צפי של מרכז המידע הלאומי בנוגע לחיסון: "הייצור ההמוני יחל רק בסוף השנה"

החיסון באופק, אך לא בטווח המיידי: לאור הודעתה של חב' 'מודרנה' על הגעתה לשלבים האחרונים של פיתוח החיסון – כולל גם ההודעה שפורסמה בהמשך לפיה החיסון יימכר במחיר מלא של 60 דולר למנה, בלי הנחות – פרסם בימים האחרונים מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה המופעל בידי אמ"ן סקירה המציגה את תמונת המצב בנוגע לסוגי החיסונים שבימים אלו עמלים עליהם במדינות שונות בעולם נגד השעון, ובמאמץ עילאי בכדי להגיע לשלבי הייצור.

בסקירה המשתרעת על פני 50 עמודים מפורטים יותר מ-20 ניסויים הנמצאים בשלבי מחקר קליניים ועוד 130 בשלבים קדם-קליניים שבהם נבחנים החיסונים השונים נגד נגיף הקורונה. לפי מרכז המידע, שש המפתחות המובילות הן: קבוצה משותפת של חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד הבריטית וחברת AstraZeneca; החברות האמריקאיות 'מודרנה' ו'פייזר' (בשיתוף עם BioNTech) והחברות הסיניות Sinovac, CanSino ו-SinoPharm.

לפי מרכז המידע, חברות אלו מצויות כבר בשלב המחקר הקליני האחרון (שלב 3, שלב הניסוי בבני אדם) או שהן עומדות כמעט בשלב זה. מדובר בשלב הקריטי ביותר, עם זאת, הדילמה עמה מתמודדות החברות היא כיצד אפשר לחשוף את קבוצת הניסוי לנגיף (הליך מתבקש בכל ייצור של חיסון) וזאת כאשר הנגיף הוא חמקמק והשפעותיו כרגע הן בלתי ידועות.

כמו כן, בניגוד להצהרתם של מומחי הטכניון לפיה "אנחנו עומדים כבר בשלב דומה לזה של חב' 'מודרנה'", בדו"ח לא מופיע שמו של הטכניון לצד ששת הקבוצות המובילות.

לפי הסקירה, חברות אלו זוכות למימון נרחב ונדיב מגורמים שונים ומכשירות כבר את התשתיות לייצור המוני של חיסוניהן. כמה מהן אף החלו בפועל בייצור המוני וזאת עוד בטרם הושלמו הליכי הפיתוח והוכחת היעילות. הצפי לשלב הייצור בפועל הוא המועד המוקדם ביותר – סוף 2020. המשמעות היא שעד למועד זה תימשך מדיניות ההגבלות, שכן כל עוד אין חיסון ואין תרופה - לא ניתן לחזור לשגרה הרגילה.

בסקירה נאמר כי שורה של ממשלות כבר חתמו על הסכמי רכישה עם החברות. ככל הידוע, גם ישראל חתמה על הסכם מול חב' 'מודרנה' לרכישת החיסון, אם וכאשר הוא יגיע לשלבי הייצור.

"כל אלה עשויים לאפשר עמידה בלוחות הזמנים שאותן פרסמו החברות", נאמר בסקירה. "לאור השקעת המשאבים חסרת התקדים במאמצי הפיתוח והייצור של החיסון למחלה ובשל נכונותם של יצרני תרופות וחיסונים ליטול סיכונים כלכליים ניכרים על ידי האצת תהליכי הייצור בטרם הושלם הפיתוח, סביר להניח כי לפחות אחד מן החיסונים המובילים כיום יגיע לייצור המוני עד סוף שנת 2020".

פרט לשש הקבוצות המובילות, לפי ארגון הבריאות העולמי, מוכרים כ-160 פרויקטים שונים בתחום פיתוח חיסון לנגיף, מתוכם 24 בשלבים השונים של המחקר הקליני וניסויים בבני אדם. 33.3% מהחיסונים מפותחים בסין, 16.7% בארה"ב, 8.3% בבריטניה, אוסטרליה והודו, 8.25% בדרום קוריאה, 6.25% בגרמניה ו-4.17% בקנדה, ביפן וברוסיה.

עוד בסקירה: 25% מהחיסונים בשלב הקליני מבוססים על "טכנולוגיית הרקומביננטי", 21% על שימוש בנגיף קורונה מומת או מוחלש; 21% נוספים על mRNA;י17% על שימוש בדנ"א של הנגיף ו-16% על שימוש ב"וקטור".

בסקירה מובאת הצהרתו של ה-FDA לפיה הוא "יעשה כל שביכולתו כדי לאפשר מתן אישור מהיר לחיסונים המפותחים, אך מבלי להתפשר על סטנדרט איכות, בטיחות ויעילות תוך שהוא מעודד את המפתחים לבחון את החיסונים בהתחשב במוצא אתני, אוכלוסיות בסיכון כמו נשים הרות ואוכלוסיית הזקנים ומתן ייצוג לאוכלוסיות אלו בניסויים הקליניים בשלבים המתקדמים".

מחברי המסמך מציינים כי יתכן שמתנהלים פרויקטים נוספים אותם לא הכליל ה-WHO בדיווחיו, בין אם על רקע ניהול מאמצים מקבילים וחשאיים של פיתוח החיסון במדינות שונות ובין אם בשל היעדר כלי דיווח מתאימים.
עד כה הצטרפו לפרויקט החיסונים הענק 165 מדינות, בהן ישראל. החיסונים עתידים להיות מחולקים באופן שווה בין המדינות המממנות לבין מדינות מתפתחות שאין ביכולתן לממן את רכישת החיסונים. בנוסף, 10% מהחיסונים יישמרו כעתודה לסיוע בהתפרצויות ספורדיות או כמענה הומניטרי. זאת, ככל הנראה, בכדי למנוע שוב את התופעה שארעה בעבר – כאשר חיסון שהיה אמור להגיע לשלב הייצור מול נגיף הסארס, דבר שהיה מועיל גם נגד נגיף הקורונה, לא הגיע לשלב הייצור מחוסר כדאיות כלכלית ובשל מיעוט הזמנות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!