אבל כבד בעולם החסידות: כ"ק האדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל איננו

אבל כבד ירד על עולם החסידות עם הישמע הבשורה הקשה הלילה לאחר חצות ליל ב' דחול המועד סוכות על הסתלקותו לשמי רום של הגאון הצדיק רבי מרדכי מאטל יששכר בער לייפער מפיטסבורג זצ"ל, מגדולי וחשובי האדמו"רים בדורנו בכלל ובעיר אשדוד בפרט והוא בן 64 בהסתלקותו.

הרבי זצ"ל שהיה בעל ייסורים גדול וסבל ממחלות רקע רבות, אושפז בחודש אב בבית החולים לניאדו בקרית צאנז בנתניה לאחר שנדבק בנגיף הקורונה. בבית החולים מצבו הלך והדרדר והוא הונשם והורדם. בערב יום הכיפורים חל שיפור במצבו, אך למחרת כבר חלה הידרדרות ולמגינת לב הלילה חול המועד סוכות הרבי השיב את נשמתו ליוצרה במעמד בני המשפחה שאמרו את פסוקי הוידוי.

מסע הלוויה היום (שני, ב' דחול המועד סוכות) מבית המדרש הגדול בקרית פיטסבורג באשדוד לבית החיים באשדוד שם ייטמן בחלקה חדשה שקודשה על ידי רבנים ודיינים. 

מתולדותיו של האדמו"ר זצ"ל מארה"ב ועד אשדוד:

האדמו"ר רבי מרדכי מאטל יששכר בער זצ"ל, נולד בארה"ב בו' טבת תשט"ז, לאביו האדמו"ר בעל ה'אמונת אברהם' מפיטסבורג זצ"ל, בנו של האדמו"ר בעל ה'צדקת יוסף' מפיטסבורג זצ"ל. אביו היה בנו של האדמו"ר רבי ישכר בער השני מנדבורנה זצ"ל ולאמו הרבנית מרת רחל ע"ה, בתו של האדמו"ר רבי איתמר מנדבורנה זצ"ל. בן האדמו"ר רבי מאיר מקרעטשניף, שנודע בכינויו "האדמו"ר הזקן מנדבורנה".

בבחרותו קנה האדמו"ר את לימודו בישיבת גרודנא באשדוד, שם היה תלמיד חביב לרבותיו ראשי הישיבה ובראשם ראש הישיבה הגאון רבי דב צבי קרלנשטיין זצ"ל, בעל ה'מעגלי צדק'. לאחר לימודיו בישיבת גרודנא עבר הרבי ללמוד בישיבת 'כוכב מיעקב' טשעבין בירושלים. בכל שנה היה מגיע הרבי בליל ראש השנה לראש הישיבה הגרד"צ קרלנשטיין זצ"ל לאחל 'לשנה טובה', מסורת שהמשיך גם אצל ראש הישיבה כיום הגר"מ שמידע.  

בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו הרבנית מרים אביבה שתחי', בתו של הגאון רבי יצחק אייזיק ליבס, אב"ד אגודת הרבנים בניו יורק ומחבר שו"ת "בית אבי".  

בעשרה בטבת בשנת תש"ן עם הסתלקותו של אביו הרבי בעל ה'אמונת אברהם' זצ"ל, מונה לשמש כממלא מקומו בחצר החסידות באשדוד. במסע הלוויה הכתירו האדמו"ר בעל ה'באר יעקב' מנדבורנה זצ"ל.  

מאז הקים הרבי מחדש את קרית פיטסבורג והקים ישיבה ותלמוד תורה וביסס את החסידות שהפכה לממלכת של תורה שמקרינה על העיר אשדוד כולה.

האדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל בציון אביו האדמו''ר בעל ה'אמונת אברהם' זצ"ל

אם פעם הגעתם לשבת בעיר אשדוד, אי אפשר היה לפספס את הטיש של הרבי מפיטסבורג זצ"ל, לצד הניגונים יש את חידושי התורה המיוחדים, כאשר בכל שבת לפני שירת 'כל מקדש', היה נושא הרבי 'דברי תורה' על דרך הפשט והדרש ומידי שבת הוא מקשר את עניין קדושת השבת עם פרשת השבוע, כאשר מדברי התורה האלו בלבד יצאו כבר שני כרכים עבי כרס של ספרי "פתגמי אורייתא-שבת" ממה שאמר הרבי בין השנים תש"ן-תש"ע.

וכן לאחר הזמירות נהג הרבי שוב לומר 'דברי תורה' על הפרשה, בדרך דרוש ופלפול וכן בהליכה לביתו היה אומר ד"ת נוספים וסיפורי מעשיות מצדיקי הדורות אשר יום ההילולא שלהם חל בשבוע הקרוב. ומדברי התורה האלו כבר יצאו עשרה כרכים של "פתגמי אורייתא" על סדרי פרשת השבוע וחגים, בכל שנה כרך.

הרבי, מלבד היותו ידוע כמחדש חידושים נפלאים בתורה, ידוע לא פחות ואולי יותר גם כבקי בעל שם עולמי בעולם הנגינה ורבים הם לחניו הנוגים שהפכו לנכסי צאן ברזל ברחבי הגלובוס היהודי, כאשר פעמים רבות ניתן לחוות במהלך הטיש ברגעי הלחנה במקום, והציבור מזמר אחריו עד שהניגון נקלט. כך למשל הולחן השיר הידוע 'שיפקדונו ברחמים' באחד הטישים של הרבי והפך ללהיט בקרב כל העדות והחוגים.

אחד הפיוטים הידועים של פיטסבורג הוא 'לבי ובשרי', לחנו של אבי האדמו"ר - בעל ה'אמונת אברהם' זצוק"ל, אותו משורר הרבי לבדו כשהוא מסלסל בקולו הערב, ורבים הם המצטופפים בשעה זו לחזות ברבי משורר את הלחן המרטיט והציבור חוזר אחריו.

את הזמר "קה רבון עלם" בלחנו של האדמו"ר שהפך לנכס צאן ברזל בכל העולם היהודי, הרבי היה מושרר יחד עם החסידים בטישים. כאשר את הקטע האחרון "למקדשך תוב" שר הרבי לבדו והציבור חוזר אחריו.

הרבי זצ"ל הלחין מעל ל-250 שירים וניגונים - בפרט בזמן אמירת הלל בראש חודש וחגים, המפורסם שבהם הוא 'וידע כל פעול' שהתפרסם בכל קצוות תבל וריגש רבבות.

הרבי היה נושא את צרתם של ישראל ובמשך שעות היה מקבל קהל ועוזר לכל יחיד יחיד, בזכות גודל הקריבו, הצליח הרבי לקרב אלפי יהודים לאביהם שבשמים. כל יהודי זכה אצלו למאור פנים מיוחד.

הרבי זכה והותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנו בכורו ממלא מקומו באדמו"רות הרה"צ רבי משולם אליעזר לייפער, חתן האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים, בנו הרה"צ רבי יעקב, חתן האדמו"ר מדז'יקוב-ויז'ניץ, בנו הרה"צ רבי יוסף, חתן הגאון רבי ישראל ארנסטר. חתניו: הרה"צ רבי יעקב הגר, בן הרה"צ רבי ישראל אליעזר הגר, רב קהילת סערט ויז'ניץ בירושלים, הרה"צ רבי אליעזר זוסיא שטרן, נכד הרבי מסקולען זצ"ל, הרב מנחם מנדל דוד פלדמן, נכד ה'ברכת משה' מסערט ויז'ניץ זצ"ל, הרב אלעזר ארנסטר, נכד הגר"ז ארנסטר מ'מאור חיים' ירושלים, הרב דוד מתתיהו קורנרייך נכד האדמו"ר משידלובצא, בחייו שיכל את אחת מבנותיו ע"ה, שנפטרה בגיל צעיר בחודש אלול תשנ"ז.

וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!