בפיתוח: החיסון שלא מצריך קירור

בעוד רוב החיסונים שבפיתוח, כולל זה של חברת 'פייזר', דורשים אחסנה יקרה ומורכבת בטמפרטורה של מינוס 70 מעלות צלזיוס, מנסים מדענים בהודו, המתאפיינת בטמפרטורה גבוהה כמעט בכל ימות השנה, לפתח חיסון לקורונה שניתן יהיה לאחסן אותו בטמפרטורת החדר, שיתאים גם למדינות חמות שאין בהן תשתית רפואית משוכללת.

הודו על יותר ממיליארד תושביה חווה מזג אוויר חם. בחלק מעריה הטמפרטורה נוסקת לגבהים ומאידך, התשתית הרפואית, בעיקר באזורים הנידחים, אינה מאפשרת אחסנה והובלה של חיסונים בהקפאה עמוקה. לכן חוששים השלטונות כי גם אם יגיע לשוק חיסון מאושר, מיליארד הודים לא יוכלו ליהנות ממנו, בשל חוסר יכולת לשנע אותו ולהנגיש אותו לכולם.

זה מה שהניע קבוצת מדענים הודים לפתח חיסון שניתן יהיה לאחסן אותו בטמפרטורה של 100 מעלות למשך 90 דקות, בטמפרטורה של 70 מעלות למשך כ- 16 שעות ובטמפרטורה של 37 מעלות למשך חודש ויותר.

ביופיסיקאי ופרופסור במכון ההודי למדע וצוותו בדקו את החיסון שהם מפתחים על בעלי חיים. "השגנו תוצאות טובות," אומר המפתח פרופ' ורדארג'אן. כעת הצוות שלו מחכה למימון כדי להתחיל בבדיקות בטיחות ורעילות בבני אדם.

כיום, רק שלושה חיסונים המציעים הגנה מפני דלקת קרום המוח, מפני נגיף הפפילומה (HPV) ומפני כולרה, מורשות ומאושרות על ידי ארגון הבריאות העולמי לשימוש בטמפרטורות של עד 40C. היתרון הוא שניתן לפרוס במהירות את החיסונים באזורים שקשה להגיע אליהם ולהפחית את הלחץ על עובדי הבריאות. החיסונים הללו הוכיחו שהם מועילים לתגובות חירום רחבות היקף כמו הפצת חיסון לכולרה דרך הפה במוזמביק בשנה שעברה בעקבות סופת ציקלון שהעלתה את התחלואה בפתאומיות.

"האפשרות להעביר חיסונים מחוץ לשרשרת הקרה לאורך הקילומטר האחרון ולהגיע לאוכלוסיות המרוחקות ביותר במסגרות מוגבלות משאבים, מועילה מאוד. זה יכול להועיל במיוחד בקמפיינים של חיסונים המוניים כאשר יש צורך להעביר מאות אלפי מנות חיסון למספר נקודות חיסון תוך פרק זמן קצר ", אמר ג'וליאן פוטט, יועץ המדיניות לחיסונים של ארגון "רופאים ללא גבולות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!