למה דווקא סגר? שימי גשייד משיב לכל מה שרציתם לשאול
האם אין דרך אחרת להתמודד עם התחלואה הגוברת מלבד סגר? ומה יקרה עם נפר את ההוראות? כל מה שאתם שואלים או רציתם לשאול - אנו שאלנו את שימי גישייד מנכ"ל 'רחשי לב', וקיבלנו תשובות מנומקות
- יוסף קליין
- ט' תשרי התשפ"א
- 1 תגובות
שוב פעם סגר? באמת, האם אי אפשר לוותר? את השאלות הללו כל אחד מכם שואל, ולא בטוח שתוכלו לקבל תשובות מהרשויות המוסמכות. אנו הצגנו את השאלות הללו בפני שימי גשייד, מנכ"ל ארגון 'רחשי לב', וקיבלנו תשובות מנומקות. שווה לקרוא.
למה דווקא סגר. אי אפשר לתגבר את מערכת הבריאות?
לא יעבוד. עשרות אחוזים מנשאי הקורונה בני 70 ומעלה נפטרו גם ללא עומס, אין לנו כלים להציל אותם. ורבים אחרים הופכים לנכים. לפי מנהל 'מגן אבות' היקף ההדבקה בקהילה גדול כל כך שעוד מעט הסכר שלו ייפרץ. אנחנו ללא שום מרווח ביטחון, כי ייתכן שנדבקו כבר מספיק אנשים כדי שנגיע לסף אי-הספיקה של מערכת הבריאות בתוך כשבועיים. מה שלא הצלחנו לעשות בארבעת החודשים האחרונים, לא סביר שנצליח בשבועיים הקרובים. וחוץ מזה, בקצב ההכפלה הנוכחי נצטרך להכפיל את כל קיבולת מערכת הבריאות בכל כמה שבועות.
אבל הכלכלה...
יוון ונורווגיה שהטילו סגרים במהירות, סבלו הרבה פחות גם כלכלית וגם בריאותית ממדינות שהיססו או בחרו שלא כמו בריטניה ושבדיה. האסטרטגיה המנצחת היא לשמור על המדינה שלך ירוקה או להביא אותה לשם, ורק אז על בסיס איתן ויציב לפתוח את הכלכלה. כל המדינות שפתחו מוקדם מידי, ויש רבות באירופה, כעת בגל שני משמעותי.
הנגיף פוגע בכלכלה, לא הסגרים. מכון המחקר הלאומי של ארה"ב NBER מצא שרק עשירית מהירידה במכירות של חנויות ברחוב ניתן לשייך למגבלות ממשלתיות, וכל היתר נובע מפחד מהדבקה וחשש לעתיד הכלכלי וכדומה.
כן חשוב לוודא, על בסיס שיקולים אפידימיולוגיים, שלא נסגור פעילות כלכלית משמעותית שהסיכון ממנה שולי.
כבר עשינו סגר. לא עבד.
והוא עבד, הגענו כמעט לאפס ואיבדנו סבלנות. בדיוק לכן, חייבים להגיע הפעם לאפס הדבקה בקהילה, כלומר מחוץ לבידוד, בלי שידוע מהיכן נדבקת או את מי הדבקת, באיזורים הירוקים לפני שנפתח אותם בהדרגה.
אז נגן רק על הפגיעים
אנחנו לא בטוחים עדיין מי הפגיעים, לפי מחקרים עדכניים שפורסמו בכתבי עת מובילים לאחר ביקורת עמיתים, עשרות אחוזים מנשאי הקורונה, כולל כאלו שהיו ללא תסמינים, סובלים מהשפעות משמעותית על המוח, הלב, הריאות, כלי-הדם והשפעות נפשיות חריגות, גם חודשים ארוכים אחרי שהוגדרו מחלימים. רבים סובלים גם מתשישות קשה, בעיות ריכוז וזיכרון ועוד.
גם מחלת הצעירים הקטלנית Mis-c, המחלה הנוספת שגורם נגיף הקורונה מלבד Covid-19, איננה מובנת לנו מספיק עדיין והיא מופיעה לעיתים קרובות אחרי שהנפגעים הוגדרו מחלימים או בלי שידעו בכלל שהם נשאים.
בישראל כמיליון אזרחים שנחשבים בקבוצת סיכון, רבים מהם באותו משק הבית עם ילדים או קרובי משפחה שאינם בסיכון. אף מדינה בעולם לא הצליחה להגן על אוכלוסיות בסיכון לקורונה לאורך זמן בהינתן הדבקה בקהילה.
לא מיצינו את כל האפשרויות
נכון. היו הרבה חלופות לסגר כללי שניתן היה ליישם, אולי בהצלחה, בתקופה הזאת. אבל הקלנו והקלנו, התווכחנו על שטויות, חיכינו לוודאות שמצבנו באמת קשה ביותר וכך בזבזנו המון זמן ומשאבים בארבעת החודשים האחרונים. אבל כעת הגענו לרגע האמת, ואם נטעה אפילו במעט לצד המקל המחיר הבריאותי, החברתי, הנפשי, הכלכלי, הבטחוני ולמעמדה של ישראל בעולם יהיה כבד מנשוא. ייתכן שלא תהיה הזדמנות שלישית.
סגר איננו פתרון
נכון. סגר מיועד רק לאפשר לנו להגיע לפתרון: ישראל ירוקה עם אפס הדבקה בקהילה. אחרי שנהיה שם, נחלק את המדינה לאיזורים, וברגע שתהיה התפרצות של הדבקה בקהילה באיזור כלשהו, וברור שיהיו התפרצויות כאלו, נסגור במהירות אדירה את אותו האיזור, נסתער עליו בכל מה שיש לנו ונהפוך אותו לירוק. בזמן הזה, יתר המדינה תמשיך בשגרת חייה כרגיל. אם נפעל היטב כעת, לא נצטרך שוב סגר כללי נוסף גם אם לעולם לא יהיו חיסון או תרופה.
אז לפחות תפעילו את מערכת החינוך לקטנים
נכון להפעיל את מערכת החינוך המיוחד, בסיכון, או לילדי עובדים בשירותים חיוניים שאין להם פתרון אחר. אבל ילדים בכל הגילאים נדבקים ומדביקים, בדרך כלל ללא תסמינים, כך שפתיחה בטוחה אפשרית רק באיזור ירוק.
השתכנעתי, אשמור על הכללים
לא מספיק. הכללים קובעים תקרה לאומית, אבל האחריות האישית של כל אחת ואחד מאיתנו להחמיר כמה שאפשר בדברים שאינם קריטיים עבורו. יכול להתפלל בחוץ? אל תתפלל בפנים. אפשר להסתדר עם עובד אחד? אל תביא שניים. כך נרוויח מרווח ביטחון גדול יותר בעלות מינימאלית, לטובת כולנו. זוהי ערבות הדדית.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות