השרה החרדית בטור מיוחד על האימא של כולנו

--י"א חשון, יום פטירת רחל אמנו--

אמא רחל,

כשאני חושבת כמה סבל עברת בחיים, כמה הקרבת בשביל אחרים, אני מבינה מאיפה הכוחות שיש לנו, הילדים שלך, לעבור את כל המשברים.
---
כבר כשמצאת את שאהבה נפשך, את יעקב אבינו, היית צריכה לוותר עליו בשביל אחותך. 7 שנים של כאב.
ואחר כך, כשכבר חשבת שמצאת את המנוחה והנחלה, ובסך הכל רצית ילד משלך- שוב- 11 שנים של המתנה, כאב, ציפייה ותקווה לישועה. עד שהגיע יוסף הקטן. כמה שנים של נחת.
אבל אז- כשרצית עוד קצת אושר, ועמדת ללדת את בנך השני, את בנימין, הלכת לעולמך בדמי ימייך, ואת רק בת 36. כל כך צעירה, אבל עם כל כך הרבה ניסיון חיים...
עד היום, הדמעות שלך לא נפסקו, ואת ממשיכה לבכות ולהתפלל על בנייך. כמה דמעות נשפכו מאז.
---
לא סתם אבא יעקב בחר לקבור אותך בדרך, בבית לחם. הוא ידע שבנייך יעברו שם בדרך לגלות, ושהם יזדקקו לך ולתפילותייך. ואנחנו היום, יודעים שהוא צדק, שכל הסבל הזה שעברת לא היה לשווא. עד היום, המעשים הטובים שלך עומדים לפני אבינו שבשמיים ומלמדים עלינו זכות בכל המשברים שעברנו ושאנחנו עוברים- שואה, מלחמות, התבוללות, שיסוי ופירוד.

אבל אל תדאגי אמא,

אני מבטיחה לעשות הכל כדי לשמור שכל בנייך יישארו עם אחד. אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים כדי שהם לא ישכחו מאיפה הם באו ולאן הם הולכים. גם אם בינתיים חלקם רחוקים, פיזית ותודעתית, כולנו בנייך. מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!