"ריבוי המינויים הפוליטיים בחברות הממשלתיות פגע בביצועים ובאמון "

הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, התכנסה היום (שלישי) לדיון בעקבות דו"ח מיוחד של מבקר המדינה שפורסם בעבר על מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות. בדו"ח עלה כי נעשו מינויים בחברות הממשלתיות שלא היו חפים מהקשרים פוליטיים שייתכן ופגעו בתפקוד החברות הממשלתיות, ובמשתמע באינטרס הציבורי. 

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח אמר כי "מינוי דירקטורים בחברות הממשלתיות הוא נושא ציבורי מובהק ואני רוצה לשבח את משרד המבקר על העיסוק המתמשך בנושא. דוחות אלו תורמים תרומה חשובה לתיקון הכשלים. נבחרת הדירקטורים נוצרה כדי לתקן מצב מעוות, שבו ריבוי המינויים הפוליטיים פגע בביצועי החברות ובאמון הציבור במערכת".

לדבריו: "צריך למצוא את נקודת האיזון בין הצרכים השונים, ויתכן שהיא נמצאת במקום שונה מאיפה שהיא היום. אנחנו כחברי הכנסת צריכים להיות שותפים לשינוי וזה יצטרך לבוא לידי ביטוי גם בחקיקה. אני מצר על כך שהשר דודי אמסלם סירב לבוא היום לדיון בוועדה, מפני שחלק מהפגיעה במעמד שלנו ושל הכנסת, נובעת מהצד הממשלתי ומחוסר שיתוף הפעולה והשקיפות לציבור".

עו"ד צחי סעד מנהל חטיבה לביקורת במשרד מבקר המדינה: "רשות החברות הייתה אחראית בשנת 2017 על 69 חברות שניהלו נכסים בשווי של 71 מיליארד ש"ח ובעלות רווח נקי של 4.6 מיליארד ש"ח. בעבר הביצוע של חלק מהמינויים לדירקטוריונים של חברות ממשלתיות היו בעלי אופי פוליטי. בשנת 1998 פרסם משרד מבקר המדינה דו"ח ביקרות שמצא ששליש מהאנשים בדירקטוריונים הם בעלי זיקה פוליטית והומלץ על הקמת מאגר חיצוני שהוקם בשנת 2013. ניתן לראות שבשנים שלאחר הקמת נבחרת הדירקטורים השתפרו הביצועים של החברות הממשלתיות. דו"ח הביקורת הצביע על ליקויים שונים ובין היתר על כך שנבחרת הדירקטורים לא עוגנה בחקיקה ויש להשלים בהקדם את הליך החקיקה".  סעד ציין כי  "שרים ביקשו למנות מועמדים שלא עמדו בתנאים ואף לא נכנסו לנבחרת הדירקטורים".

אורי יוגב מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר אמר כי "דו"ח הביקורת הינו חשוב ביותר ובעל הערות לשיפור שחלקן שופרו כבר בשנת 2018. הסיבה לבעיית חוסר האיוש בדירקטוריונים היא שאין דרך לאלץ את השרים לאייש את הדירקטוריונים. נבחרת הדירקטורים החלה בשנת 2013 ואז החברות הממשלתיות הפסידו 700 מיליון ש"ח בשנה. מאז היקף ההכנסה של החברות הממשלתיות עלתה והגיעה לרמה של מעל 4 מיליארד ש"ח בשנה, כמו גם רמת השקיפות ששופרה באופן משמעותי.  בשנת 2017 הורחב נושא ההעדפה המתקנת - בוצעה הרחבה של אוכלוסיות והוספו אוכלוסיות של חרדים, יוצאי העדה אתיופית, אנשים עם מוגבלויות בנוסף לאוכלוסייה הערבית שהייתה כבר עד לשנת 2017. הגיוון בדירקטוריון הוא מאוד חשוב ולכן נקבע גם גיוון בעל אופי חברתי".

גב' גלי אליאב, מנהלת הוועדה לבדיקת מינויים ברשות החברות הממשלתיות טענה ש"בנוהל הגשת מועמדות לנבחרת הדירקטורים, אין עניין של זיקה פוליטית אלא נבדקים רק הכישורים של המועמדים. אם קיימת זיקה פוליטית, צריך להציג כישורים מיוחדים. הסיבה לאיוש הנמוך היא מערכות הבחירות שהתקיימו בשנה וחצי האחרונות ולא אפשרו לבצע מינויים. המינויים שבוצעו היו כ-170 מתוך נבחרת הדירקטורים. הנבחרת כיום מונה מעל 1000 מועמדים כאשר כ-500 מכהנים".

עו"ד טל רוזנפלד, יועמ"ש ברשות החברות אמר כי "בשלב הראשון ממנים לנבחרת והמועמדים ממלאים שאלון ייעודי לנבחרת ושם אין שאלה הקשורה לזיקה פוליטית בשלב השני ששר רוצה למנות מישהו מהנבחרת, יש שאלון נוסף שמתייחס לנושא הזיקה הפוליטית ואם היא קיימת נבדק אופי המינוי והאם ניתן למנות מועמד על אף הזיקה הפוליטית רוצים לוודא שהוא לא הובא בגלל הזיקה הפוליטית אלא בגלל כישורים מיוחדים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!