הסופר החילוני תוקף: "רבי נחמן בן פייגא הוא גם הרבי שלי"

אתם יודעים מה מרגיז ומעליב במכתב שכתב גמזו? בבקשה שלו למנוע כניסת חסידים לאומן? שהיא מסריחה לא משנאת דת ודתיים, כי אם מהתנשאות. שמעתי את נימוקיו בעניין הקורונה. היה בהם היגיון, אם הייתה בהם עקביות. היה בהם הרבה צדק, אפילו, וחסידים רבים היו אפילו נעתרים לקריאה להמתין לעיתוי נח יותר לפקוד את קברו של רבי נחמן - אילו הייתה נגזרת גזירה שווה בין כולם. לא תעריף מיוחד לחסידים ויהודים מאמינים, פשוט גזירה שווה. כי מסיבות הדבקה המוניות מתרחשות בישראל בכל פינה. התקהלויות ענק והתאספות של מאות - ולפעמים אלפים - במקום אחד.

והנה נפתחו קצת השמים, וגם הנימוק של שמים סגורים ורצון למנוע כניסת נשאים שנדבקו בחו״ל כבר אינו משכנע מאד. הנגיף משתולל גם בישראל, למיטב הבנתי. והנגיף באוקראינה, בפעם האחרונה שבדקתי, זהה לקורונה בישראל. אז מדוע לפנות באופן יזום למדינה זרה - שגם ככה מקשה לאחרונה על חסידים להיכנס בשעריה (אנטישמיות? מה פתאום!) - ולתת צידוק בידם למנוע מאלפים רבים של חסידים לקיים את מנהגם ואמונתם? כי הדוסים האלה - שיידחפו את ההשתטחות הפגאנית שלהם על קבר באוקראינה למקום אחר. זה הסאב-טקסט של גמזו. מה הקטע עם הצורך לעלות לקבר ולהתפלל עליו ולרקוד סביבו? זה ברברי. זה חשוך. זה אפל. כמו כן: קורונה! הנה, נמצאה לנו סיבה - קורונה.

עכשיו, שיהיה ברור: אני משוכנע שגמזו לא רודף את החסידים, ואני משוכנע שהוא לא מבקש את רעתו של איש. הוא באמת מנסה לעשות מה שנכון לדעתו לטובת המאבק בקורונה עליו הוא הופקד. אבל הוא לא מבין. ולא מתעניין. ולא מסוגל להבין מה הם כיסופים של אדם מאמין. הוא לא מסוגל להבין כמה כסף חוסכים אנשים, ממש פרוטה לפרוטה, וכמה חודשים הם ממתינים בצמא למועד העלייה לרגל לקבר של הרבי שלהם. שהוא הרבי שלי, גם. ולמרות שהוא גם הרבי שלי, נחמן בן פייגא, עדיין - לא אסע בראש השנה לאומן, למרות שהשתוקקתי מאד ללכת לבקרו, כי אני מבין שקורונה. באמת שמבין ומכבד.

אבל גמזו לא מבין. ולא מכבד. ורבים אחרים גם - לא מבינים ולא מכבדים, הרבה מאד ישראלים (לא כולם לבושים בבגדי חרדי. יש גם הרבה הרבה שנראים כמוני), שעבורם ראש השנה באומן אינו מסורת פרימיטיבית של ערסים ותמהונים ודוסים פסיכיים, כי אם דלק אמיתי לנשמה לאה. כי אם מזון אמיתי לנפשם של רעבים. כי אם אור אמיתי לחשכת חרדותיהם של רבים.

לא מוכרחים להבין מה מוצאים אנשים באומן. אומן היא לא לכל אחד. אבל מה כן - תמצאו בה את כל ישראל. לא את ישראל הסטריאוטיפית שאתם אוהבים לצפות בכתבות של ארבע דקות בחדשות ולהדביק עליה תווית מתנשאת וגזענית, כי אם את החברה הישראלית היהודית על כל גווניה. אני לא ברברי ולא פרימיטיבסקי. ואני כותב זאת לא ממקום מתגונן, או נעלב (אוי לו למאמין שמתבייש באמונתו), כי אם ממקום שמנסה להסביר לכל מי שלא היה שם שבאומן ולאומן יש פנים רבות.

אז גמזו יכול וצריך להיות מודאג מהשלכות היציאה של אלפים לאוקראינה וחזרתם ארצה. מובן לגמרי. אבל מה שלא מובן הוא מדוע הוא מרשה לעצמו לפנות לממשלת אוקראינה כדי שתמנע מישראלים להיכנס לשם, במקום להידבר אתנו. במקום לפנות אלינו ולהסביר ולבקש ולשכנע, ואולי למצוא פתרון או מתווה שייעשה שכל גם למאבקו וגם לאמונתם של אלפים רבים.

המתפללים באומן אינם יותר מופקרים או אובססיביים או חדורי עקשות מהמפגינים בבלפור, למשל. גם לא מבעלי העסקים שמתעקשים לפתוח את עסקיהם למרות, ולפעמים, בניגוד לתקנות. אלה ואלה ואלה חפצי חיים ונלחמים או מקדישים את זמנם וכספם לדבר שהם מאמינים בו ויקר להם. שוחחו עימם. הסבירו להם. פנו אל ליבם ואל שכלם. אבל אל תנסו לכלוא אותם מחוץ לאוקראינה, רק כי הברברים לא מבינים בעצמם שיש קורונה. הם מבינים. כולם מבינים. אבל הם מאמינים. והבעיה עם גמזו היא שהוא לא מכבד מאמינים. יותר נכון - אנשים שמאמינים במשהו שהוא אינו מאמין בו.

וזו הבעיה - הבעיה היא שאנשים כאן רוחשים כבוד רק למה שהם מבינים. רק למה שהם רוצים שייכבדו. הכבוד של אחרים? פחות חשוב. והכבוד של בניו ובנותיו של רבנו נחמן לא נופל מכבודו של אף אדם אחר בישראל שברגשותיו המדינה מתחשבת. התחשבו גם ברגשותינו. זו הבקשה שלי. בואו נתחיל בזה שיכבד מר גמזו גם את כבודי, גם את אמונתנו, גם את רגשותינו. אנחנו נמצא דרך להגיע לרבנו, גם דרך תפילה וערגה, אבל אל תתנשאו עלינו. אל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!