בשורות טובות מחצי הכדור הדרומי: אין התפשטות של שפעת

במערכת הבריאות חששו מפני תרחיש אימים, של גל שלישי של קורונה שיתפרץ בחורף כאשר הוא יהיה משולב עם השפעת. השילוב הזה עשוי לגרום שהעומס בבתי החולים, תופעה שמתרחשת בכל שנה בחורף, יהיה חריג ויביא לקריסה של מערך הבריאות.

אך דו"ח של מכון דוידסון שפורסם היום מגלה כי יתכן שהתרחיש הזה מופרך. לדברי מחברי הדו"ח "מבט על המתרחש בעונה הקרה בחצי הכדור הדרומי מראה שאמצעי ההגנה נגד מגפת COVID-19 בלמו גם את התפשטות השפעת. התקווה היא שכך יקרה גם אצלנו".

לפי הדו"ח, ארגון הבריאות העולמי פרסם בסוף אוגוסט שבשנת 2020 מסתמנת ירידה ניכרת בתפוצת מחלת השפעת בחצי הכדור הדרומי של כדור הארץ, בהשבווואה לחורפים קודמים. את המגמה המפתיעה נוטים ליחס שם בעיקר לאמצעי ההגנה שנוקטות רוב מדינות העולם נגד נגיף הקורונה החדש SARS-CoV-2, מחולל מגפת COVID-19.

חשוב לדעת כי מחלת השפעת נגרמת משלושה סוגים עיקריים של נגיפים, שהראשון מביניהם (שפעת מסוג A) הוא הנפוץ והמסוכן ביותר. אדם עלול להידבק בנגיף כשהוא נמצא בקרבת חולים אחרים או ליד בעלי חיים נגועים – בעיקר עופות וחזירים. בדרך כלל החולה יבריא תוך כשבוע, אך אנשים שנמצאים בקבוצות סיכון, כמו נשים בהיריון, מבוגרים מעל גיל 65, חולים כרוניים ותינוקות, עלולים לסבול מסיבוכים מסכני חיים שמחייבים טיפול תרופתי.

"נגיף השפעת ונגיף SARS-CoV-2", מסבירים במכון דוידסון, "עוברים מאדם לאדם באותה צורה. ההדבקה מתרחשת כשאדם נושם רסיסי רוק נגועים בנגיף שפלט אדם חולה. מכיוון שהרוק הנגוע נפלט בעיקר בשיעול או בהתעטשות, סכנת ההידבקות מוגבלת בדרך כלל לטווח של שני מטר מהחולה – המרחק שאליו רסיסי הרוק מגיעים. נראה כי אפשר להידבק בשתי המחלות גם אם נוגעים במשטח שטיפות רוק נגועות נחתו עליו ולאחר מכן נוגעים ביד המזוהמת גם בפה, האף או העיניים". נגיף הקורונה, לעומת זאת, עמיד מחוץ לגוף יותר מנגיף השפעת ויכול לשרוד על משטח נגוע כמו זכוכית או עץ אפילו עד חמישה ימים, בשעה שנגיף השפעת ישרוד שעות ספורות בלבד.

הבדל משמעותי נוסף בין שני הנגיפים הוא משך הדגירה, הזמן בין ההדבקה להופעת התסמינים. בתקופת הדגירה החולה עדיין אינו חווה תסמינים של המחלה, אך משלב מסוים יכול כבר להדביק אחרים. תקופת הדגירה של נגיף השפעת קצרה יחסית ונמשכת עד ארבעה ימים בממוצע. לעומת זאת, תקופת הדגירה הממוצעת של נגיף הקורונה היא חמישה ימים, אך אצל אנשים רבים עלולה להימשך אפילו שבועיים, שבמהלכם האדם יחוש בריא לחלוטין אך כבר עלול להדביק אחרים.

הבדל משמעותי נוסף הינו מספר האנשים שאדם נגוע בנגיף ידביק בממוצע בהיעדר הפרעה, שנקרא גם מספר ההתרבות הבסיסי, או בקיצור R0 (אר-אפס). ה-R0 של השפעת הוא 1.3, כלומר אדם חולה ידביק בממוצע בין אדם אחד לשניים, ושלושה אנשים ידביקו בממוצע ארבעה חולים חדשים. לעומת זאת, ה-R0 של נגיף הקורונה מוערך בין 2.5 ל-3 ויותר. כלומר נגיף הקורונה מדבק יותר מכפליים מנגיף השפעת, ומתפשט בקלות כל עוד מודבק בנגיף לא נמצא בבידוד ולא משתמש באמצעי הגנה כמו מסכת פה ואף.

"הנתון הזה משמעותי מאוד", אומרים במכון דוידסון, שם מוסיפים כי "אם נעקוב אחרי עשרה מחזורים בשרשרת ההדבקה של שני מחוללי המחלות, נגלה שבעוד שנגיף השפעת ידביק רק 56 חולים חדשים, SARS-CoV-2 יגיע ל-15,893 אנשים".

הבדל נוסף בין השניים הוא הסבירות לאשפוז עקב סיבוכים. מדי שנה כשני אחוזים מחולי השפעת זקוקים לאשפוז. לעומת זאת, הסבירות לאשפוז עקב הידבקות בנגיף הקורונה נאמדת ב-30-20 אחוז. בהתאם לכך גם שיעור התמותה ממחלת COVID-19 גבוה הרבה יותר ונאמד נכון לעכשיו בכ-3.4 אחוזים מהחולים המאובחנים או 1-0.5 אחוז כשלוקחים בחשבון את השיעור הגבוה של הנדבקים נטולי התסמינים שלא אובחנו, בעוד תמותה משפעת עומדת על פחות מ-0.1 אחוז מהמאובחנים. במספרים, משפעת מתים מדי שנה 650-300 אלף איש ברחבי העולם. מאז תחילת ההתפרצות של נגיף הקורונה החדש בסוף דצמבר 2019 חלפו כשמונה חודשים ומתו עד כה יותר מ-900 אלף איש.

מכיוון שטרם פותח חיסון לקורונה, וככל הידוע איש אינו חסין מפני הנגיף, הדרך היעילה ביותר למנוע את התפשטות המחלה היא על ידי בידוד של החולים ושל כל מי שבאו במגע איתם. כמו כן, מדינות רבות הפעילו כלים נוספים שנועדו לבלום את שרשרת ההדבקה, כגון חובת חבישת מסכה, איסור על התקהלויות, ביטול אירועים המוניים וסגירת מקומות ציבוריים הומי אדם. "משערים", כך קובעים מומחי המכון, "כי אמצעי ההתגוננות הללו מפני התפשטות הקורונה השפיעו מטבע הדברים גם על התחלואה במחלות מידבקות אחרות של דרכי הנשימה, ובכלל זה שפעת".

את ההוכחה לכך אפשר לראות במדינות דרום כדור הארץ, שם עונת החורף מתקרבת כעת אל סופה, ושם, "ראו בחודשים האחרונים ירידה משמעותית בתחלואה בשפעת לעומת שנים קודמות. הפער ניכר מאוד כשמשווים את התחלואה בשפעת בחורף 2019 לחורף 2020 במדינות שבהן החורף חל בין מאי לספטמבר".

באוסטרליה, למשל, דווח בשנת 2019 על כ-132 אלף חולי שפעת וכ-430 מתים. בחורף הנוכחי צנח מספר החולים ל-21 אלף בלבד נכון לעכשיו, מהם רק 36 מתים. לדברי בן מראיס (Marais), מומחה למחלות זיהומיות באוניברסיטת סידני ורופא במחלקת ילדים בבית החולים ווסטמיד באוסטרליה, "מספר החולים במחלות נגיפיות השנה הוא נמוך במיוחד. בדרך כלל בתקופה הזאת כל מחלקות הילדים בתפוסה מלאה, אבל השנה הן ריקות".

גם במדינות אחרות בחצי הכדור הדרומי, כגון דרום אפריקה, ארגנטינה וצ'ילה, נרשמה ירידה משמעותית בתפוצת מחלת השפעת בחורף הנוכחי. מספר הנדבקים בשנת 2019 היה גבוה בהן בעשרות אלפים ואף למעלה מזה לעומת חורף 2020.

מה צפוי בישראל? ובכן, מחברי הדו"ח סבורים כי "החדשות הטובות הן שגם בישראל חוזים שתהיה בחורף הקרוב ירידה משמעותית בכמות הנדבקים בנגיף השפעת בישראל, הודות להגבלות שנקבעו עקב מגפת הקורונה על התקהלויות ומגעים חברתיים וחובת חבישת המסכות במרחב הציבורי". הם מזכירים גם את חיסוני השפעת שאמורים להוריד את התחלואה, כגורם נוסף שיתרום להתמעטות של חולי השפעת. השאלה הגדולה היא האם גם בישראל יקפיד הציבור על ההרחקות החברתיות, שהוכחו כיעילות למניעת הקורונה וכעת גם השפעת, או שהציבור יקל ראש בכך ואזי קיים החשש ששתי המחלות יתפרצו בעוצמה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!