המחקר מגלה: הגבלת התנועה בסגר הגדילה משמעותית את המחאה נגד נתניהו
מחקר שנערך באוניברסיטה העברית מגלה כי הגבלת התנועה עד ל-1000 מטר במהלך הסגר בחגי תשרי, הגדילה משמעותית את המחאה נגד ראש הממשלה נתניהו | בסופ"ש האחרון התקיימו מחאות בלא פחות מ-1321 מוקדים, הכוללים בין היתר כיכרות, רחובות וצמתים. לשם השוואה בבדיקה קודמת שנערכה ב-1.10, התקיימו מחאות ב-720 מוקדים בלבד
- קובי עוזיאלי
- א' חשון התשפ"א
- 1 תגובות
האם הגבלת התנועה ליציאה להפגנה עד 1000 מטר ממקום המגורים השפיעה על כמות המפגינים שיצאו למחות ברחבי הארץ? האם ההמונים נשמעו לקריאות של מארגני ההפגנות, ויצאו בסופ"שים האחרונים למחות? בבדיקה שערך השבוע עדי בן-נון, המנהל הטכני של מרכז ה-GIS במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים נמצא כי הגבלת המרחק על המוחים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו גררה קריאה נרחבת לאזרחים לצאת ולהפגין במוקדים שונים ברחבי הארץ - שהצליחה.
לפי ממצאי הבדיקה, המחאות נגד השחיתות השלטונית התקיימו בסופ"ש האחרון בלא פחות מ-1321 מוקדים (כיכרות, רחובות, צמתים ועוד). בבדיקה ב-1.10, לשם השוואה, היו 720 מוקדים בלבד. "תוך ימים ספורים כמות מוקדי ההפגנות גדלה כמעט פי שתיים", מציין בן-נון. "כלומר, לא רק שההפגנות לא נפסקות, לצערה של הממשלה, אלא הן התעצמו והשפיעו על אזורים שלמים שמתעוררים, כפי שניתן לראות זאת במפות שיצרתי".
המפות עליהן מדבר בן-נון הוכנו באמצעות מערכת המידע הגיאוגרפית GIS, נתוני הפגנות במפות שהוכנו על ידי ארגוני המחאה השונים, ואתר 1km שבצל הגבלות הקורונה מסייע לאתר הפגנות נגד ראש הממשלה נתניהו לפי מיקום. בן-נון ניסה למצוא שינויים על גבי המפות, מקומות מפתיעים שבהם התקיימו הפגנות. אחד האזורים הללו היה ליד גבול עזה. "ביישובים כמו קיבוץ ארז, שדרות מפלסים, נחל עוז, בארי, נתיבות, צומת דורות, גברעם ובכוכב מיכאל החלו לצוץ הפגנות. המפגינים מתגודדים בעיקר בכניסה ליישובים קטנים, בצמתים שעל יד הכבישים הראשיים, בהפגנות שיכולות להגיע לעשרות מוחים", מספר בן-נון. "לא פחות מ-400 מתוך 1321 הפגנות הם על כבישים ראשיים במדינה, שזה נתון מדהים. בשבוע האחרון תושבי ישובים קטנים יוצאים בהמוניהם לצמתים".
גם בצפון הארץ חלה התעוררות מרשימה בשבוע האחרון מבחינת כמות מוקדי המחאה. בן-נון מסביר: "לאורך כביש 89 ניתן לראות יישובים קטנים רבים שיוצאים להפגין. צומת חוסן, צומת מעונה, צומת נווה זיו וצומת קדרי הם דוגמאות למוקדי מחאה שהתפתחו בעת האחרונה. יש הפגנות גם לאורך כביש 90 וגם לאורך כביש 99 הצפוניים".
שיאנית ההפגנות, אגב, היא עדיין תל אביב, ואחריה ניתן למצוא ריבוי של הפגנות בירושלים ובחיפה – הערים הגדולות. יש גם אזורים שלגביהם בן-נון לא יודע להסביר את קיומן של ההפגנות: "המגזר הערבי כולו מודר מההפגנות, את זה קל לראות דרך מערכת ה-GIS. תופעה חברתית לכשעצמה. מצד שני, שמנו לב למוקדים כמו צומת אום אל פאחם או בצומת כפר קרע או צומת משמר הגבול שקשה לי לדעת או להבין מי מפגין בהם".
ביממה האחרונה נודע כי בסופ"ש יתכנו הקלות בסגר, לכל המאוחר בתחילת השבוע הבא, כשבשלב הראשון תבוטל הגבלת מרחק היציאה מהבית. אי לכך, החלו מארגני פעולות המחאה לבדוק אופציה לקיים בקרוב הפגנת ענק בבלפור, זאת למרות שירושלים מוגדרת כיום כעיר "אדומה". "השאלה הגדולה מה יקרה כשההגבלות ייפסקו ויחזרו לקיים הפגנות ענק בבלפור ובתל אביב. האם המחאות הקטנות ייעלמו? האם אנשים ימשיכו לצאת להפגין ליד הבית? מה שבטוח שהאיסור על ההפגנות הגדולות גרם לעליית ההפגנות הקטנות, ושקל להרגיש את השבר בעם דרכן", מסכם בן-נון.
בן-נון ניסה לחשב גם את כמות המפגינים המקסימלית הכוללת שיכולה להגיע לאותם מוקדי הפגנות. החישוב כלל את פוטנציאל המפגינים מעל גיל 21 שיוכלו להגיע לכל הפגנה בטווח רדיוס של קילומטר לכל כיוון (ההנחה שלו היא שכולם ינהגו על פי הנחיות הסגר), זאת בהסתמך על נתוני הלמ"ס האחרונים והמעודכנים ביותר למגורים לפי אזורים. על פי נתונים אלה המסקנה שלו הייתה שכמות המשתתפים המקסימלית שתוכל להשתתף כיום בהפגנות ברחבי הארץ עומד על כ-3.2 מיליון תושבים בלבד. במדידה הקודמת שביצע, בתחילת החודש, הגיע בן-נון ל-2.4 מיליון תושבים שיוכלו לצאת ולהצביע. "זה מראה שכמות ההפגנות רבה מעודדת יותר אנשים לצאת ולהפגין ליד ביתם", מציין בן-נון.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות