מפתיע: ערים צפופות ושיעור מתים נמוך במיוחד • הכל על החסינות היפנית

גודל האוכלוסיה בישראל, פחות מעשירית מאוכלוסיית יפן, אך למרות שהמדינה האסייתית מתאפיינת בשיעור גבוה של קשישים ובמגורים בערים גדולות וצפופות, שיעור המתים מקורונה בה נמוך במיוחד, כ-1,200 בלבד. בישראל, נזכיר, מספר המתים חצה מזמן את ה-2,000. מה הוא אם כן סוד החסינות היפנית?

המומחים שמנסים לפצח את התעלומה היפנית סבורים שליפנים יש "חסינות צולבת". ככל הנראה נגיף אחר, הדומה לקורונה המתפשט במדינה, כזה שהצליח לעורר את המערכת החיסונית הטבעית שמגרה אותו, ועל כן היא ערוכה כעת להתמודד מול נגיף הקורונה ביתר יעילות.

הם מסבירים כי כאשר נגיפים שאדם מעולם לא נדבק בהם נכנסים לגוף האדם, הגוף מייצר נוגדנים, או חלבונים הנלחמים בחומרים הזרים. הנוגדן הראשון מופיע ואחריו נוצרים נוגדנים מסוג אחר, ובעוד שהנוגדן הראשון מתפוגג מהר, אלו שנוצרו אחריו ממשיכים להתרבות בגוף ושומרים עליו מפני פלישות של נגיפים מזיקים.

טאצוהיקו קודאמה, המדען שבדק את הנתונים סבור כי לאנשים כאלה יש חסינות, מכיוון שהם נדבקו בנגיף הדומה לנגיף הקורונה החדש שאולי התפשט ברחבי אסיה בעבר. "יתכן שחסינות צולבת עבדה כאשר אותם אנשים נדבקו בווירוס הקורונה החדש", הסביר.

כך גם סבור צוות חוקרים במכון לה-ג'ולה לאימונולוגיה בארצות הברית שציין כי ייתכן שהחסינות הצולבת סייעה ליפנים. על פי מאמר שפורסם על ידי כתב העת המדעי האמריקני Cell, החוקרים מצאו תאים חיסוניים שהגיבו לנגיף הקורונה החדש מכמחצית מדגימות הדם שנאספו מ -20 אנשים בארצות הברית בין השנים 2015 ל 2018.

אבל זה לא הכל, צוות מחקר אחר באוניברסיטת קיוטו, סיפק הסבר אחר. חבריו חושבים שדווקא בגלל שיפן איטית בסגירת גבולותיה, נגיף הקורונה הגיע אליה בשלב מוקדם יחסית, כשמדובר היה בזן פחות אלים של הנגיף. המערכת החיסונית של אנשים רבים הצליחה לבלום אותו, ומאוחר יותר הפכה לחסינה גם נגד הזן האלים של הנגיף, הנפוץ כעת ברוב העולם.

אטסו חמאדה, פרופסור למחלות זיהומיות באוניברסיטה הרפואית בטוקיו, אמר, "אם יש לנו הבנה ברורה לגבי הסיבה לכך שיש פערים במספר מקרי המוות במדינות ובאזורים שונים, נוכל להבין כיצד להגיב למחלה זיהומית זו. כדאי לחשוב על חסינות צולבת עקב התפשטות של נגיף דומה, מוטציה שונה של הנגיף וגורמים אחרים הקשורים לנגיף עצמו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!