"לייצר מתווה מסודר לאשפוז בית לחולי קורונה"

הידיעה לפיה מאות חולים חרדיים זוכים לטיפול בבתיהם ואינם מפונים לבתי החולים, מצליחה לעורר תשומת לב רבה. בעקבות אותה חשיפה, קובע העסקן הרפואי ר' יוסי ערבליך, יו"ר 'למענכם', כי יש למסד את התופעה ולהטמיע אותה במערכת הבריאות. בטור דעה שפורסם היום ב'ישראל היום', הוא מבהיר כי אי אפשר אכן להסכים עם מציאות שבה נעשות פעולות באופן עצמאי, אך בה בעת "יש לייצר מתווה מסודר לאשפוז בית לחולי קורונה".

בטור שפרסם קובע הרב ערבליך כי "וירוס הקורונה הורג, זו עובדה. אבל גם בדידות הורגת. אדם מאושפז שמנותק מסביבתו, במיוחד אם הוא תלותי בה וזקוק לה, ואף אם לא, עלול להוסיף משבר נפשי על משברו הבריאותי ולעיתים הדבר הוא שאלה של חיים ומוות. "נפש בריאה בגוף בריא" היא אמרה ידועה, אבל גם "גוף בריא כשבו נפש בריאה" היא אמרה לא פחות נכונה: הרצון והמוטיבציה להחלים הם חלק מההחלמה.

זו הבעיה האישית של החולה הנשלח לאשפוז, אך יש גם בעיה מערכתית. ככל שמספר הנדבקים בקורונה עולה, כך עולה מצוקת האשפוז בבתי החולים בכלל וחשש לקריסת היחידות לטיפול נמרץ בפרט, עד כדי פגיעה בזמינות ובאיכות הטיפול בחולים המאושפזים ולא רק עקב מחלת הקורונה. אמנם המחזות הנוראים שנראו בצפון איטליה עקב קריסת מערכת בתי החולים לא ייראו ככל הנראה בישראל, אבל זעקתם השותקת של הרופאים הכורעים תחת הנטל מחייבת לעשות כל מה שאפשר כדי להקל את העומס במחלקות ולהיערך מערכתית לקראת תחלואת החורף, אשר עשויה להחמיר את מצוקתה של מערכת הבריאות".

לדבריו, בכדי לפתור את הבעיה, צריך לחשוב על השארת החולה בבית. "איך מקדימים רפואה למכתו של החולה המבודד? איך מספקים חמצן למערכת בריאות שעובדת בקוצר נשימה עקב העומס? אלו שתי בכיות שונות אבל פתרון אחד להן: ניסיונות רבים נעשו בעבר, עוד טרום הקורונה, בעידן העומס על רקע תחלואת השפעת, להעביר חלק מן הטיפול בחולים המתאימים לכך, לבתיהם, כמובן תחת השגחת הרופאים בקהילה באחריות ארבע קופות החולים. אין ספק שאשפוז ביתי, למי שמתאים, עדיף מכל היבט על אשפוז בבית חולים. די לזכור את הזיהומים הצולבים בחיידקים עמידים שנוצרים בבתי חולים. לכך יש להוסיף את המצוקה הנפשית של מאושפז שאין בני משפחתו שוהים במחיצתו.

"העובדות האלה מחייבות חשיבה מחודשת: אשפוז בית לחולי קורונה. אין הכוונה לחולים עם תסמונות קלות המבודדים בבתי מלון ייעודיים, וכמובן לא לחולים קשים. הכוונה לחולים בינוניים, עם תחלואה נשימתית מתונה. המעקב אחרי רמת החמצן בדם קל מאוד כיום, באמצעות מכשור פשוט ויחסית זול.

השימוש במחולל חמצן חשמלי נפוץ כבר זה שנים לא מעטות. בניית תוכנית פעולה, שלפיה מאומת קורונה המגלה תסמינים ייבדק בחדר מיון ויתויג כמתאים או לא לאשפוז ביתי תוך שיתוף רופא המשפחה בקהילה, לא קשה לתכנון ולא קשה לביצוע, בוודאי ובוודאי אל נוכח פני החלופה של עומס לא סביר בבתי החולים. הבעיה אינה בלוגיסטיקה או בציוד, אלא בקבלת ההחלטה על ידי משרד הבריאות ומנהלי קופות החולים. התועלת הצפויה, מעבר להקלת העומס על בתי החולים, היא הנוחיות והנוחות הגופנית, ובייחוד הנפשית, של החולים שיימצאו בביתם ובחיק משפחתם".

לדבריו, "אנו יודעים כעובדה שגם כיום, בצורה לא מאורגנת ולא מושגחת, משפחות רוכשות מכשירי מד ריווי חמצן וגם מזוודות מחוללי חמצן, אבל בהיעדר מתווה ממוסד והשגחה רפואית, זה מסוכן! אשפוז "פיראטי", מהסוג שנחשף בכתבתו של יאיר שרקי בחדשות 12, הוא בגדר לקיחת החוק לידיים והימור על חיי אדם". אך למרות שהתנהלות מסוג זה מסוכנת, הפתרון הוא למסד אותה. "זאת סיבה נוספת", הוא קובע, "לייצר מתווה מסודר, אשר יחזק את נושא אשפוז הבית וימנע את הסכנה שלוקחים על עצמם כל המנסים לעשות זאת בכוחות עצמם, ללא פיקוח והכוונה. חיזוק הרפואה בקהילה, מטרה נכספת של מערכת הבריאות זה שנים, יכול כעת, תוך ניצול הפנדמיה, להתקדם צעד נוסף וחשוב ביותר, והיא זקוקה לזה כעת, בדיוק כמו החולים, כאוויר לנשימה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!