פרופ' רן בליצר: "אנחנו במקום גבוה בעולם במספר הנפטרים מקורונה"

"אנשים ייחסו את מספר הנפטרים למספר הבדיקות יוצא הדופן שנעשה פה בישראל, אבל בהסתכלות על הנתון הקשיח ביותר, שזה מספר הנפטרים, מראה שאנחנו גם שם מהגבוהים בעולם", כך אומר בראיון למהדורה המרכזית של חדשות 2 ושפורסם בN12 הפרופ' רן בליצר, חבר הצוות לטיפול במגפות של משרד הבריאות וראש מערך החדשנות בקופ"ח כללית.

עוד הדגיש פרופ' בליצר כי "בניגוד לטענה כי המתים מקורונה הלכו לעולמם עקב מחלות רקע, מחקר חדש מראה כי ללא הקורונה הם היו צפויים לחיות לפחות 6 חודשים יותר".

בראיון אומר הפרופ' בליצר, מי שנחשב לאחד המומחים הבקיאים ביותר בתחום ההתנהלות מול הקורונה ומי שפיתח את 'מודל הנקודות' שמאפשר לזהות את האוכלוסיות בסיכון, כי "בהצטבר של גל ראשון ושני, במהלך של משהו כמו חודש וחצי, צמצמנו בערך שליש מהפער בינינו לבין האיחוד האירופי שספג את המחלה הקשה ביותר בגל הראשון". לדבריו, מספר רב של גורמים החמירו את המגמה בישראל: "זה התחיל מתשעה באב, חזרו החתונות, גם במגזר היהודי, היו הרבה התקהלויות, חוקיות וגם לא חוקיות, גם חזרה ללימודים. בסופו של דבר צריך לזכור שלמחלה הזו יש דינמיקה, כשמספר החולים הפעילים עולה - הם גורמים ליותר חולים".

לדבריו, בספרות הרפואית ובמערכת הבריאות בישראל למדו מספר דברים חדשים בחודש האחרון ממחקרים שנעשו בעולם. "אחד הדברים הראשונים שרואים זה שיש השפעה מאוד גדולה של המיעוט על הרוב", הסביר בליצר. "המחקרים מראים שיש מעין חוק פארטו שקורה בהדבקה בקורונה. 20% מהנדבקים אחראים ל-80% מההידבקות. כלומר, אם כולם יקפידו על ההנחיות, אם כל אחד יפגוש רק 3-2 אנשים מעבר למשפחה הגרעינית, המספרים ירדו מהר. מנגד, אם מיעוט יתנהג באופן מסכן, כל ההישגים יכולים להיעלם".

פרופ' בליצר מזהיר גם מפני התכנסות בחללים סגורים. במילים אחרות: בתי כנסת, למשל. "הדבר השני שלמדנו זה ששהייה בחלל סגור מסוכנת יותר ממה שחשבנו", ציין פרופ' בליצר. "כלומר, ידענו על הדבקה טיפתית, אבל מה שלמדנו זה שיש גם העברה "אירוסולית" (חלקיקים באוויר). מדובר בחלקיקים קטנים באוויר בגודל של פחות ממיקרון והחלקיקים הללו בסופו של דבר עפים ומצטברים בחללים הסגורים, כך שגם אם אתה עם מסכה ושומר על ריחוק זו בעיה גדולה.

לכן, פרופ' בליצר ממליץ להימנע משהייה בחללים סגורים ככל האפשר במהלך השבועות הקרובים עם כל אדם מחוץ למשפחה הגרעינית אם אין הכרח לחלוטין. אם אי אפשר בשום פנים ואופן להימנע – אז חובה שיהיה חלון פתוח, אוורור ככל האפשר, מסכה שהדוקה על האף והפה, לצד ריחוק פיזי של 2 מטרים.

בליצר מצביע על מחקר חדש שערכו במכון כללית למחקר, אשר ניתח את האוכלוסייה שמתה מקורונה והשווה אותה לאנשים זהים מבחינת מחלות הרקע וגילם, כשהנתונים מזעזעים: "גילינו של-12 אחוז מהנפטרים בלבד הייתה צפויה תוחלת חיים של 6 חודשים ופחות באופן מובהק סטטיסטית, ולפחות מ-20% היתה צפויה תוחלת חיים של שנה או פחות, למרות גילם המבוגר של החולים", ציין פרופ' בליצר. "זה אומר שמחלות הרקע משפיעות בשוליים ללא קשר לקורונה, ועיקר התמותה היא ישירות בשל הקורונה".

עוד ציין פרופ' בליצר כי "המספרים העצומים שאנחנו רואים פה, שכבר חורגים משמעותית מהתמותה הצפויה וגבוהים מאוד ביחס לעולם, זה בגלל הקורונה, לא 'עם הקורונה' אלא בשל הקורונה, וההחמרה שהיא גורמת למחלות הרקע". בליצר מצטרף לדבריו של הפרופ' אליהו סורקין שפורסמו בין היתר היום ב'בחדרי', ואומר כי בשבועות האחרונים אנחנו עדים למגמה של ירידה בגיל הממוצע של החולים הקשים הנפטרים, כך ש"נצטרך לעדכן את התוצאות והשיעורים לעיל שלצערי עוד צפויים לעלות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!