אברשה אוחיון // מדוע הקורונה טובה לחרדים

תקופה הקורונה מצליחה לחדד הבדלים ופערים בין תפיסות העולם של מרכיבי החברה בישראל. הדבר בא לידי ביטוי במחלוקות קשות בין ימין ושמאל – מפגיני בלפור לעומת ביביסטים המוכנים למסור נפש עד כדי מלחמת אחים על קיום / הפסקת הפגנות בוויכוח הנצחי האם הפגנות מקדמי הדבקה או שמא אין בהם ממש.

אין ספק כי יחסי מדינת ישראל והחרדים לא נפסדים מתקופה זו, כאשר לעיתים נדמה כי הגענו לשיא חדש, אך ויהי ערב ויהי בוקר מתגלה שיא חדש במשבר היחסים של החברה החרדית למול שלטונות המדינה והמסתעף.

נדמה כי גורמים בעלי עניין בחברה הישראלית מבקשים ללבות יצרים ולסכסך איש באחיו, בהפחדות והשמצות כלפי החברה החרדית, מתוך מטרה לשנות את הסטטוס-קוו ולהפר את האיזון העדין, תוך ניסיון נואל לטפול אשמה על שומרי התורה והמצוות כביכול בשלהם סער הנגיף הזה, אותו ציבור אחראי נתפס כיום כמפירי חוק בשל קומץ שולי המצליח לייצר ענין ומקבל מקום של כבוד בתקשורת המעניקה כר פורה לגידול פטריות ארס ורעל מתוך מטרה להשחיר את פניו של הציבור החרדי בישראל.

מאידך גיסא, יושב הציבור החרדי מוכה וחבול, מתוך תכונה יהודית אופיינית מתכנס לתוך עצמו במטרה להתגונן מפני אותם זרועות תמנון המבקשים לכלות בו את זעמם, ולתוך מצוקה זו מנסים להשחיל עצמם "אוהבי- חרדים", אשר עתה מקרוב באו, כאשר כל אחד מבקש להראות כוחו, להביע את רגשות רחמנותו כלפי אותה אוכלוסייה, משל הייתה אוכלוסייה זו חיה מוגנת, המבקשת לחסות תחת כנפיה של החברה להגנת הטבע באהבת חיה ואדם.

מדי יום מתבשרים אנו על ביקור ממלכתי של שר לענייני שום דבר בעיר חרדית, בסיור מרשים של אל"מ ומפקדים לשעבר בצה"ל, המבקשים להאדיר את כוחם ושמם, מתוך הבנה כי בדרך יחשפו באופן המהיר ביותר על מסכי פריים-טיים, כמקפצה לתפקיד עתידי בחישובי תועלתנות ורווח שכר שיחה נאה.

לעיתים נתבשר על יו"ר מפלגות מסוימות המבקשים להביע את רגשותיהם כלפי הציבור החרדי, מתוך התנשאות וזלזול באינטליגנציה הבסיסית של הציבור החרדי, בחשיבה כי הציבור החרדי כבר שכח את גזירות 2013 בברית האחים לפיד-בנט, וכביכול קם מושיע חדש ליהדות הנאמנה בדמותו של האיש המתענג על מספר דו ספרתי של מנדטים ושיכרון כח כבר עולה באפו, בחלומות שווא על לשכת רוה"מ, ומה טוב יותר מתמונת המושיע על רקע אוכלוסייה חרדית מתייסרת בעיר חרדית מסוגרת?

חובה עלינו להבין מדוע דווקא בעת הזו החליטה החברה הישראלית לשלוח את חיצי שנאתה דווקא כלפי האוכלוסייה החרדית. זאת כאשר שנים רבות טיפחה החברה החרדית חומת הפרדה מוחלטת בריחוק חברתי וגיאוגרפי משאר חלקי החברה הישראלית, כאשר גדולי ישראל עמדו על כך שלא ישנו שמם, לשונם ומלבושם, לחזק את חומת הגטו החרדית בבידול מוחלט מן העם שבשדות, להאיר את האור אל תוככי החברה השומרת על גחלת היהדות בהעברת השמועה מדור לדור.

היהדות הנאמנה מצליחה להלך בשביל הדק בין שמירה על צביונו של הציבור החרדי, בלימוד התורה, בהשקפה הטהורה, בהעברת השמועה ובמלחמה על בלימת חדירת תכנים לא ראויים אל בתי המדרש והרחוב החרדי, כאשר שלוחי דרבנן העומדים לייצג נאמנה את צרכי עמך בית ישראל שומרי התורה מצליחים להגן על פך השמן הטהור, בניסיון לשמור על יבנה וחכמיה ולהאיר מן האור הבוקע למרחבי ישראל בניסיון לקרב את אחינו התועים ולהשיבם לדרך התורה והמצוות כפי מסורת בית אבא אותה ניסתה הנהגת המדינה בימיה הראשונים לטשטש.

אולם נדמה, כי חלקים מאתנו בציבור החרדי המשוועים למעט יחס חם ומחבק מאחינו בחברה הישראלית, תוך ויתור על עקרונות ויסודות אותם הורו רבותינו בעלי ראייה למרחוק, אשר ציוו והנחו אותנו להיבדל מן התועים בהגבהת חומות ההפרדה ביננו לבין אחינו שבשדות למען שמירה על מערכת החינוך החרדי בטהרתה, כאשר חלקם מתחיל להנמיך את חומות הפרדה בהתערבות בצבא ובאקדמיה, בערבי תרבות משותפים, בסיורים של אנשי רוח ומנהיגים חילוניים בערים החרדיות, בהשתתפות והבעת עמדות בתקשורת הכללית, תוך התרפקות על גלי חום ומערכת מחבקת בבחינת 'חרדי מחמד', תוך תקווה כי חיבורים אלו יובילו לשינוי השיח והתפיסה של הצד השני.

חובה לציין כי יהדות התפוצות לא נכשלת ומועדת לתוך ביצה דביקה זו, כאשר חד וברור עבורם כי שני שני צדדים למתרס: יהודי ושאינו יהודי, ידיעתם והיכרותם עם שנאת העמים ההיסטורית לעם הנצח מרתיעה אותם לצעוד צעד אחד לכיוון המכיל ומחבק את אומות העולם וקיימת בדלנות מובנית בין ישראל לעמים, אולם דווקא כאן בארץ הקודש כאשר בני עם אחד אנחנו, לעיתים נוטים אנו לשכוח את דברי רבותינו להבדל ולהתרחק מן אחינו התועים בבחינת "והבדילנו מן התועים", ומבקשים להצעיד דו-קיום תרבותי מתוך תקווה לחיים משותפים זה לצד זה בכבוד הדדי בין חלקי החברה בישראל.

אל לכם! זהו חיבוק דב! ברגע האמת מתהפכת אותה אהבה, לבידול מוחלט, ברגעים של משבר והבדלי תפיסה בין החברה הישראלית ליהדות החרדית, מתהפכת עלינו כל המערכת בהסתה מושלמת כלפי כל החברה החרדית, רבניה, מנהיגיה, נשיה וטפיה, משל הייתה החברה החרדית נגע ממאיר המפיץ מחלות מתוך מטרה לפגוע בכל החברה הישראלית.

לאותו מחול שדים מצטרפים כעת כל מובילי העמדה ובעלי הרוח בציונות הדתית, אשר מעצם היותם דתיים לאומיים - אשר משנה לשנה נהפכים ללאומיים יותר ודתיים פחות, לרקוד על דמו המופקר בתקשורת של הציבור החרדי מתוך 'דאגה עמוקה' לבריאותם וטובתם של הציבור החרדי, כל זאת מתוך שנאה היסטורית למנהיגי הציבור החרדי מובילי המסורת ומעתיקי השמועה, בבחינת "שנאת עמי ארצות לתלמידי חכמים".

אל-לכם, הרפו ידכם מחיבוק מבייש זה, אנו מבקשים להגביה עוד יותר את חומות ההפרדה ביננו לבדל ולחדד את שינויי ההבנה ותפיסות העולם ביננו לבין שאר חלקי החברה בישראל, מתוך הבנה כי רק הבדלה ביננו לבינם מייחדת אותנו ותסייע לנו לשמר את מסורת אבותינו באוטונומיה רוחנית וחינוכית לדורות הבאים.

אסיים במאמר חז"ל: "למה נקבעה הבדלה בחונן הדעת – כי אין דעת הבדלה מנין, ואם אין הבדלה דעת מנין"?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!