ועדת הקורונה: "אנו מאבדים את אמון הציבור עם הנחיות שאין בהן הגיון"

משרד החינוך הציג היום (שני) בוועדת הקורונה מתווה לחזרה ללימודים – ומיד חזר בו. במהלך הדיון, קיבלה יו"ר ההועדה, יפעת שאשא-ביטון (כולנו בליכוד) הודעה כי המתווה שהציג מנכ"ל המשרד בוועדה - איננו המתווה שהמשרד מוכן אליו, אלא "המתווה המחמיר ביותר שהמשרד נערך אליו". שאשא-ביטון הגיבה כי "ההודעות האלו מבלבלות – בעיקר את הציבור. אי אפשר לנצח את המגפה בלי אמון הציבור, וכדי לרכוש חזרה את אמון הציבור יש לקבוע כללים מאד ברורים – ופשוטים. לאחר שיש כללים כאלו, אפשר להחריג ולקבוע יוצאים מהכלל. הצורה בה זה מתנהל היום מטריפה את הציבור – ולא רוכש את אמונו".

מנכ"ל משרד החינוך, עמית אדרי, אמר בתחילת הדיון כי המשרד ערוך לכל החלופות שייקבעו ע"י משרד הבריאות. "כבר בחודש יולי הצגנו פיצול מערכת החינוך, גיוס כוח אדם והכנות לוגיסטיות תבוצע כחמישה שבועות לאחר אישור התקציב לכך, שהוא כ-7.5 מיליארד ש"ח (ללא עלויות משמרת שניה). ההיערכות תהיה קבועה לכל השנה, וחשיבה מחודשת תיערך לקראת שנת הלימודים תשפ"ב".

לדברי אדרי, כשני-שליש מהתלמידים חווים קושי אישי מהמשבר הנוכחי, ונרשמת עלייה בדיווחי תלמידים החווים מצוקה וחרדות. בגנים יהיו כ-17 אלף סייעות ומחיצות בין הקבוצות, ובכיתות א' וב' יגויסו כ-13 משרות נוספות. נלמדים לקחי בחינות בגרויות הקיץ והם ייושמו כבר במועדי בגרות החורף בצמצום החומר. עד אמצע חודש ינואר יחלק המשרד כבר כ-50% מהמחשבים לתלמידים. "אנו לומדים מהקשיים של הלמידה מרחוק, וניישם אותם בהמשך, אך פערים של תשתיות במשך שנים, אנו נאלצים להשלימם במספר חודשים". כאמור, לאחר דברי המנכ"ל קיבלה יו"ר הועדה, הודעה ממשרד החינוך כי המתווה שהציג מנכ"ל המשרד בוועדה - איננו המתווה שהמשרד מוכן אליו, אלא "המתווה המחמיר ביותר שהמשרד נערך אליו".

לפי יוליה מלינובסקי כבר ברור החסרון של הלמידה מרחוק, יוראי להב-הרצנו קרא לתת את הדעת במיוחד על כיתות ז'-ט' שאז מתעצבת דמותו ואופיו של התלמיד, אמין אל-חט'יב הזהירה מ"דור אבוד" של בני נוער, הנרתעים מלמידה או אפילו ספורט, הילה שי-וזאן טענה כי איננה יודעת להסביר לציבור את ההנחיות מדוע זה אסור וזה מותר.

נציג מועצת התלמידים, מאז יולי אנו במגעים עם המשרד, אך המתווה עצמו לא גובש איתנו. התיכונים אמורים לחזור אחרי הקניונים והמסעדות, שאיזה פברואר-אפריל, שזה חוסר חיבור למציאות. בני הנוער ממשיכים להיפגש בלי שום מגבלות. הנשירה והאובדנות עולים במספרים מפחידים.

ד"ר שרון אלרועי-פרייס, משרד הבריאות, השיבה כי בגני חיות צפויים התקהלויות, ומה שנפתח כעת הוא מקומות שבהפם לא צפויה התקהלות. מהגל הראשון למדנו שאסור לצאת מהר מדי, הגברת הקשר בין האנשים, כמו קבלת קהל, היא מסוכנת – וכך נגיע לסגר השלישי, שהוא לא טוב לחינוך, לבריאות ולכלכלה. צריך לפתוח בצורה שבה התחלואה תעלה לאט, תוך קטיעת שרשראות ההדבקה. צריך אורך-רוח וסבלנות. במערכת החינוך או הספורט יש לייצר התנהלות רק בקפסולות עם קהל קבוע עם מסיכות, ולא קהל מתחלף. אסטרטגיית היציאה היא מדורגת, והיא מחושבת, במגבלות ההתקהלות בכל הארץ – כי אנו עדיין בתחלואה גבוהה. אם לא נשמור על המצב הקיים, ונבין שזאת אחריותנו לא לרמות המערכת – כי אנו מרמים את עצמנו.

לדבריה, "בשום פנים ואופן, איננו רואים את הסגר כברירת מחדל, הוא צעד טקטי בלבד שחיפשנו לו כל הזמן חלופות. ביציאה ממגיפה, הצלחנו להוריד את מספרי התחלואה רק בזכות הסגר, למרות חוסר רצוננו. הנגיף מתפשט כשיש הרבה קשר בין הרבה אנשים. אנחנו כפסע מלחזור למצב של כניסה חזרה לסגר. בכל מה שאנו פותחים – יש סיכון, ולכן הוא נעשה לאט ובזהירות. בשלב השני, נאפשר קהל מתחלף אך בכמות קטנה".

שאשא ביטון הדגישה בסיום כי "אני רוצה לתת דוגמאות להנחיות לא-ברורות: למשל בעניין 20 המתאמנים בחוץ כאשר פנו לפיקוד העורף ושאלו האם אפשר לערוך אימון של 20 מתאמנים עם מאמן, נאמר להם שכן כל עוד אינו מרוויח כסף. ואז עולה השאלה האם אנחנו נלחמים בנגיף או בפרנסה. אותו כנ"ל למשל גם לגביי מורי דרך אם מותר 20 אנשים בחוץ אז מותר 20 אנשים בחוץ. אם מותר רפואה משלימה בבתי החולים אין סיבה שרפואה פרטית לא תותר. הדברים צריכים להיות מאוד פשוטים ואני מוכרחה לומר שבאופן שזה מתנהל היום אנחנו מטריפים את הציבור ולא מגייסים אותו".

לדבריה, "אי אפשר להשמיד את הנגיף לחלוטין אבל אנחנו משמידים כאן חברה אם אנחנו לא נעשה את זה בצורה שהיא הגיונית. זה כמו מלאכת חינוך - צריך לעשות את זה ממקום מגייס".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!