כמה שפחות לדבר - יותר טוב: פרוש "הידענים" שמטעה את כולם

שערי תירוצים...

במאמרים הקודמים עסקנו בכוח הדיבור והשפעתו בתוך המסגרת החברתית בכלל, ובחיי הזוגיות בפרט.

למדנו "שהלשון קולמוס הלב" והייחודיות שלנו כבני אדם על עולם החי הינה בתואר 'מדבר', שהרי הדרך לבטא את רגשותינו ואת אשר במחשבותינו כלפי השני היא ע"י הדיבור.

יתירה מזאת כל חיי הנישואין נוצרים ע"י כוח הדיבור ע"י משפט אחד שאומר החתן תחת החופה. ומכאן עלינו להבין שכוח זה צריך להיות בשימוש כל החיים, והחופה משמשת כנקודת זינוק לחיי נישואין מלאים תוכן, עשירים בשיחות ערות ומילים כתובות.

בנוסף למדנו שהאיש נמשל לשמש והאישה לירח, וכשם שכל אורה של הירח מגיע מהשמש כך כל אור פניה ושמחת חייה של האישה מגיע מהאור שמפנה אליה ומאיר אותה בעלה.

וזה הטעם במה שאומרים מומחים לזוגיות בכל העולם! שישנה חובה על הגבר להחמיא לאשתו לפחות חמש פעמים ביום, וכן האישה צריכה להחזיר בהערכה לבעלה על מעשיו למענה, כך בונים זוגיות נכונה.

וא"כ מילה אותיות יהל(ו)ם, עם יהלומים ניתן ליצור תכשיט שובה לב, ומנגד לחצוב ולהרוס קיר בטון! ולכן עלינו לבחור את המילים שלנו באחריות ובתבונה כדי ליצור איתם תכשיטים איתם נוכל להאיר את פני בן הזוג שלנו, ולתת לו לענוד אותם על ליבו לנצח...

ע"כ עיקרי הדברים אותם למדנו במאמרים הקודמים.

במאמרנו זה ננסה להבין אילו מניעים גורמים להסתרת אור השמש מהירח... מהם 'התירוצים' הגורמים לבעל לא לדבר 'כמו שצריך' עם זוגתו היקרה.

ובכן התירוץ הראשון אותו שומעים הרבה, תירוץ הנאמר תחת המסווה של דברי רבותינו חכמי המשנה במסכת 'אבות', שם נאמר "ואל תרבה שיחה עם האישה, באשתו אמרו כ"ש באשת חבירו".

בזה מנפנפים 'הידענים' שהנה לכאורה יש צורך להגביל את השיחה עם האישה וכמה שפחות לדבר- יותר טוב.

אבל צריך לדעת שזהו 'פירוש' מוטעה ומטעה, והאנשים הללו שאומרים כך עושים שימוש ציני בדברי חז"ל, להצדקת עצלותם בקיום חובתם בחיי הנישואין.

הפירוש הנכון לדברי חז"ל אלו, מבואר באגרתו הידועה של הרב אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל, המכונה "החזון איש" ע"ש ספריו, שהיה גדול הדור לפני כשישים שנה, והיה גאון בהבנת נפש האדם, שם הוא מבאר שדברי המשנה הללו לא נאמרו "בשנה הראשונה לנישואין ולא כשהיא עצובה"!!!

עכשיו בואו ונתבונן, את השנה הראשונה רוב הזוגות כבר סיימו, ונקווה שבהצלחה, אבל בואו וננסה למצוא בימינו אישה לא עצובה או לא לחוצה, אם זה לא מבעלה, אז מהילדים, ואם לא מהם אז מהשכנים, ואם לא מהשכנים אז היא לחוצה מזה שהיא לא לחוצה.

לכן צריך להפנים שחלק מחובתינו בחיי נישואין וכדי להופכם למוצלחים, יש לקבוע זמן ביום לשיחה אישית ולא טכנית, וכך לזכור להשתמש בכלי החזק ביותר שקיבלנו מהבורא כדי למנף את חיי הנישואין לאיכותיים יותר.

ואם יבוא האדם וישאל כמה זמן צריך לדבר בכל יום? וא"כ מה חכמינו התכוונו שלא ירבה שיחה האדם עם אשתו?

התשובה לכך היא, שכל אחד צריך להכיר את אשתו. ישנה אחת שאוהבת לשתף את בעלה בהכל עד הפרטים הקטנים, וישנה אחת שמספיק לה לעדכן את בעלה בקווים כלליים מהנעשה עימה במשך היום. ניתן לומר שזמן של חצי שעה בממוצע כל יום זהו זמן סביר בהחלט, להוציא אירועים חריגים שבהם יש לתת זמן חופשי.

באופן כללי צריך לפנות זמן לשיחה היומית שתהיה ברוגע ולא בלחץ, במקום שקט, מומלץ עם כיבוד קל ותן לחכם ויחכם עוד, כ"א יעשה כחוכמתו.

במאמר הבא בעזרת ה' יתברך, ננסה להסביר מהם התירוצים הנוספים הגורמים לבעל- בעיקר- לחסוך במילים, ובהזדמנות לתת יהלומים לאשתו- בחינם.

מאת: הרב ישראל מאיר רבי, מרצה ומגיד שיעור

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!