בבית הספר הייתה בעיה; המורה למתמטיקה פתר אותה עזרת קו בודד

'לצייר קו'

באחד מבתי הספר בעולם היתה בעיה.

התלמידים שבמסגרת היו תדיר מקניטים אחד את השני, לועגים זה לזה ואווירה לא נעימה של תחרותיות והשגיות היתה תלויה באוויר הכיתה לאורך שעות הלימודים. כל אחד התאמץ להפגין מול כולם את ידיעותיו, להוכיח שהוא הכי טוב, הכי יודע, הכי צודק.

באחד מן הימים, הגיע לכיתה כהרגלו המורה למתמטיקה, שהיה גם אדם חכם ובעל נסיון חיים עשיר. הוא לא יכול היה שלא לשים לב להתנהגותם הפוגענית של תלמידיו כשראה קבוצת תלמידים צועקים, רבים, מעליבים ומקללים זה את זה.

הוא ביקש את הקשבת הכיתה וניגש אל הלוח, לקח בידו גיר וצייר קו אופקי פשוט. לאחר מכן ביקש המורה מתלמידיו להעלות רעיונות כיצד לקצר את הקו, בכל דרך שעולה על דעתם.

לכל תלמיד היה רעיון אחר: אחד הציע למחוק את הקו מצד שמאל, השני למחוק מצד ימין, עלו גם הצעות להוריד קטע מהאמצע, או לקפל את הקו לכמה חלקים...

לאחר ניסיון זה, ביקש המורה מתלמידיו לקצר את הקו - אך בלי לגעת בו או להשפיע עליו בשום צורה. התלמידים שתקו ולא הצליחו להעלות אף רעיון איך אפשר לקצר קו מבלי לגעת בו; אף אחד לא מצא פתרון לבעיה.

לאחר מספר דקות ניגש המורה אל הלוח וצייר מעל הקו הראשון, קו נוסף ארוך יותר מקודמו.

אז הוא אמר לתלמידיו: "על מנת להרגיש שהינכם ראויים, טובים ובעלי ערך, אינכם צריכים לפגוע במישהו אחר, להעליב אותו או להקטין אותו; פשוט עליכם להגדיל את עצמכם... יש בתוך כל אחד מאיתנו מספיק טוב המתבטא במעלות וכישרונות, המאפשר לנו לזהור ככל שנחפוץ; אין צורך שננסה לכבות את אורו של הזולת לשם כך."

וכך גם אמר רבי דב בער - ה'מגיד ממזריטש':

"בני-האדם מתחרים זה בזה, וכל אחד ואחד רוצה להיות למעלה מחברו. אומר אני: רוצה אתה להתרומם ולהיות למעלה מחברך? מוטב שתקים גבעה לעצמך משתחפור בור לחברך".

'למתוח קו'

הגמרא במסכת ע"ז (כה.) מביאה מספר דעות לגבי מה נקרא "ספר הישר" בעיניהם.

לשיטת ר' אליעזר זהו דווקא ספר דברים, וטעמו- משום שכתוב בו הפס' "ועשית הישר והטוב".

המהרש"א הקשה על כך: מילא שאר השיטות מביאות פסוקים של תיאור מצב שהיה באותה תקופה של יושר, אך מה ההגיון לקרוא לספר דברים כך רק על סמך המילה "ישר" שמופיעה בו באחד מהפסוקים? ועוד הקשה, שמילה זו מופיעה גם באופן דומה בספר שמות, שלא נקרא ספר הישר לדעת ר"א?

וייסד המהרש"א שישנו מכנה משותף מהותי.

בפסוק "ועשית הישר" אנו מצווים לעשות גם מה ש"לפנים משורת הדין", כלומר; תוספת למצוות המחויבות עפ"י דין. גם ספר דברים הוא "תוספת" לתורה שניתנה מפי הגבורה וזהו "משנה תורה" שמשה אמר ונתווסף אח"כ לארבעת החומשים.

הרב אבי אברהם

מהו "לפנים משורת הדין"?

אם הדין הוא ה"שורה" הישרה שנקבעה כדין, א"כ איך "לצאת השורה", להיות "לפנים מהשורה" נקרא "יושר"? הלא לכאורה, אנחנו דווקא מעקמים את הדין הישר ומוצאים עקיפה 'עקומה' מהדין, אמנם למטרות טובות, אך עדיין לא הולכים לפי ה"ספר" הישר?

כדי לענות תשובה נשתמש מעט בדמיון.

כדי להשלים קו או שורה, לא חייבים לייצר שורה אחרת וחדשה, ניתן להמשיך את אותו הקו הישר אלא "להמשיך" אותו גם במקום שהוא לא נמצא. את אותו "קו ישר" בדיוק אנו ממשיכים ומותחים גם על שטחים שבהם הוא אינו נמצא. זהו "לפנים משורת הדין". זה לא אומר "לזגזג" לשורה אחרת, אלא "להמשיך" ולצייר את אותו קו ישר לחלקים בהם הוא לא נמצא, לפינות שלו.

אנו ממשיכים את אותו קו הישר לא סוטים ממנו, אך מביאים אותו "לפני השורה", לפני נקודת המוצא או הסיום של ה"קו".

"עשיית הישר והטוב בעיניי ה' תהיה הכלל המנחה את מעשינו, ואמרו חכמים שעקרון זה מוסיף על דרישות התורה ביחס להתנהגותנו החברתית. אין די שנקיים את דרישות הצדק והחובה האמורות בתורה בפירוש, אלא עלינו לנהוג עפ"י הרעיון הכללי של הישר והטוב, כפי שהוא נלמד מדיני התורה" (הרש"ר הירש זצ"ל)

המשמעות של "לפנים משורת הדין"- אינה סותרת או משנה את קו הדין הישר, אלא רק ממשיכה אותו, כביכול בקו דמיוני וישר, גם במקומות שבו אינו נמצא  ובאמצעות השימוש בשכל הישר והתורני בכדי לדמיין "מה התורה היתה אומרת במקרה כזה" ולהשתמש באותו ארגז כלים "ישר" מונחה תורה גם במקרה שאין ציווי מפורש וברור לסיטואציה ובכך לעשות "לפנים משורת הדין" שהקב"ה רוצה.

מה זה "יושר"?

הגר"א במשלי (ב,ז) מביא ש"ישר" הוא מי ששם דרכיו ומידותיו בשכלו ומעמיד אותם בדרך הישר- לפי התורה.

ה"תם" לעומתו, שהולך בדרך תמים ולא סר מן התורה ימין ושמאל, ואף במידות אינו סומך על שכלו כלל והולך בתמימות. ואותו תם אינו צריך לעצה משום שאין לו מלחמה בשכלו.

"עם ישראל" מלשון "ישר"- "אל". יושר. כלומר- ניחן ביכולת ובכח שכלי להכריע את היושר עפ"י דעת אלוקית.

הלשון במסילת ישרים (סוף פ"ב) "להיות מתבונן בשכלו" וכו' "זוהי הדרך הישרה". והחובה מוטלת על כ"א. "לברר" ולא "לסמוך" עד שמוצא את הדרך הישרה בעיניו ובעיני הי"ת.

'קו הסיום'

הקו הישר ה"אחרון" של האדם, הוא הקו שבין התאריכים המופיעים במצבה, כך טען אחד מבעלי המוסר במליצה.

ומדוע הוא נמצא שם?

מלכתחילה, אם היה אפשרי, היה מתאים שנכתוב בין השנים הללו על כל אחד ואחד מה הוא עשה בחייו ובמה הוא הועיל לעולם. אך בכדי לא לבייש כמה אנשים שלא הועילו ממש לעולם, או מקוצר היכולת לכתוב הכל על המצבה על אנשים גדולים אחרים, אנו מסמנים "קו ישר" ודמיוני בין תאריך לידתו ליום פטירתו, ועלינו להשלים בעצמנו ולמלא את החסר.

מוטב שנחשוב מראש לפני כן, מה נוכל למלא בקו הישר והריק שבין לידתנו לפטירתנו מהעולם, איך ליצוק בו תוכן ואיכות שתתרום לעולמו של הקב"ה ולנו גם.

הרב אבי אברהם, מטפל רגשי ומנהל מרכז קומ"ה לקידום והעצמה, ממנהלי איגוד ענ"ף לנוער מתמודד

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!