מזעזע: ראש ישיבה ידוע אושפז וקיבל יחס משפיל ומבזה

שומו שמים: אל מערכת 'בחדרי חרדים' הגיעה הידיעה על התעמרות זלזול והשפלה שהיו מנת חלקו של ראש ישיבה מוכר וידוע בעיר בני ברק, המכהן כרב באחד מערי המרכז, עת אושפז בערב חג הסוכות בבית החולים 'השרון', ומפאת כבוד תורתו ותיאור סבלו לא נפרסם את שמו.

"אני אדם לא בריא. יש לי נכות, אני בקושי הולך". פותח ראש הישיבה במונולוג מצמרר "לצערי הרב לפני שלושה שבועות חלו הבן והבת שעוד מתגוררים איתי בבית בנגיף הקורונה, ולא ידענו מה לעשות. הבידוד בתוך הבית לא התאפשר, וכמו כן לא הייתה אפשרות שהם ילכו לבדם למלונית. ועקב כך שאני כאמור בקבוצת סיכון, החלטנו שאני אסע לבתי המתגוררת בעיר עפולה, ובביתה יש לה יחידה נפרדת, ובכך לא אסכן את בריאותי ואת בריאות הסובבים".

עוד ממשיך ראש הישיבה לספר את השתלשלות האירועים אשר הובילו לאשפוז, "ביום כיפור הייתי בעפולה, תכננתי להישאר שם עד לאחר חג הסוכות. לפתע הרגשתי חום גבוה וסחרחורות, ומעדתי בשירותים. הגיע אמבולנס, ואני לא רציתי להתפנות לבית החולים, עקב הניסיון המר שיש לי עם בתי חולים בכלל, ועם בית החולים השרון בפרט. למחרת שוב מעדתי, ומחשש שמא חלילה גם אני נדבקתי בנגיף החליטו אנשי הרפואה לפנות אותי לבית חולים".

"במיוחד לא רציתי להתפנות לשרון. עקב כך שבעבר הייתי מאושפז שם ונדבקתי בחיידקים עמידים, וכפי שהסביר לי איש רפואי בכיר, דבר שהסב לי סבל רב, ורק לאחרונה בעת טיפול שגרתי בבילינסון התברר שהגוף הצליח בסופו של דבר להתגבר על החיידק". מסביר ראש הישיבה את התנגדותו לאשפוז.

הרב חוזר לסאגת אשפוזו "כשבאתי לבית החולים חשבו שיש לי קורונה, בדקו. וברוך השם לא היה לי קורונה. יצויין שבמחלקת הבדיקות לקורונה ההתנהגות הייתה ללא כל פגם. עשו לי צילום חזה והתגלה דלקת ראות וזיהום. לאחר האבחון הופניתי למיון ומשם למחלקה".

"הייתי מבולבל, לא הייתי בהכרה מלאה". מספר ראש הישיבה על עצמו "הרופאים סגרו אותי במיטה, לאחר יומיים בחסדי שמיים התאוששתי. אמרתי להם שאני רוצה לקום מהמיטה, להתפלל, ליטול ארבעת המינים, לא הסכימו לי לרדת מהמיטה, גם כשכבר הייתי בצלילות הדעת, ובמצב שכן הייתי יכול, יום למחרת אפשרו לי לקום. ולאחר מכן החזירו אותי שוב למיטה" אומר ראש הישיבה בכאב ומוסיף "תוך כדי שסגרו אותי בחזרה במיטה, אני "זוכה" מאחות במחלקה לגידופים על כל שאני מפיץ את נגיף הקורונה".

"יום אח"כ הייתי צריך להתפנות, ביקשתי לקבל בקבוק מיוחד לעשיית הצרכים, הגיע אלי אח מכריח אותי להתפנות בעודי במיטה, עם נכותי והסרבול של מיטת בית החולים, התלכלכו קצת הסדינים, במקום לבוא ולהיות לעזר ברגעים הקשים והמשפילים, החל האח לצעוק עלי ולבזות אותי. הגדיל לעשות האח והשאיר אותי ככה למשך שעתיים-שלוש". מתאר הרב בשפל קול את הביזיון שהיה מנת חלקו.

הרב מדגיש עוד "עקב הקורונה במשפחתי לא יכלו בני המשפחה לשהות לצידי ברגעים הקשים, ואני לא הייתי היחיד שקיבל את היחס המשפיל. היו עוד חולים במחלקה שגם היו 'בודדים' וגם היחס אליהם לא היה כראוי".

"מטבע הדברים התחלתי לצעוק על צוות המחלקה אשר ממש פגעו בי עד עמקי נשמתי, ואז באורח פלא פתאום שחררו אותי לביתו של הבן שלי. כשהגעתי לביתו ושחזרתי בראשי כל מה שעוללו לי בימי האשפוז פרצתי בבכי מעוצם ההשפלה". מספר ראש הישיבה, ונשנק שוב בבכי.

לסיום הוא מדגיש "התלוננתי בעת שחרורי במשרדי ההנהלה בבית החולים, בינתיים לא קיבלנו כל תגובה. לא התקשרו להתנצל. שום דבר לא. החשוב הוא שלא יישנה שוב היחס הזה וההשפלה הנוראה הזו לחולים אחרים".

מבית חולים השרון נמסר בתגובה: "מפאת סודיות רפואית לא ניתן להכנס לפרטים אולם בית החולים מצר על תחושות המטופל ומשפחתו. נעשה בירור עם צוות המחלקה והוסקו מסקנות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!