האלוף סיפר: "ביקשו שאתפטר כדי להפיל את הכל"

ביום ראשון נערך כנס "משילות או דמוקרטיה" מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, בסימן המאבק על האינטרס הציבורי בין נבחרי הציבור והדרג המקצועי בשירות המדינה.

פרופ' סיגל סדצקי, לשעבר ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, גם במהלך הגל הראשון של הקורונה אמרה בכנס כי "תחום הבריאות מדגיש את המתח שבין כלל השחקנים ומקבלי ההחלטות לבין הצורך בשמירה על היבט מקצועי. הציפייה המוצדקת היא שהחלטות ופעילויות בתחום הבריאות יבוצעו באופן המקצועי ביותר, וזה דורש בין היתר ידע, מומחיות וניסיון. אין עוררין שבתחום הבריאות קיים אינטרס מקצועי מובהק לקיומה של מקצוענות. אז איפה עובר הגבול בין המקצוענות המומחית לבין הערכיות והמדיניות עליה ממונה הדרג הנבחר. לכאורה, על אנשי הבריאות מוטלת החובה להציג 'עובדות' ורמות סיכון לקבלת ההחלטות השונות, ולהשאיר את קביעת המדיניות הערכית בידי מקבלי ההחלטות. כלומר, איש הבריאות צריך לשמש בתור קצין הסיכון הבריאותי. בפועל, מצאתי שהתיחום הזה קשה עד בלתי אפשרי לביצוע".

לדבריה, "מצבי חירום כמו הקורונה מביאים את כל הסוגיות האלה למצב קיצון. אנחנו רואים ויכוחים רבים גם בקבינט על העובדות האפידמיולוגיות. לכך בדיוק התכוונתי מהי יכולת העברת המסרים והבנתם. בעוד שבתאוריה אין עוררין על כך שאנשי המקצוע אמונים על הידע המקצועי, בפועל מתווכחים על העובדות. לכך יש השפעה גדולה על הפרט, שכן לניתוח השונה של הסיכונים ישנן משמעויות פרקטיות שונות. לפעמים נדמה שהוויכוח על העובדות, שזה הידע והמקצועיות, מחליף את הדיון על האינטרסים השונים. זו נקודה בה קשה מאד לקבוע את הגבול בין המקצועיות לבין המשילות. כך, לדוגמה, התקיים דיון על האם תלמידים מדבקים, האם תהיה תמותה בגל השני או האם זה וירוס שיש לפחד ממנו. הנקודות האלה עלולות להוביל לזילות המקצוע ולפגיעה ישירה באינטרס הציבורי".

על מינוי הפרויקטור, אמרה סדצקי: "רשמית, השיח היה שמשרד הבריאות הוא קובע המדיניות. אלו הם הפקידים המקצועיים שאמורים לקבוע את המדיניות. למעשה, היוזמה למינוי הפרויקטור הייתה כי המשרד לא מספיק אופרטיבי. אולם הפרויקטורים ששמם עלה על הפרק, הם למעשה קובעי מדיניות שהגיעו להחליף או לעבוד לצד הפקידות המקצועית הקבועה שנבחרה לתפקידה בהליכים שנקבעו באופן מסודר על ידי המדינה".

אלוף (במיל') דן הראל, לשעבר מנכ"ל משרד הביטחון סיפר בכנס: "בהתנתקות הייתי אלוף פיקוד דרום. אף אחד לא שאל אותי אם אני בעד או נגד, ולא חשבתי שמקומי להביע דעה. הלכתי לבצע. אני יכול להצביע על מספר אנשים מהפוליטיקה שפנו אליי וביקשו שאתפטר כדי להפיל את הכל. אני חשבתי שכמשרת ציבור, חובה לבצע את מה שהמדינה החליטה, ביהמ"ש אישר והכנסת חוקקה".

"בשירות הציבורי קשה מאוד להוציא את ההחלטות לפעול. זה נובע מכך שלאורך שנים סירסו את המשרדים. אסור להשלים עם תופעות של פקידות או שומרי סף שמתוקף זה שיש להם סמכות להרים דגל אדום, מנסים לנהל בפועל תחומים שלמים תוך לקיחת האחריות הניהולית מהמנהל והעברתו לשומר הסף. עלינו להחזיר את המטוטלת למרכז, ושכל אחד יבצע את תפקידו".

יוסי קוצ'יק, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה והממונה על השכר השתתף גם הוא בכנס ואמר: "יש לנו בעיות תשתית יסודיות בתחום של משילות ודמוקרטיה, והן הולכות ומתעצמות. אני רואה את ההידרדרות ב-25 השנים האחרונות. אנחנו נמצאים כעת בפסגת ההידרדרות הזו, הגענו הכי קרוב לתהום. לאחרונה אנחנו עדים למצב קשה שבו על המצב הנוראי של מערכת פוליטית שכל החלטה אינטר-דיסציפלינרית צריכה לעבור דרך הרבה גורמים פוליטיים. יש מתקפה משולבת ומכוונת לערעור הדרג המקצועי על מנת לערער אותו ולאפשר חופש פעולה לדרג הפוליטי, ברמות שלא ידענו קודם".

ח"כ עמית הלוי, מ'הליכוד' אמר בכנס: "בקדקוד משולש הרשויות בדמוקרטיה ליברלית, נמצא הציבור. זאת נאורות אמיתית, לתת לציבור לבחור. זאת ועוד, זכותם וחובתם של נבחרי הציבור למנות את הפקידות, וגם לפטר אותם כי הם חושבים שהם לא מממשים את רצון העם. אין מדיניות שהיא לא מבוססת ערכים. בשביל זה יש דמוקרטיה. המחשבה שקבוצה קטנה יכולה לבקש להחליף את רצון העם בבית המשפט, מבקשת למעשה לצמצם או לשנות את צורת המשטר שלנו. זאת לא דמוקרטיה, אלא דיקטטורה, וזו מחשבה מסוכנת".

לדברי הלוי: "ביום חמישי האחרון, תשעה אנשים בבג"ץ חוקקו מחדש את חוקי היסוד, אחרי שפרופ' ברק לימד אותנו שחוקי היסוד הם בדרגת חוקה. ובזאת פגה לה קדושת חוקי היסוד. באותו היום, בית המשפט מקבל חוות דעת של היועמ"ש שבו הוא כותב שרק בגלל שחוות דעתו היא שראש הממשלה צריך לקבל את ניגוד העניינים, הרי שחוות דעתו זו צריכה להתקבל".

"כעובד ממשלה, אני יכול לומר שחוסר השקיפות בקרב הפקידות חמור הרבה יותר מחוסר השקיפות של הפוליטיקאים. הסכנה האמיתית כאן היא הערעור על הנחות היסוד של הדמוקרטיה - העובדה שאנחנו שוללים את העיקרון המקודש הזה של one man one vote, אזרחי ישראל חשים את זה, חשים שקבוצה קטנה, אוליגרכית מחליטה בשבילם, קובעת בשבילם וזה דבר שאנחנו צריכים לשים לו קו אדום כפוליטיקאים".

עו"ד גיל ברינגר, לשעבר יועץ בכיר לשרת המשפטים אמר בכנס: "עלינו לשאול עצמנו עד כמה הפקידות או הדרג המקצועי אמורים להוות איזושהי אלטרנטיבה להחלטות הדרג הפוליטי. זו שאלה שנשאלת בטרם מתקבלת ההחלטה, אבל יש לשאול אותה גם לאחר מכן. האם הדרג המקצועי אמור לנסות ולהציל את המדינה? האם הוא אמור לנסות ולגרום לדרג הפוליטי לקבל את ההחלטה הנכונה בכיפופי ידיים? האם מותר לו לעשות הכל במסגרת החוק כדי להכווין אותנו למקום המדויק לטעמו? חשוב שהדרג המקצועי ישמיע את עמדתו בתוך החדר. לא אהבתי לשמוע שהשר ישראל כ"ץ צועק על פקידות בכירה באוצר, משתיק אותה ומוציא אותם מהחדר. הדברים האלה חייבים להתרחש בחדר. עם זאת, השאלה היא איזה סוג של דיון אנחנו רוצים לאפשר בחדר, ואיך זה נגזר ממה שיקרה מחוץ לחדר".

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה התבטא בכנס ואמר: "היום, כשאומרים משילות, זה הפך בשיח הציבורי לשם קוד לעוד כוח לדרג הפוליטי הנבחר, לרשות המבצעת ולעומד בראשה על חשבון בלמים ומעצורים לדרג של שירות ציבורי, עצמאי וחזק שאמור לאזן אותו. ממצב של יעילות ואפקטיביות, זה הפך לשיח של איפה נמצא הכוח. בסיטואציה הנוכחית שהגענו אליה, חשוב להוסיף לשיח הזה בהקשר של סוגיית הביזור כוחות נוספים, כמו ביזור הכוח לכיוון השלטון המקומי וחיזוק הכנסת. אם אנחנו נשארים בבעיה בינארית של כוח בין דרג מקצועי לדרג פוליטי - המשא שאנו מניחים על כתפיו של הדרג המקצועי כדי להגן על הדמוקרטיה המהותית, כבד מדי".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!