתחו שאלות מסוג זה של בעל שדורש ברבים אודות כבוד האשה ובתוך ביתו פנימה איך נגדיר זאת בעדינות , הוא לא משמש לדוגמא הטובה ביותר . ואשתו אומרת לו דברים קשים כגידים "האתה זה שדורש ומדבר על כבוד האשה ומעשיך הינם ההיפך הגמור!" כמה טועה אותה אישה בחושבה שבכך היא תשיג את כבודה האבוד,  הלא היא תקבל את ההיפך הגמור שאם עד ליום זה הוא עוד שמר על כבודה כלפי חוץ ודרש על כך ברבים ואולי משהו מכל דבריו חלחל פנימה , הרי שמהיום הוא יבחר שלא להיות צבוע אלא להיות מי שהוא באמת והתוצאות הרסניות מאין כמותן.

גם בן או בת מתבגרים שאולי בביתם הם עושים דברים שלא היו מעיזים לעשותם ברחוב , אם ישמעו משפט כזה כגון "מה פשר הצביעות שלך ומה תשיג או תשיגי  ב"דו פרצופיותך" ?!" הרי שהם קרובים לאבד לגמרי את הסיכוי שעוד היה לילדם .

את זאת ידע יצחק ובחר לקרב ולא לרחק.

כעת עלינו להבין מדוע בחר יצחק לתת את הברכות לעשו ומה פשר מעשיהם של רבקה ויעקב ברמאות של גניבת הברכות ?

מי שבאר זאת בצורה נפלאה הוא בעל ה"בית הלוי".יצחק אבינו רצה שיעקב ועשו יהיו כדוגמת יששכר וזבולון שעליהם נאמר "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך" שזבולון ישמח בפרנסתו כל עוד שיששכר באוהלו יושב ועוסק בתורה. ואם כן אין צורך שברכות העושר יהיו ליעקב , שהם דברי שלמה שאמר "ריש ועושר אל תתן לי" שהרוצה לעסוק בתורה לא יכול להיות מהעשירים שאז יגיע ל"וישמן ישורון ויבעט" ולא מהעניים שהעניות תמנע ממנו לעסוק בתורה. וכיון שידע יצחק בצדקותו הגדולה של יעקב, החליט שאין הוא זקוק לברכות אלו של עושר מטל השמים ומשמני הארץ . וההוכחה לכך מפורשת בכתובים , שכל הברכות שברך יצחק את יעקב בחושבו שהוא עשו , הינם ברכות חומריות שאין בהם קורטוב אחד של רוחניות "ויתן לך האלוהים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש יעבדוך עמים וכו " . ואילו בשעה שיעקב נפרד מיצחק והולך לחרן מקבל הוא ברכות רוחניות "ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך איתך" ופרש רש"י " ממך יצא אותו גוי שנאמר לאברהם "ואעשך לגוי גדול" , שכביכול ממנה אותו יצחק ברגע זה להיות ממשיך השושלת המפוארה. ומי שאוהב את עשו כיצד ביודעין בוחר למנוע ממנו להיות ה"ממשיך"? אין זאת אלא מפני שיודע יצחק שעשו לא ראוי להיות ממשיך השושלת וכל הברכות שרצה לתת לעשו היו רק מפני שרצה לעשותו כזבולון.

אלא שרבקה ידעה דברים שיצחק לא ידע , שעוד בהיותם ברחם אימם נאמר לה "שני גויים בביטנך ןשני לאומים ממעייך יפרדו ולאום מלאום יאמץ ורב יעבוד צעיר" ודרשו חז"ל והביאם הרש"י " לא ישוו בגדולה אלא כשזה קם זה נופל" . אין פה יששכר וזבולון . אין פה שותפות גורל. אין פה אחוות אחים. יש כאן מלחמה תמידית וכשאחד קם השני נופל. וממילא לא ניתן לצפות שבהענקת העושר לעשו ידאג הוא למחסורו של יעקב , ויש לקום ולעשות מעשה ולקחת הברכות. ואם תקשה מדוע לא שתפה רבקה את בעלה במעשיה ? יש להביא את דברי הרמב"ן ככתבם וכלשונם על מנת ליישב זאת וז"ל "ונראה שלא הגידה רבקה מעולם הנבואה אשר אמר השם לה ורב יעבוד צעיר כי איך היה עובר יצחק את פי השם והיא לא תצלח . והנה מתחילה לא הגידה לו דרך מוסר וצניעות כי ותלך לדרוש את השם שהלכה בלא רשות יצחק , או שאמרה אין אני צריכה להגיד נבואה לנביא כי הוא גדול מן המגיד לי. ועתה לא רצתה לומר לו כך הוגד לי מאת השם טרם לידתי , כי אמרה באהבתו אותו לא יברך יעקב ויניח הכל בידי שמים, והיא ידעה כי בסבת זה יתברך יעקב מפיו בלב שלם ובנפש חפצה "

למדנו מה הדרך והגישה בחינוך הילדים ובהשכנת השלום , ואומנם הצביעות היא תכונה שלילית אבל במקרים מסוימים הצביעות נחשבת ל"רע במיעוטו" ובהרחקת המידה הזאת תבא מידה רעה הימנה.

שבת שלום

הרב מאיר אשר לוגאסי, אשדוד

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!