צפוי: משרד הבריאות שוקל 'חוק חיסון חובה'

כולנו מכירים את מתנגדי החיסונים. הם טוענים כי החיסונים, ולא משנה איזה מהם, גורמים לפגמים גנטיים, למחלות תורשתיות, להחלשת מערכת החיסון, להרחבת החור באוזון ולהאצת הפשרת הקרחונים שמביאים לעליית מפלס מי הים. לא פעם נקלעו המתנגדים לבתי המשפט שהתבקשו לקבוע אם חובה על הורי תינוק לחסנו, או שמא רשאים הם לנהוג על פי מצפונם אף שהדבר עלול לסכנו.

כעת, עם הציפיה לאישור בקרוב של חיסון לקורונה, הצוות לטיפול במגפות של משרד הבריאות דן באפשרות לחוקק חוק חיסון חובה, שיחייב כל אזרח ישראל להתחסן לקורונה, אלא אם ידוע כי החיסון עלול לסכנו.

הצוות לטיפול במגפות אחראי במידה רבה לקידום מדיניות וגיבוש נהלים באשר למשבר הקורונה. עם זאת, יש לציין כי מאז כניסתו לתפקיד של פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, הפך הצוות לחלש יותר. מנגד, גמזו מסיים את תפקידו בימים אלה והצוות אמור להמשיך לייעץ לממשלה במאבק המתמשך בקורונה.

בסיכום הישיבה, שהתקיימה בשבוע שעבר, שפורסם ב'ידיעות', נכתב: "יש להכין תוכניות תמריצים נוהליים ומשפטיים לציבור שיתחסן ולבחון חובת חיסון בחקיקה". מטרת המהלך היא להתגבר על החשש מפני התחסנות מצד חלקים משמעותיים בציבור. מדובר בחיסון ראשון מסוגו, וייתכן שרבים יעדיפו לא להתחסן או יהססו לעשות זאת עד התבהרות התמונה באשר להשלכות ולתופעות הלוואי.

אולם לא ברור אם לחוק כזה ישנה היתכנות משפטית. "ברמה העקרונית, מדינת ישראל נמנעה עד היום מלחייב בחקיקה חיסונים כלשהם", אומר ד"ר עו"ד עדי ניב־יגודה, מומחה למדיניות בריאות ומשפט רפואי. "גם היום המדינה מאפשרת לאזרח לשמור על האוטונומיה שלו ולא להתחסן בחיסוני השגרה המומלצים במשרד הבריאות. נעשות הרבה פעולות הסברה באשר לחשיבות ההתחסנות במטרה לבסס את האמון בחיסונים שהמדינה מציעה וממליצה עליהם, ובמבחן התוצאה שיעור ההתחסנות כאן הוא מהגבוהים בעולם בחיסוני השגרה.

"יש בארץ היענות מאוד גבוהה, בצורה וולונטרית, לחיסוני השגרה. חיוב בחקיקה להתחסן, בניגוד לרצון הפרט, מהווה פגיעה אנושה בזכויות יסוד ובחירויות הפרט. כלי חקיקה לכפיית חיסונים גם איננו אפקטיבי. לא נראה אנשים שנקשרים על מנת שיקבלו חיסון, ולכן חוק מהסוג הזה הוא לא ישים. הדרך להגיע לכיסוי חיסוני גבוה היא באמצעות פעולות הסברה וביסוס האמון שבין הממשל לציבור".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!