קשה לך להחמיא לבעלך ולילדים? ברגע שתביני, הכל ישתנה

קשה לי להחמיא לסובבים אותי

אני רוצה להדגיש, שאני אשה אחראית הנותנת מעצמי המון לבית לבעלי ולילדים, ומשקיעה בבית הן ברוחניות והן בגשמיות, ובכל זאת קשה לי להחמיא לבעלי ולילדים, ולהראות להם שאני מרוצה מהם. למה זה קורה?

תשובה:

לאדם ניתנה בו הנשמה ומכח זה התווסף בו דעה ודיבור. אלא שיותר ממה שמשפיעה המחשבה על האדם, משפיע עליו הדיבור. שהמחשבה חולפת בראשו של אדם, ואינה נרשמת באותה עוצמה בה נרשם הדיבור של עצמו. שהרי כשאנו אומרים איזה דבר, יותר נקבעים הדברים במסמרות אמיתיות בתוך ליבנו. וכן כשהאדם לומד ומשנן את תלמודו בקולו, הוא מצליח להפנים את הדברים הרבה יותר טוב.

על בסיס דברים אלו, נוכל להבין מה רב כוחה של מחמאה, באשר היא עשויה לשנות בתוכנו את ההסתכלות על זולתנו, להיטיב ולהשביח את דרך ראייתנו אותו. וכל זה כמובן, עוד לפני מה שעושה המחמאה לצד השני.

המלאכים שבאו לבקר את אברהם שאלוהו: "איה שרה אשתך"? תשובתו הייתה: "הנה באהל". וכי לא ידעו היכן היא שרה? וכי לא היו יכולים לומר לו: בבקשה ממך קרא לשרה אשתך, בלי לשאול היכן היא? אלא כוונתם הייתה, שאברהם בעצמו יאמר ששרה נמצאת באהל, ושהיא צנועה שאינה מראה את עצמה בשעה שאורחים באים. וע"י שאברהם בעצמו ישמע מה שפיו מדבר, הרי שבכך יכבד ויעריך את רעייתו יותר.

וכבר אמר המהרש"א (סוכה מט:): "גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה, שזו גמילות חסד בגופו וצדקה רק בממונו". רצה לומר, יותר קל לאדם לתת מכספו לאדם נצרך, מאשר לעזור לו בגופו. וגם בעצמותו של החסד, קל יותר לעזור בגופו מאשר לעשות חסד בנפשו. מילה טובה, חיוך, הבעת פנים מאירה, כל אלו לעיתים נדמים לאדם כהרים גדולים, למרות המאמץ הטכני האפסי שבהם. וכיון שהדבר קשה, בשמים נחשבים הם לחסד אמיתי רב ערך.

על כן, חשוב מאוד להרבות במתן מחמאות, דלא זו בלבד שהמחמאה תורמת למשמיע, אלא אף הדברים מתקבלים בשמחה על לב השומע. כי היא בונה את מקבלה ומזרימה בו כוחות, שיסייעו בידו להתמודד עם מה שמזמנים לו חייו. וכיון שהיא הדלק החיובי של המקבל המחמאה, אין שום צורך לחסוך בזה. ובפרט שרוח המחמאות בבית משדרות אף חינוך טוב על כל בני הבית, שיש לנהוג כך גם כלפיי אחרים, ומתוך כך תתרבה אהבה בין בני אדם.

וכן בגמרא (ב"ב ט:) אנו מוצאים: "הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות, והמפייסו בדברים מתברך באחת עשרה ברכות". מדוע? כי הקושי של החסד לתת חיוך ולהעניק תקווה בלב העני, קשה יותר מלתת צדקה לעני וללכת ללא חיבור נפשי עמו.

גם בבית, האשה יכולה לעשות חסד במשך היום, אם זה ילווה בסבר פנים יפות. הגם שהאשה טרודה ולעתים אין לה כח לחייך או לתת מחמאה, אך אם הייתה יודעת עד כמה חסד ישנו בחיוך ובמחמאה, הדברים היו נראים לה באור אחר.

מאת: הרב דניאל פנחסוב - מרצה ויועץ מומחה לנישואין ופסיכותרפיסט

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!