הרב שאול יורוביץ' על מהותו של ראש השנה

ראש השנה משופע בבחינות רבות ושונות הנראות לעתים אף כסותרות זו את זו מבחינת המצב התודעתי של יום זה. ננסה למנות את בחינותיו העיקריות של היום הזה, ולאחר מכן להבין איך כל הבחינות הופכות חטיבה אחת.

• במקרא (במדבר כט א) שמו נקרא יוֹם תְּרוּעָה, זהו עיקר מצוות היום.
• בתפילה אנו קוראים ליום הזה "יום הזיכרון", וכפי שקבעו בתפלת ראש השנה זה היום תחילת מעשיך זיכרון ליום ראשון.

• במשנה (ראש השנה טז.) נאמר בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, ומקורו מדברי הכתוב (תהלים פא ה) כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. על שם זה אנו קוראים ליום זה "יום הדין".

• ימים אלו הם ימי התשובה הראשונים מעשרת ימי תשובה, כדרשת חז"ל (ראש השנה יח.) על הפסוק.

(ישעיה נה ו) דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב. אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים.

• יום זה נקרא גם יום חג, כדברי הכתוב (תהלים פא ד) תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם "חַגֵּנוּ" ועוד הוסיפו ציווי מיוחד לחג זה יותר מבשאר החגים (נחמיה ח י) אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַּקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם.  
• מצד עבודת התפלה של יום זה אנו מוצאים עניין אחר לגמרי, העבודה העיקרית של יום זה מבוארת בחז"ל (ראש השנה טז.) אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה ובמה בשופר, ואכן מלבד אמירת פסוקי מלכיות זכרונות ושופרות בתפילת המוסף, הנה כל עיקר התפילה מיוסדת על המלכת השי"ת על הבריאה, ובין השורות מוסיפים בקשת 'זכרנו לחיים' וכו'

בשורות הבאות ננסה להבין את עצם היום הזה, ולאור זה ליישב את כל בחינות אלו, יש לדעת שהאירוע העיקרי שאנו מציינים בראש השנה היא יום בריאת אדם הראשון וסיום ששת ימי הבריאה, אנו חוזרים לשורש המציאות, לתחילת קיום הבריאה, שמכוח זה מתעוררים העבודות האחרות של היום.

בשונה משאר מועדי השנה שבהם אנו מציינים הנהגה ניסית כגון יציאת מצרים ומעמד הר סיני וכדומה, ראש השנה היא ראשית התהוות הטבע שהרי זו רגע בריאתו של האדם, זהו 'יום הזיכרון' הקדום ביותר של האדם, אין כאן 'זכר למעשה בראשית' המצוין בשבת, או 'זכר ליציאת מצרים' המצוין במועדים אחרים אלא 'יום הזיכרון' בהא הידיעה, בנקודה זו הקשר בין הבורא לבריאה מוגדרת מחדש על ידי המלכתו עלינו, כלומר דווקא במציאות הטבעית המוסתרת שייכת המלכתו עלינו, שהרי כאשר מתגלה הנהגתו באופן ברור אין צורך להמלכה זו.

בספרי הפנימיות מבואר החילוק בין מלוכה וממשלה, שממשלה היא שליטה בכפייה, לעומת מלוכה שהיא ברצון התחתונים כפי שנאמר 'אין מלך בלא עם', אם כן נמצא שברגע התחדשות הבריאה כאשר האדם הראשון נברא, הנה נקודת בחירתו הראשונה הינה האם יקבל את רצון ה' עליו ברצון בחינת המלכה או שתישאר בבחינת ממשלה, שהרי ה' מנהיג את הבריאה כרצונו בכל אופן, אך הבחירה נתונה לאדם האם יקבל זאת ברצון ובאהבה או לא, זהו נקודת העבודה העיקרית בראש השנה.

משמעות מושג ההמלכה היא ההכרה שלנו כנבראים בנוכחותו וקבלת עולו עלינו מרצוננו כאמור, ולכן אי אפשר לצוות על זה שזה צריך לבוא מבחירת האדם, ולכן אין זה מבואר בכתוב אף שזה עיקר התפילה ביום זה.

מכאן יבוארו גם עבודת התשובה בחזרה למציאות הראשונה, והדין שהיא קבלת השפע החדש למשך השנה הבאה, אך בפועל עיקר עסקנו היא בהמלכתו יתברך כאמור.

המלכה – הלכה למעשה

יש לדעת שעיקר ההמלכה היא קבלת רצון השי"ת דווקא כאשר זה נגד רצון האדם בבחינת בטל רצונך מפני רצונו. ועל כן כאשר פוגש האדם מצב כלשהו בראש השנה שלא לפי רוחו כגון שאינו מרגיש הרגשות נעלות כפי שהיה רוצה אף שהוא משתדל מאוד, או באופן אחר שהדברים אינם מתנהלים כרצונו, ובפרט בשנה זו כאשר רבים מאיתנו מוותרים על הרגלים קדושים משנים רבות, עלינו לדעת שאין לך המלכה גדולה מזו, אם נקבל זאת באהבה וברצון, שזו קבלת רצון ה' בפועל ממש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!