הגנה, לא רק לצרכן: מהפכה בזכויות העסקים הקטנים

הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, פרסמה קול קורא לבחינת ההשוואה בין הגנת הצרכן הפרטי לעסקים קטנים מאוד.

מטרתו של חוק הגנת הצרכן הקיים היום, היא להגן על הצרכן, וזאת בשל פערי הכוחות ופערי המידע הקיימים בשוק בין הצרכן לעוסק. פערים אלו מהווים הצדקה לדרוש חובות גילוי, לאסור הטעיה ולקבוע הוראות שונות שמטרתן להגן על הצרכן מפני ניצול של פערי כוחות כאמור.

כיום הצרכן הזכאי להגנות לפי החוק, הוא: "מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי". לפיכך, הגנות חוק הגנת הצרכן חלות אך ורק על צרכן פרטי.

הנחת המחוקק בקביעת הגנות החוק לצרכנים בלבד הייתה כי בעסקאות הנעשות בין עוסק לעוסק, פערי המידע והכוח מצטמצמים באופן משמעותי. עם זאת, ברור לכל, שהאבחנה בין עוסק לצרכן בהקשר זה אינה דיכוטומית, והיא נמצאת על ציר. בצדו האחד של הציר נמצאים משקי הבית, ובקצהו השני נמצאים העסקים הגדולים, המעסיקים עורכי דין וצוותי רכש, והם בעלי כוח שוק ויכולת בזמן ובמשאבים לנהל משא ומתן.

במובנים רבים, עוסק קטן מאד קרוב יותר במאפייניו לצרכן ביתי. כמו לצרכן הביתי, גם לעוסק הקטן מאד קיים חוסר במומחיות ברכישת מוצר או שירות, העוסק הקטן סובל מאותה מגבלת זמן כמו הצרכן הביתי וכן הוא בעל כוח מיקוח חלש, בדומה לצרכן הביתי. גם העוסק הקטן מאד עשוי להיות חשוף להטיות הקוגניטיביות המעוותות את שיקול הדעת שלו כמו צרכן רגיל.

ישנן דוגמאות רבות לדמיון הקיים בקשיים הצרכניים בין עסק קטן מאד לצרכן רגיל. כך לדוגמא, לשרברב המעסיק עובד בודד, אין יתרון על צרכן פרטי בבואו לרכוש מכשיר סלולרי וחבילת תקשורת לעסק שלו. באופן דומה, לגנן העוסק בטיפוח גינות אין ידע רחב יותר לעומת צרכן ביתי בבואו לרכוש רכב למטרות עבודתו. וכדו' .

ברשות להגנת הצרכן התקבלו במהלך השנים האחרונות פניות ותלונות מעסקים קטנים, בנושאים הנוגעים לבעיות צרכניות ביחסים שבין עוסק לעוסק. מאחר וחוק הגנת הצרכן לא חל על יחסים אלו, היתה הרשות מנועה מלסייע לעוסק הקטן.

הרשות להגנת הצרכן שוקלת לתקן את חוק הגנת הצרכן כך שההגנות המיוחדות הניתנות לצרכן בחוק הגנת הצרכן, תינתנה גם לעסקים הקטנים מאד, כאילו הם צרכנים. ובשלב זה הרשות מבקשת את התייחסות הציבור ובעלי העניין לשאלות שונות וביניהן:

גודל העסק - מה גודל העסק הזקוק להגנה, בדומה לצרכן.

סוג ההגנות - אילו מן ההגנות הקבועות בחוק הגנת הצרכן צריך להחיל על עסקאות עם עוסקים קטנים מאד.

עסקאות עליהן תחולנה ההגנות - האם יש להחיל את ההגנות גם במקרה שהעסק הקטן מאד רוכש מוצרים לצורך מכירתם?

מוצרים - באיזו מידה העובדה כי העוסק רוכש מוצר אשר הוא בתחום מומחיותו משליכה על שאלת החלת ההגנות עליו?

להלן הסעיפים המרכזיים בחוק הגנת הצרכן לגביהם נשקלת התחולה על העוסקים הקטנים:

• איסור הטעיית צרכנים: איסור לעשות מעשה או מחדל אשר עלולים להטעות צרכן בפרט מהותי בעסקה.
• איסור השפעה בלתי הוגנת: איסור מעשה או מחדל שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הצרכן או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו.
• חובות גילוי: החובה לתת מידע מהותי לצרכנים לגבי המוצר או השירות ולגבי תנאי העסקה.
• זכות ביטול של עסקאות (לדוגמא: מכירה פרונטאלית, מכירה ברוכלות, מכר מרחוק, עסקה מתמשכת ורפואה דחופה)
• אחריות ושירות: חובה לתת אחריות לצרכן עבור מוצר חשמלי ששוויו מעל 150 ש"ח.

שר הכלכלה והתעשייה ח"כ עמיר פרץ מברך על כך ואומר כי"שינוי החוק נכון לכל עת, ובמיוחד בעת הזו של הקורונה. כושר המיקוח של עסקים קטנים מאוד, אל מול העסקים הגדולים הוא שווה ערך לכוחו של הצרכן הפרטי, ואף נמוך יותר, כיוון שלא עומדות להם ההגנות שעומדות לצרכן הפרטי. החלת ההגנות בחוק הגנת הצרכן גם על עסקים קטנים מאוד, יאפשר לעסקים רבים, את היכולת לנהל מו"מ הוגן ושקוף אל מול החברות הגדולות. כולי תקווה שכבר בחודשים הקרובים עסקים קטנים מאוד ידעו שאנו כמדינה מגנים עליהם ודואגים שהם יקבלו את מה שהם זכאים לו בכדי להמשיך ולתפעל את העסק שלהם בכבוד".

עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מוסיף ואומר: "הרשות נתקלת לא אחת בעוסקים קטנים מאד המתלוננים על כך שעוסקים גדולים מהם מנצלים את פערי הכוחות והמידע לטובתם. בעוד הרציונל המגן של חוק הגנת הצרכן מתאים לטיפול במצבים כאלה, הגדרת "צרכן" לפיו אינה יכולה לחול על עוסק שכזה. זהו עוול הדורש תיקון. קיים צורך להכיר בעוסק הקטן מאד כבר הגנה בפועלו כצרכן. הרשות מבצעת עבודת מטה רחבה באשר לשאלה כיצד להחיל את הגנות החוק על עוסקים קטנים מאד, ובשל האופי החדשני של המהלך היא משתפת את הציבור מוקדם בתהליך עיצוב הפתרון החוקי לבעיה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!