הלבנונים תוהים: ‏מתי יגיע השלום בין ישראל ללבנון

הבוקר שואל העיתונאי הלבנוני נדים קטיש ב'שרק אלאווסט'. את השאלה שמסקרנת רבים במדינה. שמרית מאיר, עיתונאית ומומחית לעולם הערבי, מביאה את עיקרי מאמרו.

‏העיתונאי הלבנוני טוען כי אחרי השלום בין ישראל לאמירויות ולבחרין, נראה שלבנון היא המדינה שהכי הגיוני, מבחינת אינטרסים, שתתקדם אל עבר הסכם שלום. הדבר היחיד שעוצר בעדה הוא ההפקעה של זכות ההחלטה הריבונית הלבנונית בידי קבוצה אידאולוגית שאין לה זכות קיום ללא המצב הבלתי פוסק של איבה בין שתי המדינות.

‏בנוסף הוא מדגיש, הכיבוש (הישראלי בלבנון) הסתיים בשנת 2000, ויכול היה להסתיים שנים רבות לפני כן אם לבנון היתה מנהלת את האינטרסים שלה טוב יותר ולא כחלק מסדר העדיפויות הסורי ואחר כך האיראני. יתכן שהכיבוש כלל לא היה קורה אם לבנון היתה מרחיקה את עצמה מהסכסוך עם ישראל כפי שהיה ב-67.

לפיכך, טוען קטיש, ‏השאיפות של ישראל בגבול הימי בגלל הגז והנפט הן כמו כל שאיפות רגילות בין שתי מדינות שגובלות אחת בשניה, ויש להן פתרונות במסגרת החוק הבינ"ל ודרך חברות פרטיות שיש להן אינטרס למצוא, לקדוח ולהוציא את הגז והנפט, ובין ממשלות לבנון וישראל.

‏לעניין האיזרוח של הפלסטינים בלבנון, כותב קטיש - חלק מהשיעים השלימו את מדיניות ההרס העצמי של לבנון באופן שעכשיו מדברים על פליטות לבנונית, שעולה על הפליטות הפלסטינית, במיוחד אחרי הפיצוץ בנמל בירות. למה שהפלסטינים ירצו באזרחות שהלבנונים הצעירים עצמם מחפשים לה אלטרנטיבה?.

‏חוות שבעא היו תרוץ להשארות הצבא הסורי בלבנון אחרי הנסיגה הישראלית ואחר כך הפכו לתירוץ לשמירה על הנשק של חיזבאללה והמוקד הכמעט יחיד לפעולות המזוינות שלו אחרי החלטה 1701.

‏מי שרוצה להפחיד את הלבנונים שישראל רוצה להחריב את לבנון, שיעצור לרגע וישאל איזו מלחמה או התקפה ישראלית הרסה את ביירות תוך שניות, כמו הפיצוץ בנמל. מסיים קטיש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!