מגור ועד פוניבז': כל אירועי ראש השנה תשפ"א בחצרות הקודש

• בחצר חסידות גור שם הכל התנהל במתכונת קפסולות לצד מאות איש שהתפללו בחוץ, מסכמים את החג ומספרים כי הרבי מגור עמד רוב התפילות, ואף עשה 'כורעים' כרגיל ממש, הבחורים של הקפסולות התבקשו לעטות גם מסכות גם ביום, החסידים לא עברו לשנה טובה, והשנה קיצרו בניגונים. בשני הימים ניגש הבעל תפילה הרה"ח רבי שאול בורזיקובסקי לשחרית, והרה"ח רבי אברהם נחום ניגש לתפילת מוסף, הרב יצחק גולדקנוף ניגש למנחה. בקריאת התורה אחרי העלייה של הרבי, האדמו"ר לא עמד בצד הבימה אלא התרחק לקצה הבמה לתקיעות חזר לבמה של הסטנדר.  

• בחצר חסידות בעלזא נערכו התפילות במחיצת האדמו"ר. כשביום הראשון סיימו מוסף בשעה 16:30, וביום השני סיימו ביחד עם מנחה בשעה 17:30. ביום הראשון סיימו מוקדם מאוד אחרי שכבר עשרות בשנים לא סיימו כל כך מוקדם, בנוסף לא נרשמו שום אירועים חריגים. 

• בחצר חסידות ויז'ניץ אלפים השתתפו בתפילה כמו כל שנה בבית המדרש הגדול, בלילה הראשון הכריז הגבאי הרה"ח רבי שאול גרינברגר כי בהוראת האדמו"ר יש לשמור על הוראות משרד הבריאות, וכל מי שיש לו קצת חולי או תסמינים שיתפללו בבניין הכנסת אורחים, כמו כן הכריז שהרבי מברך את כלל ישראל שלא מרגישים טוב שיהיו בריאים ואלו שבריאים שלא יהיו חולים. ביום הראשון סיימו בשעה 17:00, וביום השני בשעה 17:15. לראשונה בנו הגדול של הרבי - הרה"צ רבי חיים מאיר הגר לא ניגש לפני העמוד בתפילת שחרית ביום השני, ובמקומו ניגש אחיו הרה"צ רבי יעקב מרדכי הגר רב חסידי ויז'ניץ באלעד. ביום השני לפני מנחה הכריזו שאלו שבאים לטיש נעילת החג הערב יש להגיע ללא מוצרי מוקצה. במהלך תפילת מוסף ביום השני נשמעו קריאות הצלה מקומת עזרת הנשים שם אחת הנשים התעלפה וטופלה במקום. 

בית המדרש ויז'ניץ מוכן לחג

• בחצר חסידות צאנז התפילות התקיימו ללא האדמו"ר שנדבק בגניף, בערב החג כתב האדמו"ר מכתב מכתב חיזוק לחסידים. האדמו"ר מצאנז יצא בליל החג הראשון למרפסת ביתו ובירך בדמעות את הקהל שעמד מסביב לביתו, האדמו"ר היה עם סיוע חמצן על אפו. בשחרית ביום הראשון ניגש הרב הצעיר מצאנז הרה"צ רבי יחזקאל שרגא ברוך הלברשטאם, ולתפילת  מוסף הבן השני ראש רשת הישיבות הגאון רבי יוסף משה דב הלברשטאם. כשביום השני ראש הישיבה ניגש לשחרית והרב הצעיר למוסף.  את התפילות והטישים ערך בבית בהשתתפות בניו ונכדיו בלבד, בליל החג ערך טיש במשך שעות בביתו. ביום השני התפלל הרבי מוסף לפני העמוד בבית ואף תקע תקיעות דמעומד בהתאמצות.

• בחצר חסידות באיאן ציינו את שנת תשפ"א כשנה היסטורית, גם בגלל שפעם ראשונה בהיסטוריה ערכו תשליך ביום השני של ראש השנה ולא בערב סליחות של שלוש עשרה מידות, וגם שבפעם ראשונה בהיסטוריה שבטיש המרגש שנערך כל שנה בליל השני של החג מיד אחרי התפילה (שנערך בתוך הקלויז ולא בהיכל הטישים) הרבי לא עשה קידוש כנהוג, הגם שהגביע והיין והחלות היו מוכנים על השולחן.

השנה בקלויז הגדול בירושלים אומנם התפללו קהל גדול של אלפי איש, אבל הסדר בקלויז נשמר בקפסולות, אברכים שימשו כסדרנים ועמדו בכל קפסולה, כך שאף אחד לא יכל לעבור מקפסולה לקפסולה. כל אחד נכנס כל ימי החג היכן שהוא היה אמור לשבת. גם הטישים התקיימו בתוך הקלויז כשהרבי יושב על במה מוגבהת ליד הארון קודש וכל הקהל בקפסולות בתוך הקלויז. את התפילות סיימו ביום הראשון בשעה 2:30 וביום השני בשעה 3:15 ולאחר מכן נאמר התשליך. 

הקלויז של באיאן מוכן בערב החג

• בחצר חסידות סערט ויז'ניץ בחסדי השם הרבי ניגש לכל התפילות כרגיל למרות ההודעה בערב החג שהרבי לא יגש לפני העמוד, ובעקבות כך נפתחו בתי המדרש ברחבי הארץ. המשטרה הגיעה לאחר התפילה ביום הראשון, מפקד משטרת חיפה נכנס בעיצומו של החג הראשון לביהמ״ד של חסידות סערט ויז’ניץ על מנת לבדוק את השמירה על ההנחיות, ולטענתו לפזר את התקהלות. בהמשך אף הגיע עם כלי תקשורת להתראיין במרכז השיכון החסידי דבר שעורר את זעמם של החסידים. 

• בחצר חסידות קרעטשניף ברחובות שם בית המדרש חולק לקפסולות, כשהבחורים התפללו בגלריות למעלה, סיימו ביום הראשון בשעה 16:30, וביום השני בשעה 17:00. להתברך בשנה טובה מהאדמו"ר עברו הקהל דרך במה מיוחדת שהוקמה ברחבת בית המדרש באוויר הפתוח. טיש נעילת החג התקיים בהיכל הטישים לאחר שהורידו את התקרה שלו כדי שיהיה תחת כיפת השמיים. עזרת הנשים בחצר החסידות קוצצה לטובת גלריה לבחורים. הכניסה לעזרת נשים הייתה רק עם כרטיסים כשכל אשה יכולה הייתה לרכוש כרטיס רק לתפילה אחת לבחירתה. 

בית המדרש קרעטשניף מחולק לקפסולות

• בחצר חסידות תולדות אהרן בשכונת מאה שערים בירושלים עברו החסידים מבלי לתת יד לאדמו"ר, ביום הראשון התחילו בשעה 7:45 סיימו בשעה 4:00, ביום שני התחילו בשעה 7:30 וסיימו ב-6:00 מוסף, השנה בשירת 'אין קצבה' אז משוררים את ניגון הריקוד של ההקפה השישית בתולדות אהרן, השנה רקד הרבי במשך דקות ארוכות יותר מכל שנה, לפני התקיעות בדרשה בכה הרבי בדמעות שליש. 

• בחצר חסידות נדבורנה: לאור דרישת האדמו"ר בערב ראש השנה שהחסידים מחוץ לעיר יישארו בערים, נפתחו כל השטיבלא'ך של החסידים בערים ירושלים, ביתר בגבעה א' וב' אלעד וקרית גת, האדמו"ר הזכיר את כל השמות של החסידים מחוץ לעיר בפתיחת הארון וכן ערך 'מי שבירך' כללי מיוחד בעליה מיוחדת שנקנתה ע"י כלל החסידים בכל הערים. בליל החג עברו החסידים לשנה טובה לראשונה מבלי לתת יד לאדמו"ר, ביום הראשון התחילו בשעה 7 וסיימו ב4:30, וביום השני התחילו בשעה 7:30 וסיימו בשעה 5:30, האדמו"ר ניגש למעריב ומוסף וכמו"כ שימש כסנדק בברית וכבעל תוקע, כבעל מקריא שימש הרה"צ רבי אהרן דוד רוזנבוים. לתפילת מנחה ביום השני ניגש לפני העמוד בנו הצעיר של האדמו"ר, הרב ישראל רוזנבוים כמו"כ קפסולה מיוחדת נבנתה לתפילות החג עבור ראש ישיבת נדבורנה הגרש"א אשכנזי בסמוך לארון קודש בבית המדרש הגדול לאחר שלא יצא מביתו למעלה מחצי שנה.

הקפסולה שהוכנה בנדבורנה לראש הישיבה

• בחצר חסידות דושינסקיא: הרבי עלה לארון קודש ואיחל לכולם שנה טובה, לאחר מכן עברו הקהל להתברך כשהרבי יושב ליד דלת חדרו בביהמ"ד והקהל עבר כשמרווח שני מטר מפריד ביניהם. ביום, הרבי עלה לארון קודש כמדי שנה. עקב השעה המאוחרת, ביום הראשון סיימו בשעה 3:45 עם 10 דקות הפסקה וברית, וביום השני בשעה 4:20 עם חצי שעה הפסקה וברית.

• בחצר חסידות סאדיגורה ציינו את החג לראשונה בצל הסתלקותו של האדמו"ר זצ"ל, בלילה השני חילק הרבי החדש רימונים למאות החסידים, דבר מפתיע אירע עת האדמו"ר צעד בליל יום טוב הראשון של ראש השנה  משכונת שיכון ה' בבני ברק לאחל 'לשנה טובה' לאמו הרבנית שתחי' בקרית ויז'ניץ בבני ברק אצל אביה הרה"ח רבי חיים משה פלדמן. לאחר מכן נכנס לבית האדמו"ר מויז'ניץ ועבר להתברך ל'לשנה טובה'. האדמו"ר מויזניץ קידמו ברוב כבוד ויקר והשניים איחלו זה לזה את ברכת השנים, האדמו"ר מויזניץ בירכו שיהא שליח ציבור נאמן לשולחיו, ושיתקבלו התפילות לרחמים ולרצון לפני אדון כל.

• בחצר חסידות טשרונביל ברחוב חבקוק בבני ברק נפל החשמל לפני מוסף ביום הראשון, הגויים הביאו למקום מאווררים ולחדרו של האדמו"ר משכו חשמל מהשכנים ובגלל זה התפילה נערכה במהירות. בלילה השני חברת חשמל סדרה את התקלה לשמחת כל החסידים. ביום הראשון נערך סעודה שלישית בראשות הרבי שערך את שולחנו עם דמדומי חמה של היום הראשון.  

• בחצר חסידות נדבורנה ירושלים: בליל ראש השנה עברו מאות החסידים להתברך ב'לשנה טובה', האדמו"ר שימש כ'בעל תוקע' ואף ניגש לפני העמוד בתפילות שחרית ומוסף כמנהגו בקודש מידי שנה בשנה. בשני הימים התחילו את התפילה בשעה 7:30 בבוקר, ביום הראשון של החג סיימו להתפלל בשעה 16:45 וביום השני סיימו להתפלל בשעה 17:35. בקריאות התורה עשו 'מי שברך' לרפואתו השלימה והמהירה של האדמו"ר מפיטסבורג הגה"צ רבי מרדכי מאטל ישכר בער בן רחל שליט"א. בצאת החג עברו החסידים להתברך ולהיפרד, בחצר מסכמים שב"ה הכל עבר בחסדי שמים ללא תקלות ובעיות כלל.

• בחצר חסידות פיטסבורג התנהלו התפילות, בהשתתפות בניו של האדמו"ר המאושפז במצב קשה בבית החולים לניאדו בנתניה, החסידים מספרים כי התפילות נאמרו בהתעוררות עצומה. בלילות החג ניגש בנו בכורו הרה"צ רבי משולם אליעזר לייפער, וכן שחרית-המלך, וכן תקע בשופר. במוסף יום א' הרה"צ רבי יעקב לייפער ומוסף יום ב' הרה"צ רבי יוסף לייפער. 

לפני כל תפילה אמרו בציבור ספר רביעי ויהי רצון. בלילות החג לאחר הסעודה אמרו בציבור כל ספר תהילים.

• בחצר חסידות לעלוב בשכונת שיכון ה' בבני ברק הוקצה החדר של הרבי רבי שמעון מלעלוב זצ"ל לחולי קורונה מאומתים, הורים וילדים ואחרי כל תפילה ניגש האדמו"ר לחלון לאחל להם גוט יום טוב. 

• בחצר חסידות קליוולנד: ביום הראשון סיימו תפילה בשעה 14.45 ביום השני סיימו בשעה 15.30  האדמו"ר מקליוולנד שליט"א כמנהג אביו האדמו"ר מקליוולנד זצ"ל שימש כבעל תוקע וחזן בתפילת מוסף, לפני התקיעות מסר האדמו"ר דברי חיזוק בבכיות ושיחזר את מסירות הנפש של האדמו"ר זצוק"ל בראש השנה שנה שעברה כשהיה חולה והתעקש לשמש בעל תוקע וחזן במוסף, שבאמצע התקיעות אזלו כוחותיו ומסר את השופר לידי בנו ממשיך דרכו, כל המשתתפים בכו יחד עם האדמו"ר על החלל הגדול שנפער עם פטירתו של האדמו"ר זצ"ל.

בעולם התורה והישיבות ובחצרות גדולי ישראל:

• ברחוב רשב"ם בבני ברק מעונו של שר התורה הגר"ח קנייבסקי עברו אלפים להתברך מול שר התורה שישב במרפסת ביתו עם זכוכית מיוחדת, שאלפים עברו במהירות להתברך ב'לשנה טובה' כשר התורה מברך כל אחד באופן אישי, במקום נשמרו כל ההנחיות בצורה קפדנית. 

• ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין התפלל את כל תפילות החג בישיבת פוניבז' בתוך חדר שקוף שנבנה במזרח בית המדרש. הוא אף שימש כבעל תוקע מתוך קפסולה כאשר המקריא הגרב"ד פוברסקי עמד מעבר לקיר הפלסטיק.
בסיום תפילת מעריב הכריז הרב אריה כהנמן כי תלמידי הישיבה לא יעברו לברכת לשנה טובה אצל ראש הישיבה אלא כל אחד יעמוד במקומו ויברך לשנה טובה לכיוון מרן ראש הישיבה ורבני הישיבה והם יברכו חזרה ממקומם.

במהלך החג עברו אלפים לברך ולהתברך אצל ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין כאשר בכל תפילה בהלוך לישיבה ובחזור למעונו עמדו מאות איש לאורך רחוב ראב"ד תוך שמירת המרחקים הנדרשים. וראש הישיבה עבר בתוך קפסולה שקופה על גלגלים והביט לעבר כל אחד מהקהל ובירך לשנה טובה.

• זקן ראשי הישיבות הגאון רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק ראש ישיבת בריסק לא יצא הראשונה להתפלל בישיבה ביום ומניין נערך בביתו ברחוב עלי הכהן בירושלים. בישיבה שימש כמקריא בנו הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק ובשתי הלילות הגיע ראש הישיבה לישיבה ברחוב גרוסברג ואלפים הגיעו להתברך ב'לשנה טובה'. 

• לראשונה מפרוץ מגיפת הקורונה יצא הגרמ"צ ברגמן חבר מועצת גדולי התורה לתפילות ראש השנה בהיכל בית מדרשו, ישיבת רשב"י בבני ברק. לגרמ"צ הותקנה קפסולה מיוחדת בהיכל בית המדרש, שם שהה הגרמ"צ במהלך התפילות. כשגם לצורך הדרך לבית המדרש הוכן כסא נייד מיוחד עם מחיצה מפלסטיק. בליל החג לאחר תפילת מעריב לאמירת כוח"ט לא התאפשרה כניסת אנשים לבית המדרש כשרק מתפללי המנין של הגרמ"צ עברו על פניו לכוח"ט, כשהגרמ"צ מברך את כולם במאור פנים ובלבביות מיוחדת. לפני התקיעות, נשא הגרמ"צ מתוך הקפסולה דברי התעוררות כמנהגו.

• בבית מדרשו הגדול של הגאון רבי חיים גריינמן זצ"ל ברחוב חידושי הרי"ם בבני ברק לאחר פטירת הגאון רבי אריה איברהמס זצ"ל שימש השנה הגאון רבי יודל בויאר כמקריא בתקיעות.

• בישיבת פוניבז' בבני ברק בראשות הגר"ש מרקוביץ באורח נדיר והיסטורי לא עברו מאות המתפללים בהיכל ישיבת פוניבז' להתברך בברכת השנים מראשי הישיבה, ראשי הישיבה עלו זה אחר זה על בימת ארון הקודש המוזהב ובירכו את המתפללים, וכל הקהל בירך אותם חזרה. סיום התפילה: ביום א: 2:15 וביום השני בשעה3:00‎ ‎. 

• בישיבת מיר בשכונת בית ישראל בירושלים כ- 6000 איש התפללו בכלל בתי המדרשות כרגיל, במהלך תפילת מוסף ביום שני של ראש השנה עלה הגנרטור המרכזי של הישיבה באש, צוותי מד"א וכב"ה שהגיעו למקום השתלטו על הבעירה בחסדי שמים האירוע הסתיים ללא נפגעים.

בישיבת חברון בגבעת מרדכי נרשמה היסטוריה בישיבה, בשל כך שראש הישיבה הגאון רבי דוד כהן לא התפלל השנה בימים נוראים בישיבה וזאת לאחר למעלה מיובל שנים שהוא מתפלל בישיבה ברציפות, רבי דוד התחיל להתפלל בישיבה בהיותו בן 14 ומאז ועד היום נמצא כל שנה בישיבה אך השנה החליט לא להתפלל בשל הצורך בנקיטת משנה זהירות, כמו כן הג"ר שלמה כץ גם גם לא שהה בישיבה השנה לצד הבוגרים שלא הגיעו ובישיבה התפללו 1200 בחורים. 

• בישיבת 'בית מתתיהו' בבני ברק כל בני הישיבה שהו בבית המדרש של הישיבה הבחורים החולים בישיבה שהו בקפסולה נפרדת שהייתה בגלריה, כמו כן הוקמה קפסולה מיוחדת לבוגרים שיש להם קשר מיוחד לישיבה.

• בישיבת תפרח כל בני הישיבה התפללו בבית מדרש של הישיבה במזרח של הישיבה בנו קפסולה לצוות של הישיבה ולשני חזנים ולבעל תוקע.

• בישיבת 'אורחות תורה', את תפילות ראש השנה התפללו בני הישיבה לראשונה ללא בוגרי הישיבה אשר היו מגיעים מידי שנה מכל קצוות הארץ. כאשר בית המדרש היה מכיל למעלה מאלף איש, השנה לא התאפשרה כניסה לבד ממספר מצומצם של רבני הישיבה וכן של בוגרים אשר החלימו מהנגיף שקיבלו אישור מיוחד. בישיבה ציינו שכזכור בשנה שעברה נפל הגנרטור בראש השנה וכן ביום כיפור מה שהראה על סימן לא טוב משמיים שלא מתאפשר להתפלל בכוונה כאשר בני הישיבה התפללו בחושך ובחום. ולבסוף ראו במהלך השנה את הנגיף והבינו כמה חסרה תפילתם.

היכל ישיבת 'אורחות תורה' מחולק לקפסולות בערב החג

ראשי הישיבה שהו בקפסולה נפרדת ונכנסו מחדרים צדדים, חדר צמוד למזרח הישיבה נבנה לראש הישיבה הגר"ד לנדו שדרכו נכנס לתפילה בלי לעבור בין בחורי הישיבה.

• בהיכל ישיבת 'תורת זאב' (סולובייצ'יק) ערכו את התפילות בהיכל הישיבה החדש בבית שמש לאחר שברוך השם כל בני הישיבה בריאים, לפני התיבה עבר הגאון רבי נפתלי גפן מראשי ישיבת קמניץ, והמשגיח הגאון רבי אפרים אנסבכר בעל התוקע זה שנים בישיבה הוא ראש הישיבה הגאון רבי ברוך סולובייצ'יק כאשר לאחר התפילה בחורי הישיבה המתינו במקומם כאשר הגר"ב תקע את כל התקיעות אף לפי נוסח הספרדים והתימנים. בהוראה מיוחדת שנתן הגר"ב לאחראים במקום הורה להכניס את בוגרי הישיבה בקפסולה נפרדת ובשמירת כל כללי הזהירות.

• בישיבת 'כנסת יחזקאל' באלעד, שעה לפני התקדש חג קיבל ראש ישיבת כנסת יחזקאל, הגאון הרב ברוך מרדכי אטינגר תשובה חיובית. בשל כך, הרב התפלל עם התלמידים בתוך היכל הישיבה, שהפך למלונית קורונה בשל כמות החולים הגדולה בישיבה. ראש הישיבה אף לחץ את ידיהם של 350 התלמידים ואיחל להם שנה טובה ושימש כבעל תוקע, ואמר כי ''משמיים הוא זכה להיות יחד איתם בחג''. 

• בישיבת 'פינקל' סיימו ביום א' דר״ה את תפילת שחרית בשעה 13:30 וביום השני של ראש השנה בשעה 14:30, ראש הישיבה הגאון רבי גרשון קאהן תקע, מייסד הישיבה הגאון רבי שמואל פינקל עבר לפני העמוד בתפילות שחרית, והגאון רבי יוסף וייס ר"מ שיעור א' בתפילות מוסף ומעריב, התפילות התקיימו בבית מדרש החדש והמפואר בקומה העליונה המונה כ-500 מקומות ישיבה, שהושלם במיוחד עבור תפילות הימים נוראים.

• בישיבת 'בית מדרש עליון' בבני ברק נכנסו בראש השנה לבניין החדש של הישיבה, לאחר שעד עתה שהו בני הישיבה בקומת חדר האוכל ולתפילת הימים הנוראים נפתח ההיכל החדש. בס"ד כל בני הישיבה השתתפו בתפילות. כשבמקום היה עזרת נשים לנשים ועוד סוג של עזרת נשים לבוגרי הישיבה. כך שהישיבה הייתה אחת הישיבות הבודדות שכל תלמידיה השתתפו בתפילות ימים נוראים, גם בוגרי הישיבה, וגם הנשים. 

• בישיבת 'נתיב הדעת' (קפלן) בירושלים בנו קפסולה מיוחדת לראש הישיבה הגאון רבי ישראל בונים שרייבר, לאחר שכל בני הישיבה נדבקו בקורונה, בהוראת ראש הישיבה לצום גדליה יהיו ארוחות כרגיל לכל מי שהיה חולה גם אם אין לו שום תסמין יכול לאכול ואסור לו לצום. 

• בישיבת 'זכרון מיכאל' בזכרון יעקב נבנו קפסולות ללא אפשרות מעבר כלל בין הקפסולות. בהוראת המרא דאתרא הגראי"ש גריינמן אף אחד לא התקרב לבימה לתקיעת שופר ולא נישק את ספרי התורה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!