רופאים לזכויות אדם: ישראל כשלה בטיפול בקורונה בגל הראשון

ניסו לקנות זמן ופגעו בחרדים: דו"ח שפירסם ארגון 'רופאים לזכויות אדם' מותח ביקורת קשה על התנהלות הממשלה במאה הימים הראשונים של המגיפה, ומגלה כי הממשלה ניסתה "לקנות זמן" כדי להיערך לטיפול במשבר. לדעת הרופאים, התנהלות הממשלה גרמה לפגיעה באוכלוסיות מוחלשות, ובהן החרדים, ולפגיעה חמורה בפרטיות בשל הכשלים שנגרמו ושלדעתם "יגרמו לנזקים מתמשכים", הם דורשים את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת הכשל.

הדו"ח המלא מצביע על הסיבות שהביאו לכישלון של משרד הבריאות בטיפול במשבר, כאשר הוא סוקר את הליקויים שליוו את מערכת הבריאות הציבורית מיומה הראשון. לדעת הרופאים, מחברי הדו"ח, הכשלים לא התגלו פתאום אלא היו ברורים מראש וזאת מאחר ומדובר ב"תוצאה של מדיניות כלכלית ארוכת שנים של השקעה חסרה בתשתיות".

ליקויים אלו, נכתב, כללו חוסר מוכנות בציוד, מחסור בכוח אדם רפואי ובמיטות אשפוז, היעדר פריסה יעילה של תשתיות בדיקות ומיגון הצוותים הרפואיים. כתוצאה מכך, נפגעה איכות הטיפול הרפואי באוכלוסייה בעקבות הפסקת טיפולים אלקטיביים, צמצום הנגישות לטיפולים רפואיים בקהילה ופגיעה במעקבים אחרי חולים כרוניים עד לבלימת המגיפה - דבר שגרם לפגיעה בבריאותם של מטופלים רבים.

הדו"ח מצביע על הפגיעה הקשה שנגרמה באוכלוסיות המוחלשות, כאשר מדובר בציבור החרדי, החברה הערבית, תושבי היישובים הבדואים, קשישים, אנשים עם מוגבלויות, עובדים זרים ואוכלוסיות חסרי המעמד. לטענתם, הפגיעה באוכלוסיות אלו נבעה מכשל הסברתי חמור של המדינה בקרבן ומנגישות חסרה לבדיקות קורונה, לשירותי מד"א ולשירותים חברתיים חיוניים, בעיקר לאור ההוצאה החפוזה של עובדים סוציאליים רבים לחל"ת, דווקא כששיעורי הדיווחים על אלימות במשפחה, על דיכאון וחרדה חמורים ועל חוסר ביטחון תזונתי מצויים בעלייה חדה. לצד זאת, מציין הדו"ח, לא נמצאו פתרונות לקשישים, שנכלאו בביתם עם המטפלים שלהם או שנותרו ללא מטפלים וללא סיוע כלל.

הדו"ח מותח גם ביקורת קשה על הפגיעה בציבור כולו, ובעיקר על מה שהוא מכנה כ'הגבלה בלתי מידתית של זכויות וחירויות הפרט', כשמי שאשם בכך היא  חוסר מוכנות מערכת הבריאות. לפי הרופאים, הפערים והקשיים בהכנה למגיפה הביאו את משרד הבריאות לאמץ מדיניות מחמירה של הגבלת חירויות, פגיעה בזכויות ובשירותים חברתיים וחדירה לפרטיות. "מגבלות אלו", נטען, "כללו הגבלות תנועה ושימוש בשירותי הביטחון למעקב אחרי אזרחים בשירות המאבק בקורונה, והן התקבלו באופן שאינו דמוקרטי, ללא שקיפות, פיקוח פרלמנטרי ודיון ציבורי". לטענתם, המחירים ששילמו וישלמו התושבים מבחינה בריאותית, כלכלית וחברתית על ההגבלה הבלתי מידתית הזאת עלולים להיות גבוהים לאין ערוך מהתועלות שהושגו ביישומן.

ד"ר יותם רוזנר, מנהל תחום מחקר בעמותת רופאים לזכויות אדם: "מגיפת הקורונה חושפת את מה שאנו טוענים במשך שנים: שחיקת התקציבים החברתיים והאמונה באלוהי ההפרטה גרמו לניהול מדיניות חסרת אחריות, שהשלכותיה ניכרות על כלל אזרחי ישראל, ובמיוחד באוכלוסיות המוחלשות. מגמות אלו ניכרו גם באופן הריכוזי והבלתי שקוף שבו התקבלו החלטות ממשלת ישראל בתקופת הקורונה, שהרחיקה לכת הרבה מעבר לדמוקרטיות ליברליות אחרות בפגיעה בזכויות אדם ואזרח."

"לפיכך", אומר ד"ר רוזנר, "לא פלא כי צעדים אלה נתקלו בחוסר אמון ציבורי שהלך והתגבר לאורך המשבר. בשל כשלים אלה אנו קוראים להקמה מיידית של ועדת חקירה ממלכתית לבחינת מדיניות הממשלה שייבשה והחלישה את מערכת הבריאות הציבורית בכלל, והתנהלותה בתקופת הקורונה בפרט".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!