פרופ' ערן סגל: לא פלא שהסגר עובד, אך ההגעה אליו - כישלון

ראש הממשלה בנימין נתניהו הספיק לומר כבר מספר פעמים במהלך הימים האחרונים כי "הסגר עבד", כשהוא תולה בסגר את הירידה הדרמטית בתחלואה ואף קובע שבאירופה מבקשים לחקות את השיטה. אך פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן שניתוחיו ותחזיותיו ליוו את כל תקופת הקורונה, קובע כי גם אם הסגר בהחלט שעובד, אך "זו לא חכמה. העובדה שהגענו לסגר היא כישלון".

בראיון שערכו עמו בן כספית וינון מגל בתכניתם ברדיו 103FM אומר פרופ' סגל כי גם הוא, כמו אחרים, "מופתעים לחלוטין" מהירידה הדרמטית והם ציפו שהיא תהיה מתונה יותר.  לדבריו, ההסבר המשמעותי לכך היא משמעת המסכות שהתחזקה ביחס לסגר הראשון.

עם זאת, על אף שאין ספק כי הסגר עובד,  מתח פרופ' סגל ביקורת על ההתנהלות הממשלה והבהיר: "העובדה שמגיעים למצב של סגר היא כישלון – יש הרבה דברים שאפשר לעשות לפני". לדבריו,  זה שהסגר עובד זאת לא חוכמה, כי סגר עובד כי אנשים בבתים אבל ההגעה לסגר זה באמת לא משהו להתפאר בו".

והסגר, כך הוא מבהיר, ממש לא היה מחויב המציאות. "אני חושב שהוא לא מחויב במציאות ,אם צריך לזקק בעיני טעות אחת מרכזית שהכול נובע ממנה זה העובדה שהגדרנו סף קריסה של מערכת בריאות, וברגע שאתה מגדיר סף קריסה אתה בסוף מגיע אליו".

פרופ' ערן סגל. צילומסך חדשות 12.

"היו שורה של דברים שיכולנו לעשות בדרך כמו שהיו מוקדי תחלואה", הוא אומר ומודה כי אכן "בשלב בו עשינו סגר, ההחלטה על סגר הייתה נכונה כי הגענו לסף הקריסה. אבל לאורך הדרך ראינו את התחלואה מתפשטת במוקדים מסוימים, לא השכלנו מסיבות כאלו ואחרות לעשות סגרים אמיתיים, דיפרנציאליים, במקומות האלה ובסופו של דבר זה התפשט. זה התחיל בצעירים ובאופן לא מפתיע עבר למבוגרים, רואים את זה בכל העולם וזה מה שהוביל אותנו למספרים המאוד גבוהים ועכשיו צריך לראות איך אנחנו יוצאים מהסגר בצורה נכונה ומאוזנת".

הוא קובע כי "בזה שהגענו למספרים גבוהים שילמנו שני מחירים. האחד בחיי אדם ובתמותה הרבה יותר גבוהה וחולים קשים, והשני ביציאה שכבר נמשכת הרבה זמן ותימשך שבועות ארוכים. לכן אם מסתכלים רואים מדינות שמצליחות להתמודד יותר טוב עם הקורונה אלה מדינות שברגע שיש עליה בתחלואה הם מטילים מגבלות על מנת לשלוט בלהבות כשהן נמוכות".

לדעתו, גם לאחר שהסגר יוסר, אך ברגע שתזוהה התפרצות יש לנקוט בצעד מיידי, כמו סגר מקומי. כך, לדעתו, נוהגים בכמה מדינות באירופה שפעלו נכון. "אפילו ניו זילנד שהיו 100 יום ללא חולה אחד, ביום ה-101 נמצאו ארבעה חולים ובאמת הגיבו ועשו הגבלות וזה נראה לא מידתי אבל אז אתה עושה הגבלות של שבוע, לא סגר מלא, ואתה מתחקר את האירוע ואח"כ יכול להמשיך ולקיים אירועים כמו משחק עם 30,000 צופים".

ועדיין, גם הוא מתקשה להסביר את הירידה, שנזכיר כי היא מתרחשת לאחר שבוע שבו הגנים וכיתות א' פועלים, וכך גם מערכת החינוך החרדית. "צריך לומר שהירידה היא מאוד מפתיעה גם בעולם כשמסתכלים על ישראל בתור המדינה הראשונה לעשות סגר, הירידה אכן מפתיעה. אני מסביר את זה על ידי מסכות, שלא היו בסגר הראשון והיום אתה כן רואה למרות שזה לא במאת האחוזים, אבל יש הקפדה בהרבה מאוד מקומות. הדבר השני, מה שמשותף בין הסגר הראשון והשני זה סגירה של אותם מקומות שמחוללים את ההתפשטויות, בתי ספר מקומות סגורים. כל שאר הדברים כמו פעילויות בחוץ ועבודה במשרד ללא קבלת קהל לא היו צריכים להיסגר גם בסגר הראשון, הם לא גורמים למירב ההדבקות. בסוף, זה ההסבר".

בכל מקרה, לאחר שהסגר כבר מאחורינו, יש לדבריו לצאת מהסגר בצורה מבוקרת. "בסוף, בנקודה בה הגענו אליה, אנחנו צריכים להקפיד על שני דברים בתוכנית היציאה. האחד, להסתכל על המגמה, זו הייתה הטעות בגל השני, ללא קשר למספר המאומתים – האם המגמה תהפוך להיות כלפי מעלה. השני, להמתין שבועיים בין שלב לשלב. פעילויות שיש בהם התקהלויות קטנות, אחד על אחד, הן לא פעילויות שכנראה יגרמו להתפשטות מסיבית של המגפה אבל תלוי בכמויות. אם לומר את האמת, אף אחד לא באמת יודע את ההשפעה של כל הקלה והקלה, אם היינו יודעים היה אפשר לעשות את כל התכנון מראש, לכן אומרים שחייבים להמתין לפחות שבועיים בין הקלה להקלה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!