תגלית מדהימה: נמצאו אורוות אצילים מהתקופה הצלבנית
במהלך חפירות שנערכו במבצר הצלבני העתיק נמצא אולם ובו נחשפו מדף אבן, אבני קשירה עם טבעות חצובות. בתיעוד נראה האולם שנחשף עם נוף מרהיב ועוצר נשימה. צפו
אורוות סוסים משנת 1265 לספירה, מהתקופה הצלבנית, התגלתה על פי הערכות החוקרים בגן הלאומי אפולוניה במסגרת חפירות ארכיאולוגיות שנערכו על ידי אוניברסיטת תל אביב ובשיתוף פעולה הדוק עם רשות הטבע והגנים. את החפירה, שהסתיימה באחרונה, הובילו מטעם הגופים פרופ' אורן טל מאוניברסיטת תל אביב וחגי יוחנן מרשות הטבע והגנים.
החפירות נערכו בפאה המערבית של המבצר הצלבני העתיק, באגפו הצפוני, שבגן הלאומי אפולוניה ובמסגרתן נמצאו מדף אבן, שעל פי הערכת החוקרים שימש לאבוסים וכן אבני קשירה שבהן טבעות חצובות ששימשו ככל הנראה לקשירת לסוסים. בתוך כך נחשפו ברצפת הטיח של האולם חורי ניקוז המצביעים על איסוף נוזלים, גודל האולם שנחשף כ- 20 מטר אורך ו-8 מטר רוחב והוא נמצא בקצה המצוק המערבי בקו ראשון מול הים שנופו מרהיב.
בתוך כך, נמצאו במהלך החפירות מספר מוקדי אפר באולם שנחפר, המצביעים על פי הערכות החוקרים על פעילות הכנת מזון באולם. ממצאים אלו לצד קערות וכלי אוכל אחרים קדומים שנמצאו במקום, מובילים את החוקרים להשערה כי האולם הצפוני שינה את ייעודו במהלך המצור הממלוכי שהטיל ביברס בחודשים מארס-אפריל של שנת 1265 והפך למקום מפלט לתושבי העיר ואבירי המבצר כאחת. בנוסף נמצא בחפירות חרך ירי המשקיף לעבר הצפון עם נוף מרהיב ושימש כנראה את יושבי המבצר להגנה.
לדברי חגי יוחנן, ממונה תחום מורשת במחוז מרכז של רשות הטבע והגנים וממנהלי החפירה בגן הלאומי אפולוניה: "החפירה שהסתיימה זה עתה וחשפה את רצפת האולם הצפוני היא הרביעית בסדרת החפירות במבצר הצלבני שנועדו לשמר את הממצאים המיוחדים, לייצר ולטפח מוקדי עניין נוספים לציבור המבקרים באתר ולמגן את המצוק עליו המבצר הצלבני ממוקם באמצעות הסדרת הניקוז. הממצאים מרתקים ומוסיפים נדבך נוסף לסיפור ההיסטורי של אפולוניה".
בניית המבצר הצלבני, שהינו חלק ממוקדי העניין המרכזיים בגן הלאומי, מתוארכת לשנת 1241 וחורבנו לשנת 1265, עם כיבוש העיר על ידי ביברס, הסולטן הממלוכי. תכנית המבצר מושפעת ממבצרים דומים במערב אירופה ומעידה שהאדריכל היה אירופי. במבצר שלוש מערכות ביצורים: חפיר עמוק ורחב ידיים, חומה ראשונה (מערך ביצור חיצון) חומה שנייה ודונג'ון (מגדל עוז). את המבצר בנה ז'אן השני, הסניור של ארסור, אך בשנת 1261, עם התחזקות הנוכחות הממלוכית באזורנו, הוא הוחכר יחד עם העיר ארסור (אפולוניה) ונחלתה למסדר ההוספיטלרי שבסיסו היה בעיר עכו. ביברס צר על האתר 40 ימים בקירוב והביא לבסוף לחורבנו. למרגלות המבצר מעגנה ששימשה לעגינת סירות קטנות.
בשלב זה האולם שנחשף בחפירות אינו פתוח ונגיש למבקרים באתר, משיקולי בטיחות בין היתר, אך ניתן לצפות בו ממרומי מגדל העוז של המבצר באזור הפתוח למבקרים. בתוך כך בוחנים ברשות בימים אלה את ביצוע עבודות הפיתוח וההנגשה שיאפשרו למבקרים לבקר במתחם בבטחה תוך שמירה על הממצאים הקדומים.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות