מעניין ביותר: מה ניתן לזהות על פי העמידה של האדם
על פי שפת הגוף תוכלו לזהות מה מתרחש בליבו של האדם העומד לפניכם • ע"י לימוד סוגי העמידות השונות תוכלו לגלות האם הוא בעל יציבות, זקוק לתמיכה או אדם רוחני שאינו מעוניין במריבות
- חני לוין
- י"ד חשון התשפ"א
סוגי העמידות ופירושן ע"פ שפת הגוף.
עמידה על רגל ימין – מעידה על שימוש בשכל וההיגיון. ראיית העתיד. חשיבה חשבונאית – צד תכונות האיש.
עמידה על רגל שמאל – מעידה על שימוש באינטואיציה וברגש. זיכרון העבר. התעסקות בתת מודע. משיכה לאמנות – צד תכונות האישה.
עמידה בכתפיים שמוטות – חוסר ערך עצמי, דאגה, ביקורת עצמית, נרפות [עלול להיות מנוצל], פאסיבי.
נשען על הקיר – זקוק לתמיכה, תלותי. חסרים לו הקשבה, תמיכה והערכה שיגרמו לו להיות יציב ובטוח.
עמידה בפישוק קל רחב – יציב ובטוח, מאוזן בארבע יסודות. נמרץ ויוזמתי.
עמידה בפישוק רחב - רוצה לצבור נכסים, חומרי. מעוניין בשליטה. מחפש מרחב. אנוכי, מתלהב, מעשי. לעיתים רבות תוקפן ותובעני.
עמידה ביציבה צרה – רוחני, לא רוצה לריב או לעשות גלים, פסיבי, נוח ונעים הליכות, שקט, הססן, קריר רגשית.
עמידה עם ידיים רחוקות מאוד מהגוף – פעיל ואמיץ אסרטיבי. רגזן ואימפולסיבי. יסוד האיש בולט – מוכן לפעולה.
עם ידיים צמודות לגוף – צנוע, שקט, חסר פעילות, או חששן ופאסיבי.
אם הידיים על המותניים – מרפקים החוצה – התגוננות על-ידי התקפה, מוכן למלחמה.
ידיים מאחורי הגב – אסרטיבי שמרשה לסביבה להתנהל כרצונה, על-פי רצונו ודעתו (יש תנועה כזו עם ראש מורם – מסתכל ובוחן את פועליו – תלמידיו, האם סרים למרותו? תנועה כזו עם ראש למטה – סוקר דברים בחשיבתו).
עמידה בשילוב ידיים עם חזה מורם וראש זקוף – "נוח לי, אני מביט מלמעלה, אני לא באתי לפעול".
שילוב ידיים עם ראש למטה וכתפיים מכונסות – סגירות רגשית, מתבדל [אם לא קר לו].
שילוב ידיים עם אגודלים שמזדקרים כלפי חוץ - אגו מובלט החוצה, צופה מהצד - מלמעלה.
שילוב ידיים מלטפות הזרועות – "אני תומך בעצמי (אם לא תומכים בי כאן)".
עמידה גורמת להחלטה מהירה [ולעיתים קרובות - להחלטה פזיזה]. לדוגמה: אם רוצים להפעיל אנשים/תלמידים ילדים, אנא, גרום לכולם לעמוד, ובשעת עמידה אין זמן פנוי להרהר, לחשוב ולהסתפק, אלא לפעול מייד.
עמידה עם ידיים מאחורי הגב: נוהג נפוץ בקרב בוסים ובעלי מעמד ניהולי, בעת פיקוח עבודה על העובדים. מה המשמעות? למה הם עושים את זה?
תשובה: כך הם מותחים את הגו מעט ונראים זקופים יותר מאשר אם היו עומדים רגיל. בתת ההכרה הם רוצים לשדר לעובדים מסר נסתר על גודל וחשיבות ה'בוס הגדול', וממילא להרוויח כך עובדים צייתנים יותר. אך אם נתבונן נראה שכך הידיים לא חוסמים את אזור הלב, דבר המצביע על לב פתוח מול העובדים [כנראה - כתוצאה מזה שהם גורמים לו להרוויח, והם חשובים לו]. ייתכן שהוא יקשיב לכל הצעה שתובא לפניו בזמן זה.
לסיכום: תנועה זו משקפת מנהל ומעסיק, שמאזן בין הכוח שלו לעובדיו, נותן להם כבוד וחופשיות, ומאידך-גיסא - שומר על גודלו וחשיבותו.
יצויין שפירוש זה נכון דווקא אם זה קורה בעמידה ובהליכה רגועה ונינוחה. אך אם צורת יציבה זו היא בשעת הליכה תזזיתית [או עמידה עצבנית], הדבר מורה על חשיבה מוגברת למצוא פיתרון מהיר לעניין שמציק, ועל-כן הוא מוציא את הידיים מכלל פעולה על-מנת שלא יפריעו ויסיחו את דעתו בפתרון העניין.
עמידה עם שתי ידיים מקדימה [כף על כף] בצורת משולש - נוהג נפוץ בעת קבלת פנים למנהיגים וצילומי ממשל, לאות כבוד, ומאידך-גיסא - בעת הלוויה, לאות הכנעה והזדהות.
אך חשוב לשים לב היטב למסר המועבר. לדוגמה: בשעת הלוויה: האם זה תואם למסר שרוצים להעביר באותה עת או שהוא שגוי? על-כן יש לראות האם כתפו/ והחזה של העומד כך - נמתח, מתנפח או מכופף. כי לעיתים, לצד תנועת סגירת הידיים המנסות לשדר נכנעות, יכול להסתתר כתף/ חזה מתוח, ואז המסר [הנכנע] הוא הצגה רק לשם נימוס גרידא, ואין באמת הכנעה או כבוד.
נמשיך בעז"ה בשבוע הבא.
אליהו עזריאל, מחבר הספר 'שפת הגוף והנפש' ויו"ר מכון התבוננות.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות