שרידים של נגיף הקורונה התגלו במי הביוב באשקלון
במסגרת הפיילוט שנעשה בידי צוות של אוני' בן גוריון והטכניון, נמצאו שרידים של הנגיף במי הביוב באשקלון. החוקרים רואים בכך בשורה: "כך יהיה ניתן לאתר מוקדם התפרצויות קורונה מקומיות"
- יוסף קליין
- י"ב אב התש"פ
בדיקת מטוש? למה, אם אפשר לחפש בביוב: במסגרת בדיקה חדשנית שנעשתה בידי צוות מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע והטכניון, יחד עם חברת טכנולוגיית ניטור השפכים KANDO, התברר כי במי השפכים באשקלון אותרו שרידים של נגיף קורונה. הניסוי החדשני מעיד על כך שניתן לאתר מוקדם התפרצויות קורונה מקומיות.
אשקלון נבחרה כאתר הניסוי כיוון שמספר המקרים המאומתים בה נמוך יחסית, למעט "מלונות הקורונה" שהופעלו בעיר. אך במהלך הפיילוט נמצאה כמות גבוהה של שרידי הנגיף במי הביוב.
הניסוי מצטרך לבדיקות דומות שנעשו בהולנד ובאיטליה. במסגרת אותם ניסויים נמצא שקיימת יכולת לאיתור מוקדם של מוקדי התפרצות עד לרמת השכונה ואף הרחוב. החוקרים מסבירים כי איתור שאריות נגיף במי שפכים מהווה אמצעי לגילוי מהיר ומוקדם יותר מאשר בבדיקות לבודדים, במיוחד כשמביאים בחשבון את משך הזמן העובר בין ההדבקה ועד הופעת התסמינים. מחקר שפורסם באפריל בהולנד נטען שמעקב אחרי מי ביוב עשוי להיות שיטה יעילה לאיתור מוקדם של הנגיף בקהילות שונות.
איך זה עובד? לשם כך פותחה טכנולוגיה בינתחומית לניטור רשת הביוב, שהתחילה בבדיקות שנעשו במפעל לטיהור שפכים והתקדמה לכיוון העיר עצמה. בכדי לאתר את הנגיף נעשה שימוש במערך חיישנים, שהוצבו בצמתי הצנרת של מערכת הביוב העירונית, וזאת לצד אלגוריתמים מתקדמים ובינה מלאכותית.
בסופו של דבר נמצאו במים השרידים, שאפשרו לחוקרים לקבוע כמה מתוך האוכלוסייה נדבקו בנגיף, והיכן הם הריכוזים שבהם, כך יש להניח, מתגוררים תושבים שחלו בקורונה.
בצוות המחקר בישראל השתתפו מומחים ומתמחים בוירולוגיה, אפידמיולוגיה, הנדסת מים, ביו-סטטיסטיקה ובריאות הציבור. הממצאים סיפקו כימות ותיאור מדויק של ההיבטים האפידמיולוגיים והסביבתיים שסייעו במיקוד אזור התפרצות ספציפי – כלומר עד לרמה של שכונה מסוימת ורחובות בודדים בה. החוקרים שהביעו שביעות רצון רבה מהממצאים אומרים כי "הממצאים יאפשרו לרשויות מקומיות לקבל החלטות בדבר סגר מקומי או לסייע להן בצמצום אזורי הסגר".
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות