החל מהערב ב-20:00: ההגבלות על מוסדות החינוך נכנסו לתוקף

ועדת החינוך סיימה את הדיון בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה – הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך. לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה, שעל פיו הותקנו התקנות, התקנות נכנסו באופן אוטומטי לתוקף בשעה 20:00. תוקף התקנות עד ה-8 באוקטובר. ח"כ רם שפע, יו"ר ועדת החינוך: "נמשיך להיאבק שלהורים עובדים תהיה מסגרת חינוכית לילדיהם. אנחנו מבינים שיש עלייה בתחלואה ולכן לא ניתן לפתוח את מסגרות החינוך כרגע, אבל נמשיך לפעול כדי לפתוח את המסגרות לשכבות הגיל הנמוכות כמה שיותר מהר. הדיון הבא בוועדה יתקיים לפני שמחת תורה במטרה להתכונן לתקופה 'שאחרי החגים'".

התקנות קובעות כי כלל המוסדות המקיימים פעילות חינוך יהיו סגורים לתלמידים, למעט מוסדות או פעילויות שהוחרגו כגון חינוך מיוחד, מוסדות חינוך לנוער נושר ובסיכון, פנימיות ועוד. התקנות מעגנות את ההוראות החלות על פעילות בלתי פורמלית לילדי עובדים חיוניים:  הפעילות לילדים בגילאי 3 עד 12 תתקיים בקבוצות של עד 10 משתתפים, לרבות אנשי צוות, ופעילות של פעוטות עד גיל 3 תתקיים בקבוצות של עד שמונה פעוטות, אך אם מספר הילדים עולה על חמישה תותר פעילות בתנאי שיהיו במקום שני מטפלים לפחות. כמו כן נקבע שהקבוצות יהיו נפרדות לחלוטין בכל זמן הפעילות וכי לא יהיו חילופים של אנשי צוות וילדים בין הקבוצות הקבועות, ובכלל זה לא תותר פעילות של מפעילים חיצוניים. כזכור, ביקשו חברי הוועדה כי בתקנות החדשות יפורטו ההוראות בדבר סגירת מסגרות חינוך לפי שכבות גיל שונות בסעיפים שונים, כדי לאפשר לוועדה לבטל חלק מהסעיפים ולאפשר פתיחת מסגרות החינוך ביחס לחלק משכבות הגילאים. לעמדת גורמי המקצוע במשרד הבריאות, כפי שהובאו בדיוני הוועדה, בנסיבות התחלואה הקיימות יש חשיבות להשארת הילדים בבית. לכן ,דחתה הממשלה את בקשת חברי הוועדה ולא עשתה את השינוי הנדרש בתקנות. עם זאת בדיון שהתקיים בבוקר בוועדת החינוך אמרה ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות כי מסגרות בגילאי לידה עד 10 יהיו הראשונות להיפתח.

הדיון בוועדה עסק גם במסגרות לילדי העובדים החיוניים. על פי התקנות, עובד חיוני שבאפשרותו לקבל מסגרת חינוכית לילדיו הוא הורה יחידני חיוני, או עובד חיוני שבן זוגו/בת זוגו מוגדרת כחיוני/ת גם כן, כלומר שני בני הזוג מוגדרים כחיוניים. נציגי הממשלה שהשתתפו בישיבה לא ידעו להסביר האם כל המועסקים במפעלים חיוניים מוגדרים כעובדים חיוניים או שנדרש לכך אישור מיוחד.

אינה זלצמן, סגנית מנהלת המנהל הפדגוגי במשרד החינוך, ציינה שמשרד החינוך פתח מסגרות יומיות לילדים של הורים חיוניים ב- 81 רשויות, הנותנות שירות לקרוב ל2000 תלמידים.

מיכל מנקס, סמנכ"ל חינוך וחברה במרכז השלטון המקומי בישראל הסבירה את התהליך מבחינת השלטון המקומי: "משרד הבריאות ממיין את בקשות ההורים, מאשר אותן ופונה לרשות המקומית שבשטחה יש לפתוח שמרטפייה. הרשויות המקומיות פותחות את המתקנים ומפעילות גם מרכזי יום לילדי הצוותים של מערכת החינוך המיוחד. אנחנו משתדלים שזה יהיה בתוך המוסדות של החינוך המיוחד. עד כה פתחנו כבר למעלה מ-200 מסגרות. זה לא קל ולא פשוט, אנחנו עוסקים בזה יום ולילה. השלטון המקומי ישרת את העובדים החיוניים אבל הוא לא יכול לשמש תחליף למדינה ואנחנו לא הבייביסיטר הלאומי במקום מערכת חינוך מסודרת". עוד אמרה: "מקומם של הילדים בגנים ושל הכיתות הנמוכות בבתי הספר,  זה היה פותר את כל הבעיות שיש עכשיו".

יו"ר הוועדה ח"כ רם שפע סיכם את הישיבה הארוכה בה השתתפו חברי כנסת רבים: "כל החקיקה והתקנות סביב השמרטפיות צריכה לעבור רפורמה מקיפה. המדינה לא מספיק מוכנה לתת מענה לילדים של העובדים החיוניים. לא יכול להיות שנציגי ממשלה לא יודעים לתת תשובה לשאלה כמה עובדים חיוניים יש במדינה?  ברור לי שנציגי הממשלה והשלטון המקומי מנסים  לתפעל מסגרות בזמן קצר". הוא הסביר שעל פי החוק, התקנות נכנסו לתוקף בשעה 20:00 ולוועדה יש סמכות לדון בהן ב-14 הימים הקרובים. "נתכנס שוב לקראת ה-8 באוקטובר ונמשיך להיאבק על זכותם של ההורים לצאת לעבודה בזמן שילדיהם לומדים במסגרות חינוכיות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!