מחקר מעניין: איך הנגיף השפיע על מצב הרוח של החרדים?
אחוז המדווחים על הרעה במצבם הנפשי בתקופת הקורונה עלה בצורה דרסטית בכל רחבי העולם אך מתברר כי בציבור החרדי האחוזים נמוכים יותר מבציבור הכללי
- יוסף קליין
- ט"ו חשון התשפ"א
- 3 תגובות
קורונה נפשית: ממחקר שנערך במכון אסקריא ומתפרסם על ידי קרן ידידות טורונטו עולה כי 8% בלבד מהבוגרים ו־14% מהילדים בחברה החרדית דיווחו על החמרה במצבם הנפשי עקב הבידוד והשינויים הרבים בתקופת הקורונה, לעומת 22.5% ו־25% בהתאמה בקרב האוכלוסייה הכללית.
על פי המחקר שפרטיו פורסמו במעריב, שלושת המצבים הרגשיים השליליים המאפיינים את הציבור החרדי בתקופה זו הם חרדה (34%), בדידות (23%) ודיכאון (16%).
נתונים מפתיעים נוספים שעלו במחקר מראים כי 76% מהחרדים הבוגרים ו 53% מהילדים עדיין פונים למטפלים פרטיים גם לאחר הרפורמה בבריאות הנפש ולמעשה מוותרים על זכותם ליהנות מטפולים חינם להם הם זכאים מקופת החולים שלהם, כתוצאה מהרפורמה, אשר העבירה את האחריות למתן סיוע נפשי וטיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים למערכת הבריאות הציבורית ולידי קופות החולים.
מדוע רבים כל כך מוותרים על זכאותם? על פי עורכי המחקר: 48% מהמשיבים ציינו כי כלל אינם מודעים לאפשרות של קבלת שירותי בריאות נפש בקופות החולים; רמה נמוכה של הצוות הרפואי המטפל היא הסיבה לכך ש־40% מהמשיבים נמנעים מלפנות לקבלת טיפול נפשי בקופות החולים; ונוסף על כך, עבור 40% מהציבור החרדי, זמני המתנה ממושכים לתורים בקופות החולים הם חסם בפנייה למערכת הבריאות הציבורית; חסמים ביורוקרטיים במערכת הבריאות הציבורית מונעים מ־39% מהמשיבים לפנות לקופות החולים בענייני בריאות נפש.
המחקר מציג גם את התפלגות התוצאות על פי מגזרים שונים בציבור החרדי. מהנתונים עולה שבזרם חב"ד ובזרם החסידי נמצא שיעור הפתיחות הגבוה ביותר לטיפולי בריאות נפש בקרב האוכלוסייה הבוגרת, עם 71%. אחריהם הזרם הליטאי, עם 67%, ואילו הזרם הספרדי במקום האחרון, עם 61%. בנוגע לטיפול נפשי בילדיהם, משיבים המשתייכים לזרם החסידי פנו לקבלת סיוע בשיעור הגבוה ביותר (92%) מבין הזרמים הספרדי (79%), ליטאי (74%) וחב"ד (50%).
"המחקר מוכיח שמשרד הבריאות מרוקן מתוכן את הרפורמה בבריאות הנפש ומעודד הפרטה של התחום", אומר משה שפירא, מנכ"ל קרן ידידות טורונטו.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות