האישה לבעלה: אני פשוט שונאת שבתות וחגים

היה זה לפני תקופה, הגיע אליי יהודי יקר וכך הוא סיפר לי: "אני נשוי מזה חמש עשרה שנה יש לנו שישה ילדים ברוך השם, אני עובד ואשתי עובדת.

ככל הנראה לא הייתי מגיע אליך בגלגול הזה, אלא אם לא הייתי שומע מאשתי את המשפט הבומבסטי הבא, וזה מה שהיא אמרה:

'אני פשוט שונאת שבתות וחגים, פשוט שונאת! אני רק חושבת על שבת וחג נעשה לי רע. פשוט נמאס לי מהמריבות והצעקות והבלגנים הבלתי פוסקים שבכל ערב שבת וחג'. אחרי כזה משפט הבנתי שצריך לעשות פה בדק בית רציני.

חיינו מתנהלים על מי מנוחות, כל הזמן חיים נפלאים ומאושרים, אבל כל זה עד שמגיעים זמנים מסוימים שאז המצב נהיה אש ותמרות עשן.

אני מתכוון לערבי שבתות וחגים שאז אני מרגיש כמו שנכנס השטן בי ובאשתי, ואנחנו יכולים לריב ולהתפרץ אחד על השני כמו שני אריות ששורטים ונושכים אחד את השני.

בערבי שבתות זה עוד איך שהוא עובר, ואנחנו מצליחים לשרוד את המריבה. אבל לצערי כל ערב חג המצב מחמיר ואז ה'שמחה' עולה עד לב השמיים ואנחנו מקיימים את המצווה של ו'שמחת בחגך והיית אך שמח' עוד לפני החג. אנחנו אז מקיימים בהידור רב את המריבות שלנו.

אז זהו, שלי גם פשוט כבר נמאס ואני כבר לא יכול יותר עם המריבות השבועיות וערבי חג הללו זה גומר אותי רגשית, ואני בטוח שגם את אשתי".

שאלתי אותו על מה בדיוק המריבות באותם זמנים? והוא ענה: אני אגיד לך את האמת זה לא באמת על משהו רציני.

אחרי שאנחנו נרגעים מהמריבה (ברוך השם זה משהו שדווקא גם אני וגם אשתי יודעים לעשות, באיזשהו שלב של המריבה לעשות לה סטופ ולא להמשיך את המריבה עוד ועוד)

אז אנחנו קולטים שרבנו על שטויות. פעם רבנו שעדיין לא היה מוכן האוכל, ופעם שהחלות קצת נשרפו, ופעם שלא הספיקו לשטוף את הרצפה.

ממש שטויות כל פעם סיפור אחר.

אני ואשתי עובדים קשה כל השבוע, מגיע יום שישי וכל העייפות מצטברת - ואז אין לי איך להסביר לך, פשוט אני לצערי רק מריח את ערב שבת וכן אשתי ואנחנו נכנסים לכזה לחץ רגשי, ונהפכים לרגשיים ופגיעים.

דיברתי איתו קצת על העבר שלו.

ובין היתר הוא סיפר לי שאצלו בבית גם היה אותו דבר. אמא שלו בכל ערב שבת וחג הייתה נכנסת ללחץ מטורף שהכול יהיה נקי ומסודר ושיהיו לפחות עשרה סוגי סלטים ושהכול יהיה מוכן מראש, נקי מצוחצח וכו'.

היא הייתה מלחיצה את כולם עד ממש דקה לפני כניסת השבת והחג, ואז רגע לאחר הדלקת הנרות הייתה קורסת על ספה כמו חייל אחרי המלחמה.

נופלת שדודה!

לא היה ערב שבת של שמחה הכול היה תחת לחץ וטירוף שהנה המלחמה מתחילה.

הוא סיפר לי שגם אשתו בצעירותה חוותה זאת. אבא שלה היה כל ערב שבת בלחץ, הוא רצה שיעשו כל שבוע חלות לשבת, סלטים רבים, ורשימה שלמה של רצונות.

ואם לא היה כפי שהוא רצה אז הוא היה מתרגז וכועס וכו'.

הכול היה צריך לתפקד לפי מה שהמפקד רצה ואם משהו לא היה הולך אז כולם סבלו מכך. מצעקות, צרחות ואף סטירות עדינות מידי פעם.

הייתה לי שיחה ארוכה איתו, הסברתי לו שמה שקורה לו ולאשתו זה פשוט שיש להם התניה לא טובה מערבי שבתות וחגים, וכאשר מגיעים הזמנים האלו עולה לכם ההתניה הלא טובה מזמנים אלו ואז אתם יותר עצבניים, רגישים וכו'.

אז אפילו שלא קורה כלום בפועל הוא ואשתו נעשים עצבנים כי יש להם התניה לא טובה מזמנים אלו ואז יש להם הרגשה לא טובה והם לא יודעים ממה זה בכלל ואז באופן אוטומטי כאשר עצבניים אז גם מגיבים בהתאם לכך. ואז רבים ומתרגזים מכל דבר שטותי.

לימדתי אותו לאט לאט איך לשנות את ההתניה שלו מזמנים אלו ואיך לפרמט את המוח שלו. לתקן את ההתניה שלו מערבי שבתות וחגים. שההתניה השלילית מזמנים אלו תיהפך לחיובית.

אבל אני אגיד לכם את האמת, לא צריך לריב ולצעוק בערב שבת וחג עם בני הזוג והילדים בגלל שהיה לך הורה שהיה עצבני והיה צועק בזמנים האלו ואז יש לך זיכרון לא טוב מאותם זמנים ואז כשהם מגיעים הכול מתעורר אצלך מחדש.

יש פשוט הרבה מקרים שקשורים ללמידה לא נכונה של הדברים והתנהלות לא נכונה, ואני אסביר.

יש מקרים שבהם אנשים מציבים לעצמם סטנדרטים לא ריאליים בהכנות לשבת. שזה אומר למשל שאם אין חלות שהם עשו בעצמם, או הרבה סוגי סלטים וכל הבית יהיה מצוחצח ומבריק אז בעיניהם זה לא שבת.

פעם הגיע אליי אחד שגם הוא וגם אשתו עובדים קשה כל השבוע וגם ביום שישי הם עובדים עד חצות היום, והיה כל ערב שבת וחג לחץ ומריבות ביניהם.

ואשתו הצדיקה שמעה שצריך לדאוג ששבת קודש תהיה הכי יפה וכמה צריך להכין לשבת אז היא רצתה שהכול יהיה מוכן, אבל היא פשוט לא הבינה שזה וזה זו לא אופציה, גם לעבוד עד 12 ביום שישי וגם שהכול יהיה מוכן. אז אמרתי לו פשוט תרפה, מה שאתה מסוגלים לעשות תעשו ומה שלא לעשות אז תקנו.

כמו שיש מצווה לעשות ולכבד את השבת כך יש מצווה לפעמים גם לא לעשות, אין מצווה להגיע לשבת קרוע עייף ועצבני כי הצבת לעצמך דברים לא ריאליים.

אז תקנו חלות ולא תעשו, או שתעשו את החלות באמצע השבוע ותקפיאו אותם. ואם ממש חשוב לאשתך שיהיה גם סלטים וגם וגם וגם... אז תתחילו לבשל כבר מיום רביעי.

ואז לא תגיעו בשנייה האחרונה לחג או לשבת כאשר אתם ממוטטים.

אני אישית בדעה שלא לעבוד הרבה מדי והכי טוב לא לעשות כלום בערבי שבת וערבי חג, אלא פשוט לסדר את הכול יום יומיים לפני זה ואז יש לך את ערב החג והשבת רגוע ושלו.

אצל חבר טוב שלי ביום חמישי בלילה שולחן השבת מוכן ומזומן.

יש זמנים של לחץ ורגישות ובזמנים האלו האדם נמדד איך הוא במידות שלו וכמה הוא צריך שיפור וכמה הוא צריך עדיין לשפר את מידת הכעס גאווה וכו'. האדם צריך לבדוק האם יש כעסים בבית ואז צריך לבדוק האם זה קשור להתנהלות לא נכונה של הארגון של זמנים אלו או שפשוט יש לו התניה לא טובה מזמנים אלו.

או שפשוט הוא עדיין צריך לעבוד קצת על המידות שלו.

אנשים משקיעים כל הרבה כוח ואנרגיה בחינוך ילדים שהילדים יצאו יראי שמיים וצדיקים.

אין חינוך טוב יותר מזה שהילדים רואים בערב שבת ובערב חג וכל שכן את השבת וחג עצמו שהכול עובר באווירה נעימה ושמחה ובלי לחץ.

כך נכנס לילד ששבת וחג זה משהו כיף וטוב, ואז הוא ירצה את הזמנים האלו ויאהב את השבתות והחגים ואת היהדות.

כתב המשנה ברורה בסימן רס"ב ס"ק ט': "הזוהר והמקובלים הזהירו מאוד שלא יהיה שום מחלוקת בשבת חס ושלום, ובפרט בין איש לאשתו, וכן מוכח מהגמרא במסכת גיטין דף נ"ב.".

שם בסוגיה במסכת גיטין מצינו שהשטן מתאמץ עד מאוד לעורר מחלוקת ומריבה בערב שבת, וכך מספרת לנו הגמרא: היה זוג שהשטן התגרה בהם בכל ערב שבת בין השמשות ועורר ריב ביניהם. מריבות אלו חדלו רק לאחר שהתנא רבי מאיר עיכב את בני הזוג מלריב במשך שלושה שבועות רצופים, בשעה המועדת לכך, וגרם לכך שהם ישלימו ביניהם. לאחר שעשה כן שמע רבי מאיר את השטן באומרו: "ווי לי, שרבי מאיר גירש אותי מבית זה".

האדמו"ר מקוצק אמר יש אדם שהוא רץ לעשות מצווה ובדרך שהוא רץ לעשות את המצווה הוא גונב ורוצח את כל הנקרה סביבו.

לפעמים אתה רוצה לכבד את השבת ולדאוג ששבת תהיה שמחה בבית אבל בדרך אתה הורס וצועק על בני הבית ופשוט פוגע והורס את דור העתיד.

פעם בחור שנשר מהדרך אמר לי במשפט אחד שהכול התחיל מהשבת. אחרי שיחות עם אביו התברר לי שמרוב שהוריו עבדו קשה בימי שישי הם היו מגיעים לסעודת שבת עצבניים ועייפים וסעודות השבת היו נהפכים לעצבים וכעס במקום סעודת שבת של חוויה וכיף.

כתב השל"ה הקדוש במסכת שבת פרק נר מצוה וז"ל:

"כי יום השבת צריך להיות כולו בחן ובחסד ובשלום ובאהבה רבה, כי בו שובתים אפילו רשעים שבגיהנם (סנהדרין סה:) ועל כן עבירה כפולה היא, מי שמראה כעס בשבת. וכבר נתנו סימנים (תיקוני זוהר תיקון מ"ח) 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת' (שמות לה, ג), והוא אש המחלוקת וחימום הכעס. ויהיה נזהר בזה בזהירות גדולה מחצות ערב שבת ואילך שהוא ל"א שעות, וזהו 'לא תבערו אש'".

חג שמח מלא אור, אהבה, קדושה, בריאות ואמונה לכל עם ישראל הקדושים.

לתגובות: [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!