במזרח התיכון עוצרים נשימה לקראת תוצאות הבחירות בארה"ב
אם ננתח את מפת האינטרסים של המעצמות החזקות במזרח התיכון, הרי שראשיהן כוססים ציפורניים בכדי לשמוע כי דונלד טראמפ ימשיך לכהן בארבע השנים הקרובות
- יענקי פרבר
- י"ז חשון התשפ"א
כוננות הבחירות בארה"ב גם ברחבי המזרח התיכון. אחרי ארבע שנים עמוסות באירועים דרמטיים, תהליכים ותמורות בעידן טראמפ.
קצת פחות מדברים עליו, אבל אפשר להעריך שאחד המנהיגים באזור שנמצא הלילה בדריכות שיא הוא הנשיא המצרי, א-סיסי, מי שהיה הראשון בעולם לברך את דונלד טראמפ על זכייתו ב-2016 אחרי מה שעבר בתקופתו של ברק אובמה. אם ביידן ייבחר, יהיה גם מעניין לראות מה יקרה ליחסי ארה"ב - מצרים.
מצרים מחבקת וירדן זהירה
שתי מדינות שיש לנו עמן הסכמי שלום כבר עשרות שנים, אמנם לא "שלום חם" או כזה שצמח מלמטה ומשתקף ביחסים בין העמים, אלא כזה שנחתם בין משטרים וממשלות ובבסיסו אינטרסים הדדיים ומערכת יחסים ביטחונית ענפה. מצרים של סיסי חיבקה את ההסכמים הטריים בין ישראל לשלוש המדינות שהצטרפו לשיירה. ירדן לעומתה נקטה משנה זהירות ביחסה להתפתחויות האלה ושמרה על עמדה ניטרלית יותר בהיותה כלואה בתווך הסבוך שבין ארצות הברית, ישראל, מדינות ערב והרשות הפלסטינית. את הדברים ניתחו שני מומחים לעולם הערבי, גל ברגר, ורועי קייס מכאן 11.
הנעלם הגדול הוא סעודיה, שם יש חשש שאם ביידן ייבחר, ישיב את השעון לאחור בכל הנוגע להסכם הגרעין עם איראן.
סעודיה היא חוד החנית של המחנה המנסה להצטייר כמחנה המתון של העולם הערבי. היא אדריכלית הפרדיגמה הישנה שקבעה "קודם פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני ורק אחר-כך כינון נורמליזציה עם ישראל". לו הצטרפה סעודיה גם היא לשיירת הנורמליזציה, היה הדבר בבחינת רעידת אדמה אזורית. שינוי דרמטי שהיה יכול לשנות את המזרח התיכון מקצה לקצה. סעודיה גם יודעת שמהלך כזה היה משרת אותה בהשלמת המהפך התדמיתי שבו היא חושקת כל כך, בשאיפה להתקבל במעמד VIP לשורה הראשונה בהיכל האומות.
אף על פי כן, וחרף העובדה שהיא חולקת שותפות אסטרטגית עם ממשל טראמפ במאבקו באיראן, סעודיה נמנעה מלהכריע בסוגיית ההצטרפות לשיירת הנורמליזציה בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ. ייתכן שהדבר מצריך חילופי שלטון בבית המלוכה הסעודי והעברת השרביט לידי יורש העצר, מוחמד בן סלמאן, הנתפס במערב כמי שבשל יותר למהלך כזה מאשר אביו השליט הישיש.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות