כך עובד המודל שחוזה במדויק את מספר החולים הקשים

הממונה על הטיפול בקורונה, פרופ' רוני גמזו, החליט לאמץ את המודל של בית החולים 'איכילוב' כמודל המרכזי. זאת לאחר שהמודל הצליח לחזות את מספר החולים הקשים בקורונה במדויק במהלך השבועות האחרונים. פרופ' אלי שפרכר, סמנכ"ל מחקר ופיתוח ומנהל מערך העור בבית החולים איכילוב, הסביר על המודל שלו ומדוע הוא הצליח במקום בו המודל של משרד הבריאות נכשל. בהמשך, התייחס פרופ' שפרכר לאפשרות שיוטל סגר כללי.

פרופ' שפרכר, סמנכ"ל מחקר ופיתוח בבית החולים איכילוב הסביר כי "החוזקה של המודל זה גם במידה מסוימת חולשתו. הוא מסתכל אחורה בטווח המאוד קצר, גוזר מהסתכלות ביחד על הנדבקים החדשים לבין המקרים הקשים, ומשליך את הקשר הזה קדימה לעתיד הקרוב". הוא הוסיף ואמר שמדובר בנוסחה מתמטית פשוטה ובסיסית, לכן "בניגוד למודלים מאוד מתוחכמים הוא לא רואה רחוק", כלומר לטווח של שבועיים-שלושה.

לפי המודל של איכילוב, בתחילת-אמצע חודש אוגוסט, "אנחנו אמורים להיות במקרה הטוב סביב 300 חולים קשים, ובמקרה הפחות טוב עם 500 חולים קשים". לטענתו על אף ההבדל הגדול בין התחזיות, מבחינת בית החולים זה פחות משמעותי, "משום שמסך הכול אנחנו בדרך כלל מקבלים 15-10%". הוא הוסיף ואמר כי למעשה מדובר במספר מודלים עמם הם עובדים, "אנחנו מנסים לגזור את התחזית מהמקומות איפה שכל המודלים מצביעים על אותו מספר. בגל הזה באופן בלעדי הייתי אומר מתרכזים במספר החולים הקשים, הם אלה שמהווים את עיקר העומס על המערכת, מולם אנחנו צריכים להיערך".

הוא ציין כי המודל נבנה על מנת לתת לבית החולים אמות מידה איך להיערך, "מול מה אנחנו צפויים לעמוד בעוד זמן קצר, זה מאפשר לנו לפתוח מחלקות, לסגור מחלקות. זה אחד הכלים, יש עוד כלים שמשמשים אותנו לקבלת החלטות". כמו כן, הוא התייחס למספר המונשמים, והסביר כי הוא "ירד מאוד לעומת הגל הראשון, בגלל שינוי במדיניות הטיפול בחולים. יש כמובן תופעות שהן נובעות גם מהמודעות, התודעה הציבורית. אנשים, לקח להם זמן להבין מול מה אנחנו עומדים, לכולנו לקח קצת זמן להבין מול מה אנחנו עומדים. אני חושב שהיום הצעירים שומרים על המבוגרים, והמבוגרים שומרים יותר על עצמם. הייתה גם התוכנית של פרופ' גמזו שהצליחה מאוד".

מנהל המחקר והפיתוח בבית החולים איכילוב טען כי אחד הדברים המרכזיים בגל השני, עליו שמים את הדגש זה הגיל של הנדבקים החדשים. זאת מכיוון שהוא במידה מסוימת, "קובע את מה שבעצם צפוי מבחינת תחלואה קשה. אנחנו יודעים שאנשים צעירים יותר נוטים לפתח מחלה פחות קשה, או בכלל לא לפתח את המחלה. כרגע אנחנו יודעים שמספר הנדבקים המבוגרים, אלה שמעל גיל 60, הוא בערך פי 2 פחות ממה שהיה בגל הראשון. זה מספר שאנחנו עוקבים אחריו ממש בדריכות, אם זה ישתנה גם המודל יצטרך להשתנות".

'הכוח הוא באחדות'

בהמשך, פרופ' שפרכר התייחס לאפשרות שהנגיף עצמו השתנה ולכן חלו כל השינויים בתחלואה, בהנשמה ובתמותה. הוא הודה כי "יש גם דיבורים על הנושא הזה. שינויים בנגיף ודאי שיש, המשמעות שלהם? אנחנו לא לגמרי מבינים האם חלק מהשינויים הופכים את הנגיף ליותר מדבק, בלי כל כך לשנות את היכולת שלו לעשות מחלה יותר קשה. יש שחולקים על הקביעה הזאת". כמו כן, הוא דן באפשרות שיוטל סגר כללי, ואמר: "סגר כסגר הוא כמובן כלי מצוין להוריד את התחלואה, הוא מוריד את מספר הנדבקים. אבל זה הישג חולף במידה ואין בעצם ליד הסגר משהו שאנחנו צריכים אותו הרבה יותר והוא מערך יעיל ומהיר של חקירות אפידמיולוגיות".

ענת דוידוב ציינה בפני הפרופסור כי הממונה על הקורונה פרופ' גמזו אמר שיש צורך להעביר את המערך לטיפול משרד הביטחון, ותהתה האם הוא שותף לתפיסה זו. פופ' שפרכר השיב: "בוודאי יש פה צורך בהקמה של מערך במהירות, ביעילות. אני חושב שבאמת מערכת הביטחון יכולה לספק פה, חלק לפחות, משמעותי למאמץ הזה. אני חושב שבעתות משבר הכוח הוא באחדות ויש צורך לשלב פה את כל הכוחות ואת כל היכולות".

החורף מתקרב ועמו החששות מקריסת מערכת הבריאות כתוצאה ממספר החולים הגדול שיזדקק לטיפול, הן מהקורונה והן מהשפעת העונתית. לדעתו, לא ניתן לחזות את שיהיה, "קודם כל אנחנו לא לגמרי בטוחים לאן הולכת התחלואה של הקורונה, אנחנו לא יודעים מתי יגיע החיסון, וכל הנושא של הריחוק החברתי - יכול להיות שתהיה לו גם השפעה על התחלואה של החורף. אי אפשר ממש לדעת את זה בוודאות, אבל וודאי שהדברים לא נראים באופן חד משמעי כהולכים להיות חמורים".

גולן יוכפז תהה האם לדעתו מערכת החינוך תחזור לפעילות בתאריך המיועד, ואם כן – האם הלמידה תתקיים כרגיל? פרופ שפרכר השיב: "גם פה יש באמת לנתונים יש בבירור משמעות, אנחנו יודעים שיש תחלואה שהיא הרבה פחות גדולה בקרב הילדים. יחד עם זאת, זה באמת מערך שהוא מערך שמתנהל בתנאי צפיפות, בתנאים שנורא קשה לאכוף שם תהליך של ריחוק חברתי מסודר וכו'. לכן, כמובן שצריך יהיה לפתוח את שנת הלימודים, אבל יהיה צורך לנקוט בפעולות. כמו למשל להחליף חלק מהלימודים ללימודים בצורה מקוונת. בוודאי שאין היגיון בלסגור".

עריכה: עופרי גליכמן, 103FM

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!