הכח הייחודי שנמצא רק בך ועלול לפגוע בבעלך

בשבועות האחרונים פנו אלי מספר אנשים בטענה שהמאמרים שנכתבו לאחרונה שעסקו ב'כוח הדיבור', הפליתי את ציבור הגברים בכך שהטלתי את החובה עליהם דווקא לפעול בעניין זה.

לכן, קודם כל, מי שישים לב, ויותר נכון מי 'שתשים' לב, תבחין שהלשון פונה לשני בני הזוג למעט מקרים ספציפיים. ובנוסף, במאמר זה שלפניכם, נעסוק אך ורק בכוח הייחודי של האישה בבית ועד כמה גדולה השפעתו לטוב ולמוטב...

הגמרא במסכת כתובות מספרת על ר' רחומי האמורא שהיה קדוש עליון, שבעידודה של אשתו, היה יוצא מביתו כל יום ראשון, והולך ללמוד תורה כל השבוע ברציפות בעיר אחרת, שבה נמצא בית המדרש המרכזי, וחוזר לביתו רק 'לכבוד שבת קודש'. כל זה כאמור בהסכמה מלאה מצד אשתו ומרצונה הטוב.

והנה קרה מקרה וביום שישי אחד, מחכה האישה לבעלה בכיליון עיניים והוא איננו מגיע, עברה שעה מהזמן הקבוע שהיה מגיע, והיא החלה לדאוג. באותו זמן ישב ר' רחומי בעלה הצדיק והיה שקוע בלימודו עד כדי כך שלא שם ליבו לזמן שחולף, ולשעה שהגיעה לחזור לביתו.

עוד שעה עברה, ואשתו מרוב צער ודאגה החלה לבכות. מי יודע מה עלה בגורלו של בעלה?! הרי מעולם הוא לא איחר, ואם כן אז הוא הודיע מראש.

באותם רגעים התעורר קטרוג גדול בשמיים על ר' רחומי שגרם צער לאשתו עד כדי בכי, וכיוון שהיה לומד על הגג באוויר הצח, נשברו יסודות הבניין והוא נפל- ומת! וכ"ז בעקבות הצער שגרם לאשתו, למרות שזה לא היה בכוונה.

סיפור מדהים ומצמרר זה, הביא לפסיקת הלכה חשובה ומחייבת ב'שולחן ערוך' שכתב: "צריך ליזהר באונאת אשתו לפי שדמעותיה מצויות". אונאה פירושה לצער אותה או לעשות לה 'מתיחה' או בדיחה על חשבונה וכדו'.

ובספר 'מאירת עיניים' הסביר את ההלכה הזו בפירוש פשוט חד וחלק, "מכיוון שהאישה רכה מטבעה וממהרת לבכות וה' יתברך מקפיד על הדמעות, ואפילו ששערי תפילה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו".

ואם תשאלו, רגע רגע, אמרת שהמאמר הזה יהיה מופנה כלפי הנשים, אז מה עכשיו אתה מתחיל להפחיד אותנו עם הדמעות שלה...

התשובה היא, סבלנות! תקראו עד הסוף...

לעומת הסיפור בגמרא שקראנו לעיל, יש מקום אחר בגמרא שם כתוב: "לעולם יהיה אדם זהיר בכבוד אשתו שאין ברכה מצויה בתוך ביתו אלא בשביל אשתו". וכך אמר האמורא 'רבא' לבני עירו: "תכבדו ותוקירו את נשותיכם יותר מהרגיל, וכך- תתעשרו".

וא"כ למדנו מה קורה כשגורמים לאישה שמחה, ומה קורה כשחלילה גורמים ההיפך.

ולפי זה, הבה ונתבונן: הרי אשתו של ר' רחומי לא רצתה שכך יקרה לבעלה, ולכל היותר היה רצונה איזה עונש קל... וגם משמיים כמובן לא רצו להענישו אלא שהיו חייבים לתבוע את כבוד אשתו, ובטח ובוודאי שגם ר' רחומי לא רצה שכך יקרה לו, ולמרות הכל, כלום לא עזר, והוא נענש בחומרה רבה.

אם כך, בואו נתאר לעצמנו מה קורה כשהאישה מברכת את בעלה בכל הברכות והאיחולים ומכל הלב, שהרי היא רוצה שכך יקרה, וכמובן משמיים גם רוצים ושמחים להשפיע שפע וטובה לאדם, וכל שכן שהבעל בעצמו חפץ בברכה זו שתתקיים, יש לנו סגולה יותר טובה מזו להצלחה בחיים?!

לכן כל אישה תפנים דברים אלו, ותבין שכוח הדיבור שלה גדול מאוד, ויש לו השפעה עצומה בשמיים. וצריכה היא ליזהר מאוד ב'איחוליה' לבעלה. וגם אם נגרם לה צער ויורדות דמעות, לבקש מה' יתברך באותם רגעים שלא יקרה כלום לבעל, וזהו רק צער חולף, ולהיפך שייתן לו ה' שכל ולב טוב איך לשמח אותה תמיד.

וכן צריך להנהיג בבית, שכשהבעל משמח את אשתו בדבר מסוים, לא תגיד לו רק מילות נימוס, אלא תברכו בבריאות ובאריכות ימים ושנים, בשלום בית תמידי, ילדים צדיקים, פרנסה בשפע ועוד ועוד.

וכן בכל הזדמנות, ובמיוחד בעת רצון, כמו- הדלקת נרות שבת, ערב יום כיפור וכדו', תתפלל בדמעות על בעלה וילדיה, שיזכו לכל הישועות, ומובטחת היא שתפילתה תתקבל ברצון לחיים טובים ולשלום.

מאת: הרב ישראל מאיר רבי, מרצה ומגיד שיעור

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!