ט' באב בקורונה: מה הדין באלכוג'ל והיכן יימסרו השיחות

תשעה באב ה'תש"פ, 1952 שנה לחורבן בית המקדש השני: אם לא נזכה בעוונותינו השנה לבניין בית המקדש, בעקבות מגפת הקורונה רבים יישארו בביתם ויצטרפו דרך הטלפון לאמירת הקינות בשל הגבלת ההתקהלות בבתי הכנסת למניין מצומצם בלבד בשונה מהמסעדות ומההפגנות.

כפי הנראה, רוב הדרשות הנמסרות בליל תשעה באב מדי שנה, יימסרו בקהל משתתפים מצומצם ובשידור חי דרך הטלפון.

כך למשל הגרב"מ אזרחי ראש ישיבת 'עטרת ישראל' וחבר מועצת גדולי התורה ימסור את 'משא החורבן' כמדי שנה מביתו ולא מהיכל הישיבה והיא תועבר בשידור חי. כך גם העצרת המרכזית בכיכר ברטנורא בבני ברק שם היה נושא דברים מידי שנה המגיד הגאון רבי יצחק קולדצקי, תתקיים באופן מצומצם ברחבה ברחוב אברמסקי בקרית הרצוג מהשעה 21:10 ועד השעה 22:15.

הרה"צ המשפיע רבי אלימלך בידרמן ימסור את השיחה באופן מצומצם בבית המדרש הגדול תולדות אהרן בשכונת מאה שערים בירושלים והיא תעבור החל מהשעה 21:30 גם בלשון הקודש וגם באידיש בכל קווי קול הלשון והקווים המיועדים לשידורי שיעורים. 

גם הכותל המערבי, שריד בית חיינו השוקק חיים ומתפללים מדי תשעה באב, ייפתח על פי נהלי משרד הבריאות, כאשר בכל קפסולה ברחבה יוכלו להתפלל כעשרים איש בלבד. בקרן למורשת הכותל הודיעו כי במידה וירבו המתפללים, ייאלצו לסגור לאלתר את הכניסה לרחבה.

שאלות הלכתיות בשלל נושאים הנוגעים להתפשטות נגיף הקורונה בתשעה באב בעיצומו של הגל השני, עלו השנה על שולחנם של גדולי הפוסקים.

כידוע צום תשעה באב חמור משאר הצומות ואין להקל בו ראש, אך כל פוסקי ההלכה הכריעו כי מי שפיתח תסמיני קורונה לא יתענה, וכך גם מי שפיתח תסמינים במהלך הצום, יפסיק את צומו מיד.

רבני מודיעין עילית הודיעו כי בכדי לצמצם את החשש להדבקות, יש לחלק את תפילת ערבית לכמה מניינים בשעות שונות, ועל מנת שיוכלו כולם לקרוא במגילת איכה, אפשר לומר את הקינות לפני איכה כשממתינים לקריאה במגילה. 

הגרי"א דינר רב מרכז בני ברק פסק לאנשים שבבידוד ואין ביכולתם לשמוע איכה, כי הם יכולים לשמוע דרך הטלפון ומותר לענות אמן על ברכות המגילה ולצאת בכך ידי חובה. 

הגרש"א שטרן הורה לגבי מי שהיה לו חום מעל 38 מעלות וללא תסמינים נוספים שגם הוא לא יצום, אך אם עבר שבוע מהחום, עליו לצום. כך גם לגבי אנשים מעל גיל 65 שנמצאים בקבוצת סיכון אך מרגישים טוב, צריכים לצום כרגיל.

הראשון לציון הגר"י יוסף פסק לגבי אלו העוסקים ברפואה דחופה ובבדיקות קורונה לחולים, ועל ידי שיתענו יימנעו מלבצע את מלאכתם, בפרט אם עליהם ללבוש בגדים מיוחדים לצורך כך בחום היום, יש להקל להם לאכול ולשתות, ונכון שיאכלו וישתו לשיעורין.

אחת השאלות הפופולאריות שנידונו השנה בצל התפשטות הנגיף הייתה לגבי חיטוי ושטיפת הידיים בתשעה באב, שבימים כתיקונם נכללת תחת איסור רחיצה. הגר"י זילברשטיין, רבה של רמת אלחנן, הגרב"צ הכהן קוק ראש בית הוראה הכללי ירושלים וכן רבני בני ברק הגרחי"א לנדא והגרש"צ רוזנבלט, פסקו: מותר לחטא ידיו בתשעה באב הן בסבון והן באלכוג'ל. כיון שאין זו רחיצה לתענוג אלא לחיטוי.

תשובה מעניינת נוספת השיב הגרב"צ קוק לבעל קורא שאינו מתענה בתשעה באב מחמת מחלה, שיכול להוציא את הציבור בקריאת מגילת איכה. ובקריאת התורה של תשעה באב עדיף להחמיר, אך מצד הדין יכול להוציא אחרים, שכן היא עוסקת בענייני יום הפורענות וחייב בה גם מי שאינו מתענה.

בנוסף לכך ובלי קשר לקורונה, השנה כאשר תשעה באב מסתיים בליל שישי, מותר לרחוץ, לכבס ולהסתפר השנה כבר למחרת ביום שישי בבוקר, ולכבס את בגדי השבת מותר החל מצאת הצום.

בתפילה כי יאמר ה' לצרותינו די ויחיש במהרה גאולת עמו בית ישראל ברחמים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!