פרופ' סורקין: "אנחנו רואים נזקים חמורים שלא הכרנו בתחילת המגפה"

בערב יום הכיפורים הצליח הפרופ' אליהו סורקין, מנהל מח' טיפול נמרץ בבית החולים 'מעייני הישועה', לזעזע את הציבור לאחר שדבריו שנאמרו בפני ועד רבני חב"ד גרמו לרבים להבין כי הקורונה אינה 'עוד מחלה'. אך מי שחשב שהדברים לקו בהגזמה, טועה. בראיון שהעניק הבוקר ל'מקור ראשון' ממשיך הפרופסור החב"די לתאר את המתרחש במחלקת טיפול נמרץ, שבה, לדבריו, מטופלים בימים אלו חולים רבים, ביניהם צעירים, שנקלעו למצבים קשים.

"נזקי הקורונה כעת שונים לחלוטין ממה שראינו בגל הראשון", אומר הפרופ' סורקין ל'מקור ראשון', כשהוא מדגיש כי מאות החולים שבא איתם במגע בשלושת החודשים האחרונים הם בחומרת מחלה קשה יותר מאשר אלה שראה במגפה עד יוני.

"מה שאירופה ראתה עם הנגיף בגל הראשון אנחנו מכירים עכשיו. איני יודע לומר האם זו אותה קורונה או האם הנגיף עבר מוטציה אבל אין ספק שהוא עושה נזקים. אנחנו רואים נזקים חמורים מאוד שלא הכרנו בתחילת המחלה", מתריע פרופ' סורקין. לדבריו, בתחילת המגפה אל בתי החולים הגיעו חולים עם קשיי אי-ספיקה נשימתית קלים יחסית ופגיעה משנית בריאות, שלאחר סיוע בהנשמה היו מצליחים להחלים ולחזור לחיים, ללא תופעות לוואי קליניות קשות יחסית. אולם כעת, תמונת המצב השתנתה בצורה מדאיגה.

"אנחנו רואים מצב שונה לחלוטין. המחלה הריאתית החמירה, היא חד-משמעית מורכבת יותר וזה בא לידי ביטוי בצורך הנשמה מלאכותית ארוכה של חודש, חודש וחצי ויותר. זה לא מוכר אצלנו במחלות ריאה בעבר. בנוסף, אנחנו מבחינים במעין 'צלקת' בשתי הריאות שמביאה לפגיעה קלינית בהן ואנחנו לא יודעין עדיין האם מדובר בנזקים הפיכים או בפגיעה שלא ניתנת לתיקון. המחלה הזאת מביאה לצורך בהנשמה מהירה ולירידה במדדי החמצון והאוורור בדם".

במקביל לבעיות בנשימה ובריאות מציין פרופ' סורקין כי מתגלה שכמעט בכל המקרים יש קשר בין פגיעה בריאות לפגיעה בכליות של מטופלי הקורונה. "השאלות על הנזקים של הנגיף רק הולכות ומתרבות", הוא מציין בתסכול. "בהתחלה ראינו שהוא פוגע בתאים של כלי הדם והיה מקובל לתת כמויות ענק של מדללי דם כדי למנוע קרישיות יתר ותסחיפים לריאות ולמוח ועוד. אבל כעת, אפ אנחנו נותנים תרופות לדילול דם בריכוז גבוה מעט, אנחנו עדים מיד לדימום בקרב המטופלים. זה מעיד על תהליך שונה ממה שראינו בגל הראשון. אני מטפל כבר 50 שנה בחולים ולא זכורה לי מציאות כזאת".

לדבריו, תוספת של מיטות למחלקות הקורונה לא בדיוק תעזור. "זה שלא ניתן לפתור כעת, הוא ביכולות הטיפול בחולים הקשים. רוב החולים הם בדרך כלל במצב קל או בינוני ומשתחררים מהר יחסית. הבעיה היא בחולים קשה שנשארים יותר ויותר זמן בטיפול הנמרץ ושם אין מיטות ואין כוח אדם להוסיף. במשך שנים ידוע שאנחנו בחוסר של רופאים מומחים לטיפול נמרץ והיום גם אם תוסיף מיטות או מכונות הנשמה – לא יהיה מי שיטפל בחולים".

על פי דו"ח מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה שפורסם הבוקר, עול כי מספר החולים קשה ממשיך לעלות באופן תלול – כ-70 אחוזים בחודש האחרון, ויותר מפי 10 בשלושת החודשים האחרונים. על פי הגידול במקרי ההדבקה החדשים, ובפרט המשך העלייה במקרי ההדבקה בקרב בני 60 ומעלה, נראה כי הוא צפוי להמשיך לגדול משמעותית בתקופה הקרובה. בד בבד, בתי החולים מדווחים כי הם מתקרבים אל סף הספיקה שלהם.

בכתבה מצוטט גם הפרופ' מסעד ברהום, מנהל בית החולים לגליל בנהריה שאומר כי "אני לא זוכר יום כיפור כה קשה כפי שהיה אתמול". בארבע מחלקות הקורונה שבנהריה מטופלים 113 חולים. 51 מהם מוגדרים במצב קשה, מתוכם 18 במצב קריטי (מונשמים ועל סף הנשמה), 39 במצב בינוני והשאר קל. הטיפול בהם הוא קשה ואנשי הצוות הרפואי מוצאים עצמם מותשים. "נאלצנו להזמין צוותים מביתם במהלך החג", מספר פרופ' ברהום. "מספר החולים הקשים והמונשמים הולך ועולה, ואנחנו מתקרבים בצעדי ענק לקראת פתיחת מחלקת קורונה חמישית". הוא טוען כי "הסגר 'נושם' יותר מדי וצריך להדק אותו עוד יותר, כדי שנתחיל לראות את אותותיו".

בבתי החולים בישראל מנסים להכשיר רופאים לטיפול במחלקות טיפול נמרץ קורונה אך מדובר בהכשרה מורכבת ואפילו בלתי אפשרית בעת הזאת. פרופ' סורקין מסביר כי "במשמרת טיפול נמרץ במחלקת קורונה מאבדים אנשי הצוות הרפואי והסיעודי בין 2 ל-3 ליטר מים בזיעה בתוך החליפה האטומה, וכדי להצליח לתפקד חייבים להיות מנוסים מאוד וצעירים וחזקים. רופא פנימאי לא יוכל להחליף איש טיפול נמרץ מנוסה, גם עם הציוד הכי מתקדם בעולם".

ומה שמזעזע ביותר, ואת הפרט הזה מנסה הפרופ' סורקין לחדד מעל כל במה, הוא שגיל החולים יורד. "אנחנו רואים יותר ויותר צעירים יחסית שבלתי אפשרי לנתק אותם מחמצן. צעירים בני 40 ללא כל מחלות רקע שאנחנו מנסים כמה שיותר למנוע מהם שימוש במכשירי הנשמה מלאכותית, אבל הם לא יכולים לזוז ולעשות כל מאמץ ללא עזרה בנשימה. אני מקווה שזו נכות זמנית, המגבלות הנשימתיות הללו".

זו עת מלחמה, הוא מדגיש, וחייבים להתמקד כעת במאבק בנגיף. "אנחנו מתמודדים מול הנגיף הזה בתנאים בלתי סבירים. המדינה צריכה להיות כולה בצו שמונה כמו במלחמה. מי שיכול לעזור שיעזור ומי שיכול שלא להפריע – שישים מסיכה כראוי וישטוף ידיים וישמור מרחק. זה כל כך עצוב לראות את הדברים האלו. האוכלוסייה בבני ברק וירושלים היא עם אחוז החולים הכי גבוה. אי אפשר להישאר כאילו לא קרה שום דבר. זה עצוב. אחר כך הם באים אצלנו ואנחנו אומרים שאנחנו לא יכולים לקבל אותם. אני לא מפריד בין חרדי לדתי לאומי או שמלאני וימני זה לא מעניין אותי. המדינה במלחמה, וכולנו חייבים לצו שמונה לשמור על ההוראות בלי ויכוחים. את הוויכוחים נשמור לאחר מכן".

מי שמוציא אותו מכליו הם ה'מומחים' שמנסים להרגיע את הציבור ולומר שאין ממה לחשוש. "מומחים למיניהם שחולקים ולכל אחד הסברות 'החכמות' שלו לגבי הנגיף", הוא מאשים וקובע, "הם לא נמצאים בחזית, מי שנמצא בחזית ממש זה הרופאים מטיפול נמרץ והם העדים לתמונת המצב ולסכנה שאנחנו מתמודדים איתה. כולם מדברים ויודעים יותר מכולם וכל אחד חכם מהשני. אנחנו במלחמה, את מי מעניינות סטטיסטיקות?! בזמן מלחמה שותקים ונלחמים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!