30 שנה אחרי: גילה את תמונתו באומן בפעם הראשונה בחייו

עם כל הדיבורים על הנסיעה לאומן השנה ואם תתקיים בכלל, מביא עורך נגן הקלרינט ואיש 'קול חי' דוד קליגר, סיפור נפלא אודות הנסיעה הראשונה שלו לאומן לראש השנה של שנת תש"ן, עת נסעו אז רק אלף איש בלבד.

קליגר כתב את הסיפור בזכות תמונה שלו שגילה בהפתעה בקבוצת וואטספ ייעודית ברשת, בה עולים אך ורק חומרים נוסטלגיים על חסידות ברסלב בארץ ובעולם, קליגר לא חלם שימצא את עצמו מככב בתמונה מאותם שנים, בהן המצלמות לא היו מצויות כל כך ובטח לא באומן, שם הסתובבו גוים שכל דבר יקר ערך שראו היו מעלימים כהרף עין.

כאמור השבוע נתקל קליגר בקבוצה הייחודית בתמונה שלו והוא זיהה את עצמו בזכות מעיל ירוק, עובדה שגרמה לו להתרגשות רבה וגם לכתוב את סיפור הנסיעה המיוחד שלו לצד תועלתו של המעיל הירוק שנטל חלק בחשיפה המרגשת.

וכך כותב קליגר:

"היה זה בשלהי שנת תשמ"ט, עת נפל מסך הברזל ברוסיה הקומוניסטית ונפתחה הדרך לאומן והחל הרישום לנסיעה לציון רבינו הקדוש בה נסעו לראשונה אלף איש, אני כבר הייתי בן שמונה פלוס ואחי הצעיר ממני שהיה בן 6 פלוס, ומשכך אמר לי אבי שליט"א, אתה כבר עברת את גיל 7 וזו הוצאה גדולה – כרטיס עלה בזמנו 660 דולר (פעם זה היה יותר..), לכן תיסע בשנה הבאה ואילו אחיך הצעיר ייסע השנה.

ארכיון ברסלב LIVE.

אני ילד שלא מבין הרבה חכמות גם לא ממש יודע מה זה אומן או מבין בתיקונים של רבינו, אבל יודע שאני צריך לנסוע עם אבא שלי יהיה מה שיהיה… וככה כל לילה מגיע בלילה למיטתו ומשגע לו את השכל שאני נוסע איתו.

התוכנית הייתה שאסע יום יומיים לפני החג לקיבוץ בירושלים ובערב הטיסה אני רק אסע איתם לשדה התעופה ללוות אותם ואחזור עם נהג ההסעה חזרה הביתה לעמנואל, חשוב לציין בזמנו לא ידעו מי יוכל לטוס ומי לא, ופתאום באבחת רגע כזה אומרת אימי לאבי 'קח איתו את התיק שלו שהוכן לנסיעה לירושלים לך תדע אולי יתמזל מזלו ויטוס במקום מישהו שלא יוכל חולה או נכה וכדו'.

מגיעים לשדה, שם המתינה לנו סבתי שתחי' שגם באה ללוות והיא ניגשת לאבי ונותנת לו 200 דולר, אבא שלי אומר לה שזה המון כסף ומפטיר בצחוק 'אפשר לקנות עם זה שם רחוב שלם'.. והיא אומרת לו קח שיהיה לך.

בינתיים ממתינים בשדה, אני יכול לומר שעד היום אני זוכר את הלחיים הרטובות שלי מדמעות על הרצון לנסוע עם אבא שלי (עזבו רבינו וזה, ילד..).

כידוע פעם הילדים היו רשומים על הדרכון וכך אדם היה יכול לקחת איתו ילדים לא שלו כאילו הם שלו, וכך גם אבי לקח איתו את אחד הילדים של חבר שנסע מוקדם יותר, בקיצור אבי מגיע לעמדת הוויזות ושם נאמר לו 'אדוני עשינו לך בטעות ויזה אחת מיותרת, עכשיו יש לך בחירה או להשתמש בה או שאנחנו נדע להשתמש בה לצרכינו', אבי שומע את הדברים והמום, מפה לשם הוא ניגש לנהג ההסעות הנהג שלקח אותנו לשדה לקח ממנו הלוואה בת 460 דולרים ורכש עבורי כרטיס טיסה, כך טסתי עם תיק קטן ממש שיש בו לבוש מינימלי שמתאים לירושלים ולא לאומן הקפואה, כך שבאומן הואיל אחי בטובו לתת לי את מעילו כי לו היו גם סוודרים ובגדים אחרים.

כידוע אצלנו חסידי ברסלב רבינו אומר שמהיכן שאני לוקח אני מחזיר, 460 דולר זה לא סכום של מה בכך, ועכשיו צריך להחזיר את ההלואה, ביום מן הימים אימי מחפשת משהו בניירותיה ולפתע היא מוצאת 'מלווה מלחמה' ממלחמת שלום הגליל שטרם נפדה, נחשו מה היה הסכום? צדקתם 460 דולרים במדוייק".

בימים אלו שכל הנושא של הקיבוץ הקדוש באומן מוטל בספק, אין זמן יותר מתאים מלהתחזק מהסיפור הזה.

קליגר גם מבקש לפנות לגולשים או למי שיש בידו תמונות והסרטות מאותה שנה שיואיל בטובו לעדכן ולכתוב בתגובה לכתבה זו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!