פרופ' בליצר: הירידה בתחלואה בעקבות הסגר אינה הצלחה

הצלחה? בעיני המתבונן: בעוד ראש הממשלה מתפאר אתמול כי "הסגר הצליח והתחלואה ירדה", דווקא מי שנחשב לבר סמכא בכל הנוגע להתנהלות מול הקורונה, סבור שהסגר לא הצליח, ואם לא די בכך – ההתנהלות הנוכחית של היציאה מהסגר עומדת להוריד גם את מה שהושג – לטמיון.

בהודעה שפרסם אתמול בטוויטר הפרופ' רן בליצר, ראש מרכז החדשנות של ה'כללית', הוא מגלה את דעתו על התנהלות הממשלה בכל הנוגע להחלטות הניתנות בנושא הקורונה, וקובע כי ההתנהלות לא תביא להצלחה במערכה. בהודעתו הוא מבהיר כי "אני לא רואה בסגר והירידה הדרמטית בתחלואה בעקבותיו הצלחה".

"לטעמי", הוא מסביר, "סגר הוא הנחת ׳חסם עורקים׳. הדימום עצר, אבל הבעיה לא נפתרה: אם לא תוריד אותו – תגיע לנמק. חברתי, כלכלי, רפואי. אם תוריד אותו ולא טיפלת בבעיה השורשית - תחזור לדמם ודבר לא הושג". האנלוגיה שלו, אם כן, די ברורה: "ממחר (כלומר: היום) הדימום חוזר. ולא נעשה די כדי למנוע אותו".

אז מה כן אמורים לעשות? לשם כך הוא שוטח את פרטי המתווה של היציאה מהסגר, אם מבקשים לעשות את התהליך בצורה נכונה: "בתכנית היציאה המדורגת יש ליחס חשיבות מוגבלת לתקנות ולסייגים הספציפיים המנויים בהם, אשר בפועל מוגבלים ומתועלים על ידי מגבלות חוקיות, פוליטיקה, ואתגרים פרקטיים ותכנוניים של משרדי הממשלה. החלק הקובע באמת הוא ההסבר הבהיר לציבור - איך מומלץ לנהוג ומה הרציונל. הציבור שופט יומיום את ההמלצות, ואם הן בהירות, קוהרנטיות ולא פוליטיות, רוב הציבור יענה להן. אחרת - שום תקנה, בוודאי במציאות האכיפה המוגבלת, לא תסייע".

ומה שקורה בשטח, לדעתו, רחוק מלהיות כזה. "לצערי, העיסוק הציבורי והפוליטי ב-׳מה פותחים מתי׳ דוחה את דיון העומק, היותר מורכב ויותר חשוב, ב-׳איך פותחים׳. למשל - להגיע מוכנים לפתיחת הגנים: בדיקות סקר לגננות - למה ברגע האחרון? פתרון למניעת גננות מתחלפות - למה לא במו״מ מראש על ימי ו׳? פתיחת גנים בערים אדומות? זו פשרה כואבת".

מסיבה זו, במבט להמשך, הוא מבהיר כי "אני מאד מודאג מהאפשרות שהפשרות הפרקטיות והפוליטיות אליהן אנו נגררים, אין בהן די למנוע, במציאות היומיום הישראלית, התפשטות מחודשת. יש גם מי שהבינו בטעות שממחר חזל"ש - למפגשים נרחבים בבתי חברים, לחתונות המוניות, לבתי כנסת, לישיבת עבודה רבת-משתתפים. אם זה יקרה- נאבד את שהשגנו".

"לחשוב שחוזרים כעת לשגרה זו טעות קשה. אנחנו בשיעורי תחלואה עצומים. אלפי נדבקים ביום", הוא מזכיר וקובע כי "זה לא מצב יציב. זה שיעור תחלואה שבו כל מפגש עלול לייצר תחלואה. כל תפילה מסכנת את המתפללים ומשפחותיהם. כל אירוע המוני הוא חבית חומר נפץ".

אך הוא מדגיש כי "אבל עוד לא מאוחר - אם הממשלה, הרשויות המקומיות ומנהיגי הקהילות יתגייסו, בעוד חודש המצב יכול להיות שונה. מספר הנדבקים יכול לרדת לפחות מ-200 ביום מחוץ למוקדי תחלואה ׳אדומים׳, מערך הקטיעה של פקע״ר יוכיח עצמו, ואז ניתן יהיה להתנהל בחופשיות ולקיים מפגשים רחבים הרבה יותר, ולהתקדם ולשקם את הכלכלה והחברה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!