בתה של הגננת החרדית שנפטרה: נדבקה בגן
פטירתה ביום שישי של הגננת החרדית מפתח תקווה מרת שלווה זלפרוינד ע"ה, היכה רבים בתדהמה ובכאב בהיותה אישה מוכרת ויחסית צעירה, בת 64 בלבד | בתה האבלה אומרת הערב בראיון כי "היא כתבה שהיא יודעת שהכל מהשם והיא ציינה שהיא כותבת את זה רק בשביל שאנשים ישמרו על ההנחיות"
- קובי בורנשטיין
- כ"ז תמוז התש"פ
- 7 תגובות
גיטי סגל, ביתה של הגננת מפתח תקווה מרת שלווה זלפריינד ע"ה שנפטרה מהקורונה ביום שישי אחר הצהריים, אמרה בראיון לאריה אלדד ובן כספית ברדיו 103FM כי "אנחנו לא במקום של אשמה, שאף אחד לא ירגיש אשם. אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שמה שקרה היה צריך לקרות בכל מקרה".
"היא לא חזרה לעבודה ישר על ההתחלה", אמרה ביתה גיטי. "היא חיכתה עוד שבועיים - שלושה, אולם בהמשך לא היתה לה ברירה כי היא הייתה חייבת את המשכורת ומשרד החינוך לא מכיר במי שנמצא בקבוצת סיכון". לדבריה, היו כאלה שאמרו שאמה נדבקה בחתונה שבה השתתפה, אך היא ציינה כי החתונה התקיימה כחודש וחצי לפני שהופיעו לה התסמינים, ובנוסף, היא שמרה שם על כל כללי המיגון והריחוק החברתי.
היא סיפרה כי אמה שמרה על ההנחיות באדיקות. "קניות אנחנו עשינו לה, היא לא יצאה מהבית לשום מקום, אפילו הנכדים לא דרכו אצלה. היא נדבקה מאחד הילדים בגן".
"חשוב לי לציין", הוסיפה הבת, "כי אנשים לקחו את הפוסט שהתפרסם, חתכו אותו והוציאו משפטים מהקשרם. חשוב לציין שהיא לא מאשימה שם אף אחד והיא גם מציינת זאת. היא כתבה שהיא יודעת שהכל מהשם והיא ציינה שהיא כותבת את זה רק בשביל שאנשים ישמרו על ההנחיות".
כזכור, לאחר פטירתה התפרסם פוסט אותו כתבה לאחר שנדבקה בנגיף, את הדברים הנרגשים היא כתבה דברים בקבוצה להורי הילדים בגן בו היא שימשה כגננת במטרה להציל חיי אדם.
ראש עיריית פתח תקווה רמי גרינברג שנלחם בנגיף בכל כוחו בעירו, הביא את דבריה האחרונים וכתב "תקראו, תשתפו ותבינו כמה חשוב להקפיד ולשמור על ההנחיות. את שלווה זה כבר לא יציל אבל את האחרים כן. יהי זכרה ברוך".
וכך כתבה בקבוצה: "יעל יקרה, חשוב לי ראשית להגיד לך תודה על היוזמה שילדי הגן החברים בכללית יבדקו. שנית, אני קיבלתי כמה טלפונים בימים האחרונים מגורמים מוסמכים שכנראה ונדבקתי בגן... ודאי ראית שכתבתי בעבר כי אני מבקשת לקחת אחריות מאחר ואני בקבוצת סיכון. והנה- אשר יגורתי... בא!".
"ידוע בוודאות לרשויות על משפחות שהפרו בידוד או שלא מילאו אחר הנחיית העירייה לא לשלוח ילדים שיש בביתם בן משפחה בידוד. על אנשים כמוני, באה להגן ההנחיה... לצערי, היו שהעדיפו לשלוח את הילד בגן מתוך הרגשת ה''סמוך'' הישראלי תוך פגיעה אנושה בערך חשוב של ''ערבות הדדית'' ו''לא תעמוד על דם רעך".
"לי זה כבר לא משנה ממי נדבקתי ומי הפר בידוד. היו לי ניסים גלויים וזה שאני כותבת לך כרגע זה בכלל לא מובן מאליו... אבל אני פשוט מתחננת ומבקשת עבור הסבים והסבתות, השכנים והדודים המבוגרים שמקיפים אותנו ולא מגיע להם למות! גם אם יש להם מחלות רקע כאלה ואחרות... אני חלילה לא מאשימה אף אחד! שלא יובן כך מדבריי. יד ה' סובבה את הנסיבות והיא זו אשר הוציאה אותי מהמצב הקשה בו הייתי...
"נכון... בידוד לילד קטן היא חוויה לא נעימה, אבל היא עוברת תוך מקסימום שבועיים. אפשר למצוא המון סיבות ותרוצים למה אנחנו לא חייבים לשמור בידוד. ואפשר רגע אחד להיות שותפים להצלת חיים אמיתית. לחנך את ילדינו לערבות הדדית, לכבוד האחר ולשמירה על החיים. אובדן של אדם קרוב, או הידיעה כי מישהו חלה בגללך, קשה פי כמה וכמה מבידוד של שבועיים".
"יתכן והדברים קשים לקריאה. אבל נכתבים בדם ליבי ובתפילה שאזכה בקרוב לצאת ממסע היסורים שקבלתי באהבה מאיתו ית' מאחלת בריאות איתנה לכולם ורק בשורות טובות. אני ב"ה מתאוששת והשלב הקשה ביותר של המחלה, כבר מאחורי ואם יהיה מישהו אחד שיקרא את הדברים ויבין את ההשלכות של חובת הבידוד. והיה זה שכרי. אוהבת באמת כל אחד ואחת מכם חיבוק גדול לילדים".
היא חתמה את דבריה בבקשה להתפלל עליה "שלווה (בת רבקה רחל לרפו"ש)".
תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 7 תגובות