האדריכלים בדובאי שלומדים הלכות סוכה ומקוואות

בערב חנוכה תש"פ בחר שר החוץ של האמירויות, עבדאללה בן זאיד אל-נהיאן, לפרסם כתבה שפורסמה בשבועון חדשות בריטי. לכאורה שיגרה, אלא שהכתבה עסקה ביחסים המתהדקים בין ישראל לנסיכויות המפרץ. היא נשאה את הכותרת "ברית ערבית-ישראלית מתגבשת במזרח התיכון". השר הנכבד לא הוסיף מילה, וברור היה מן הפרסום כי ניסה להגיד דבר מה מבלי לבטאו מפורשות.

הייתה זו דרכו האלגנטית של עבדאללה בן זאיד, אחיו הצעיר של מוחמד בן זאיד אל-נהיאן, האיש החזק באמירות ומי שנחשב לשליט בפועל, לנופף לשלום.

כמה ימים לאחר מכן, בכ"ט כסלו, נר חמישי של חנוכה, היו אלה שליחיה הרשמיים מעבר לים של משפחת אל-נהיאן שהפריחו לראשונה איחולים לעם היהודי, כפלוגת חיילים ממושמעת. שגרירויות איחוד האמירויות בלונדון, בפריז ובוושינגטון, והקונסוליה שלהם בניו יורק, העלו בזו אחר זו תמונה של חנוכייה, ובירכו את היהודים לרגל ימי החנוכה.

היה זה האות הרשמי הראשוני ליחסים המתבשלים בין האמירויות לבין העם היהודי בכל פזורותיו. כחודשיים לאחר מכן בראש חודש אדר נרשם ה"נהפוך הוא", הרשמי כאשר איחוד האמירויות הכירה לראשונה בקיומה של קהילה יהודית במדינה באופן גלוי, המאפשרת לה לשמור מצוות ולקיים את מנהגי הדת באופן חופשי ופומבי. שוב, היתה זו מחווה לבני דת משה.

לאור כינון היחסים בין ישראל לאמירויות וההסכם שנקרא "הסכם אברהם" שבעיני האמרטים הוא נחשב להסכם בינם לבין היהודים בני אברהם, שוחח כתב 'יתד נאמן' עם רבו של איחוד האמירויות, הרב יהודה סרנה ושמע ממנו על הקהילה היהודית המגובשת בדובאי ועל ההווי היהודי במפרץ וגם על בית הכנסת הגדול שנבנה בימים אלה בדובאי, שישמש כמרכז היהודי הגדול ביותר במפרץ הפרסי. הרב סרנה אף חושף מדוע ביקש השלטון מהארכיטקטים והאדריכלים ללמוד הלכות סוכה ומקוואות.

הרב סרנה. 

כשהרב סרנה תלמידו ממונטריאול של הגאון רבי אברהם דוד ניזניק זצ"ל רבה של מונטריאול, הוזמן לראשונה לבקר בשלוחת אוניברסיטת ניו-יורק באבו-דאבי, שאלה אחת הטרידה אותו. "אמרתי להם שאני מקפיד להסתובב עם כיפה וציצית מחוץ לבגדי ולא אשנה. אם זה מספיק בטוח ללכת ככה באיחוד האמירויות, אשמח להגיע. אם לא, אוותר, לא נורא. אמרו לי 'טיהאל, אהלן וסהלן' (בוא, ברוך הבא)".

הרב סרנה מכהן כצ'פלין (איש הדת – תפקיד שלראשונה ממלא אותו רב ולא איש כמורה) באוניברסיטת ניו יורק (NYU) ולפני 11 שנה הוזמן לראשונה להגיע לאמירויות. "ב-2009 הגעתי לראשונה לאבו-דאבי כדי לסייע בהשקת הקמפוס של אוניברסיטת ניו יורק במקום. באותה שנה בדיוק, אוניברסיטת ניו יורק פתחה גם קמפוס בתל אביב. מכיוון שמדובר באוניברסיטה בינלאומית, תפקידי כרב וכמורה קיבל ממדים גלובליים. אני בא לאיחוד האמירויות פעם עד פעמיים בשנה מאז 2009, אם כי לעתים קרובות אף יותר, ביחוד בשנתיים האחרונות למשך עשרה ימים כל ביקור", סיפר.

"מתי התמנית לרב רשמי של הקהילה", נשאל הרב סרנה וסיפר: "כאשר התבקשתי לראשונה על ידי הקהילה היהודית לכהן כרב הראשי, לא חשבתי שזה יהפוך לציבורי. תכננתי להתמקד בעיקר עם ארגונים יהודיים אחרים, כמו אגודות רבנים, ארגוני כשרות, בתי דין וכדו'. עם זאת, כמה חודשים לאחר מינויי, פנתה אליי גב' לאנה נוסייבה, שגרירת איחוד האמירויות באו"ם (בת למשפחה מוסלמית נכבדת מבית חנינה בירושלים), וביקשה שאשתתף בכינוס שהיא ערכה במלאות 50 שנה לארגון לשיתוף פעולה בין המדינות המוסלמיות. היו שם בכינוס בערך 50 שגרירים ממדינות שונות, הרוב כמובן מוסלמיות, והגב' נוסייבה ביקשה ממני שאשא דברי ברכה".

"כמה שבועות לאחר מכן, יוסף אל-עוטייבה, שר המדינה באיחוד האמירויות ושגריר האיחוד בוושינגטון, אירח אותי בשגרירות בוושינגטון, והציג אותי לראשונה כרב הראשי. זה עלה מיד לכותרות בינלאומיות, למרות שסירבתי לראיונות ב-CNN וב-BBC, מכיוון שלא רציתי לגרום לתשומת לב מופרזת לקהילה זו מחשש שיבולע לה והברכה שורה בדבר הסמוי מן העין. מאז נפגשתי גם עם שגרירים אחרים ברחבי העולם לבקשת שלטון האמירויות".

הרב סרנה חושף פרט מעניין עד כמה חשוב לשלטון באמירויות לתת לקהילה היהודית את מלוא זכויותיה ולאפשר לה לחיות על פי כללי ההלכה והמסורת. "אני ממלא תפקיד פעיל בעיצוב 'בית המשפחה האברהמי' על-שם אברהם אבינו ע"ה. זהו מרכז שצפוי להיות מושלם עד 2022, לקראת התערוכה העולמית שתתארח בדובאי ומספר יוזמות במשרד התרבות תחת שר המדינה לשיתוף פעולה בינלאומי נורא אל-קאבי. מדובר במתחם ענק במרכז דובאי שנבנה בימים אלה ובמרכזו יוקם גם המבנה הנפרד של בית הכנסת הגדול במפרץ ובין המפוארים בעולם, אך לצד ההשקעה היתה בפי ראשי השלטון דרישה מאוד מעניינת: הם בקשו שארכז את הארכיטקטים והאדריכלים לשיעורי הלכה בסוגיית המקוואות וסוכה, לפני שיתחילו את העבודה, כי במבנה תוכננו להקים מקווה וסוכות, כמובן באמצעות מומחי הלכה, אולם כדי ליעל את התכנון של המבנה, השלטונות רצו שהארכיטקטים יבינו טוב יותר את משמעות העבודה שהם אמורים לתכנן ולתת פתרונות ואדריכלות כראוי, אחר שיקבלו את ההוראות ההלכתיות המפורטות. זה היה רגע מכונן עבורי עד כמה שלטון האמירויות 'מתכוון' לכל החלטה שלו ובפרט בכבוד כלפי העם היהודי".

הרב סרנה נשאל מה טיב הקשר האישי שלו מול גורמי השלטון באמירויות. והאם הוא עודכן בתהליך.

"פגשתי את MBZ (כינויו של שייח' מוחמד בן זָאִיד נסיך הכתר של אמירות אבו דאבי וסגן המפקד העליון של הכוחות הצבא של איחוד האמירויות הערביות ) רק פעם אחת באופן פרטי, אך התוודעתי לעשרות שרים ויועצים באופן אישי במהלך כהונתי בתפקיד, התרשמתי כי הם בעלי מוטיבציה ומעוררי השראה להפליא, עם חזון נועז ורעיונות גדולים לעתיד", הגיב הרב הראשי לאמירויות.

הרב נשאל, מהי משמעות ההסכם לגבי הקהילה היהודית, ואמר כי "דובאי כבר מתפקדת כיום כסוג של 'בירה יהודית' של המפרץ. בערב פסח האחרון חילקנו מצות ומיץ ענבים לא רק בדובאי ואבו דאבי, אלא בשרג'ה, עומאן, כווית, סעודיה ובחריין. יש לנו באופן קבוע רבנים בולטים, ושגרירים יהודים ממדינות אחרות שמשתתפים בתוכניות הקשר שלנו עם היהודים המקומיים ומחזקים את הזהות היהודית של התושבים היהודים בכל אותם מדינות ובהחלט אני חש פריחה יהודית משגשגת ואין ספק שעם פתיחת הגבולות והנגשתם עבור יהודי העולם כולל ישראלים, אין ספק כי יהודי המדינות הנ"ל יחוו חיזוק משמעותי".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!