מחקר חדש מאושש: מספר קטן של 'מדביקי על' אחראים להפצת המחלה
רוב האנשים שמדביקים לא מפיצים את המחלה. רק אלו שנחשבים ל'מדביקי על' מצליחים להדביק המונים • מתברר כי ילדים ובני נוער עשויים אף הם להפוך ל'מדביקי על' ולהפיץ את הנגיף בקרב משפחותיהם
- יוסף קליין
- כ"ז תשרי התשפ"א
- 1 תגובות
את הסיפורים האלו אין מי שלא מכיר מסביבתו הקרובה. אדם אחד התפלל בבית כנסת, ובהמשך אנו שומעים שהוא הדביק את כל המניין, כולל את בני המשפחה עמם סעד את סעודות החג, וגם את שכניו עמם ניהל שיחה בין לבין. פה ושם אנו שומעים על עוד מקרים שבהם אנו יודעים לומר שאדם אחד אחראי להדבקה של חולים רבים.
האם אכן ישנם כאלו שמדביקים מספר רב של אנשים, בעוד שישנם כאלו שאולי מדביקים, אך בצורה מינורית? מחקר חדש שנערך בימים אלו בארה"ב ובהודו מצא שאכן כן. ישנם 'מדביקי/מפיצי על' שאחראים לחלק גדול מההדבקה, בעוד שיתר החולים אמנם מדביקים, אך לא בכמות ובהיקף שלהם אחראיים 'מדביקי העל'. התזה הזו אינה חדשה, אך החידוש הפעם הוא שבניגוד למחקרים קודמים, מתברר כי ילדים ובני נוער עשויים אף הם להפוך ל'מדביקי על' ולהפיץ את הנגיף בקרב משפחותיהם.
המחקר הנוכחי נעשה לאחר שמדענים בארה"ב חברו לפקידי בריאות הציבור במדינות טמיל נאדו ואנדרה פרדש בדרום מזרח הודו כדי לעקוב אחר דרכי ההדבקה ושיעור התמותה במדינות אלו שהגיעה למעלה מחצי מיליון איש. בדיווח בכתב העת Science, נכתב כי הם מצאו ש-71 אחוזים מהאנשים הנגועים לא הדביקו אף אחד, ו-8 אחוזים מהאנשים הנגועים היו אלו שהיו אחראיים לעד 60 אחוזים מההדבקות החדשות.
המקרים של מפיצי על שגורמים להתפשטות המחלה "הם הכלל ולא היוצא מן הכלל כאשר מסתכלים על התפשטות הנגיף, הן בהודו וככל הנראה גם בכל המקומות האחרים שמושפעים מהנגיף", אמר בהצהרה החוקר הראשי רמאנן לקסמינראיין ממכון הסביבה באוניברסיטת פרינסטון.
לפי המחקר, הסיכוי שאדם עם COVID-19 יעביר אותו למגע קרוב נע בין 2.6 אחוזים בקהילה ל-9 אחוזים בביתם הפרטי, וזה נכון בכל הגילאים. הסיכון להעברה מאדם נגוע לאדם אחר עומד על 10.7 אחוזים עבור מגעים בסיכון גבוה, שהוגדרו כקשרים חברתיים קרובים או מגע פיזי ישיר עם אדם נגוע ללא אמצעי הגנה. אם אנשים היו עם אחד מאותם אנשי קשר בסיכון גבוה בחלל מוגבל במשך יותר משש שעות, כמו נסיעה ארוכה באוטובוס, שיעור זה יכול היה להגיע ל-79 אחוזים.
עם זאת, נראה כי צעירים וילדים, המהווים כשליש מהמקרים, היו המפתח להעברת הנגיף. "ילדים הם מדביקים יעילים מאוד במסגרת זו, וזה משהו שלא הוכח היטב במחקרים קודמים", הסביר לקסמינאריין. "מצאנו שמקרים מדווחים של המחלה ומוות ממנה היו מרוכזים יותר בקבוצות צעירות ממה שציפינו בהתבסס על תצפיות במדינות בעלות הכנסה גבוהה יותר".
המחקר אמנם לא מספק תוצאות חד משמעיות שכן קהל היעד שעליו מתבסס המחקר, נחשב לצעיר מחד וכן לכזה שמתגורר בצפיפות גבוהה, כך שלא ניתן להסיק ממנו מסקנות גורפות. עם זאת, תיאוריית 'מפיצי העל' כבר הוכחה, כשאחד מהמקרים הידועים היא ההדבקה שהחלה עם תחילת המגיפה בבריטניה, שם התברר שאדם אחד היה אחראי לתפוצה משמעותית של המחלה בלונדון, בעוד שהוא עצמו אף לא פיתח תסמינים.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות