שלושים שנה למחולל מהפכת 'הנגינה הטהורה'

היום מלאו שלושה עשורים להאי גברא רבא, הרה"ח רבי יום טוב עהרליך זצ"ל, שחולל מהפך כביר של נגינה טהורה ויהודית בעולם התורה.

גם היום, לאחר שחלפו עשרות שנים מפטירתו, מהדהדים עדיין הדי ניגוניו המרטיטים ברחבי עולם הנגינה היהודי, ויצירותיו מחוללות פלאים.

למרבה הפלא, השפעתו האדירה ממשיכה ומתפשטת עוד ועוד משנה לשנה. מתרחבת למגוון שפות ולמדינות רחוקות ונידחות. מסתבר, כי הודות למסירות נפשו במשך ימי חייו להפצת אור התורה והחסידות על ידי כישוריו המוזיקליים הנדירים - זכה והשפעתו מתמשכת הלאה לדורי דורות.

בעלי מנגנים נודעים בעולם, מתדפקים על פתחי 'מכון יידיש נחת' שע"י צאצאיו שיחיו ומביעים חפצם להפיק מחדש את יצירותיו הנפלאות בשלל וריאציות, מפאת התשוקה והצימאון ההולכים וגוברים למעיין בלתי נדלה זה.

נחזור לתחילת הסיפור, אל השלב בו נצטווה רבי יום טוב מפי רבותיו לפתוח במסע חייו הייחודי ומחולל הפלאות.

היה זה ב'באיי' - שכונה בתוך אחד מפרברי פאריז. שם התכנסו רבים מהפליטים בתקופה שלאחר שנות הצלמוות של מלחמת העולם השנייה. שבורים ורצוצים, דוויים וסחופים, התלקטו אחד לאחד. אחד מעיר ושניים ממשפחה, אודים מוצלים מכבשני האש אל מחנות הפליטים.

שם ב'באיי', פאריז, התחבר רבי יום טוב - אותו כינו בחיבה 'יונט'ל', אל קבוצת לומדים שהסתופפו בצל מרנן הגאונים רבי מרדכי פוגרומנסקי זצ"ל - שנקרא בפי כל: 'דער טעלזער עילוי' ורבי יום טוב היה מהמעטים שהבינו את שיעוריו העמוקים מאוד - ורבי אברהם אליהו מייזס זצ"ל, חמיו של הגאון רבי חיים וואזנר שליט"א, ששניהם כיהנו כראשי ישיבת נובהרדוק.

הוא אבה בכל נפשו ומאודו לשקוע בעמל התורה. לאחר שנות המלחמה התגעגע מאוד אל דף הגמרא, שקע בהוויות דאביי ורבא ושכח מעולם ומלואו.

אלא, שממרומים הועידו אותו לתפקיד נוסף וחשוב. משימה גורלית להצלת דורות. ייעוד חובק עולם.

באותה עת קשה רבים מהשרידים היו שבורים ורצוצים. התהלכו כשברי כלי, בגוף ובנפש. אכולי ייאוש וצער, בעמדם פסע לפני עזיבת כל הקדוש והיקר.

יום אחד בשבתו ליד הסטנדר והגמרא, מתנגן בניגון הגמרא המתוק, מפזם את דברי התורה הקדושה בעיניים בורקות – נגשו אליו רבותיו הגדולים - רבי מרדכי ורבי אברהם אליהו זצ"ל – וציוו, ליתר דיוק, הטילו עליו את התפקיד הכביר .

"ר' יו"ט! אייער פלאץ איז יעצט נישט דא! אינדרויסן ברענט א פייער! מען דארף פארמאכן די גמרא און ארויס גיין פארלעשן דעם פייער!" [- מקומך/תפקידך כעת אינו כאן! בחוץ בוערת אש! הכוונה לאש ההשכלה ותנועות הנוער שהשתוללה בחוצות - סגור את הגמרא! וצא לכבות את השריפה!]

הבחור יונט'ל, בעל הכישורים הברוכים, ששמו כבר הלך לפניו – לצד גדלותו בתורה ויראת שמים - כמטיב נגן וחורז בחרוזים בחסד עליון, היה זה שנשלח כשלוחא דרבנן לכבות את האש הזרה המשתוללת בראש חוצות.

מילים כדורבנות אלו, בערו כאש בעצמותיו עד יומו האחרון, מאז נצטווה וקיבל על עצמו לעשות רצון רבותיו הדגולים.

ראשית דרכו החלה כבר בילדותו, אז ספג לקרבו עוצמות של קדושה ושמחה כבן למשפחה חשובה מחסידי סטולין קרלין. בעורקיו זרם אפוא דם חם ולהב אש קרלינאי הפורצים החוצה בכל עת מצוא.

מצויד היה בכינור נעים, שקיבל במתנה מאביו הרה"ח ר' משה ז"ל שנפטר בצעירותו. את הכינור העניק לו לרגל יום ה'בר מצווה' שלו. הייתה זו מעין צוואה עבורו. 'כינור זה של שמחה, דביקות והתחזקות, ילווה אותך כל ימי חייך ויצילך מתלאות רוחניות וגשמיות. עמו תעודד יהודים בכל זמן ובכל מצב', אמר לבנו.

למרבה הפלא הכינור בעצם הציל את חייו בס"ד מספר פעמים במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר שהסובייטים זיהו את כישוריו המיוחדים של "יונט'ל עם הכינור", הם שמרו עליו והותירוהו בחיים כדי שיופיע לפניהם וישמח אותם. הם מינו אותו כ'נגן חברי המפלגה הקומוניסטית'.

רבי יום טוב ניצל את מעמדו המפוקפק כנגן חברי מפלגה רוסיים והצליח לחלץ קבוצה שלימה של יהודים מבוגרים בתואנה שהם חברי "להקת התזמורת" שלו... לצורך כך הוא אלתר כלי נגינה מיושנים וכל אחד מהם קיבל כלי אחד עמו הוא כביכול ניגן... ללא כל הכשרה מוזיקלית מוקדמת.

כך נודע כבר עם הכינור גם לאחר המלחמה, כמשמח אלוקים ואנשים. הוא היה מנגן ושר, חינם אין כסף, בחתונות שנערכו לפליטים הצעירים אשר הקימו ביתם מחדש על ע"י החרבות. במטרה לחזק ולעודד שבורי לב שנשארו מהמלחמה. שנישואיהם ייערכו לצלילי ושירי השמחה הגדושים בדברי אמונה וחיזוק.

מכאן החלה מסכת חייו הציבוריים, או כאמור, המהפך הרוחני שהוא חולל לדורות. זאת, לאחר שנצטווה על ידי רבותיו להקדיש עצמו למען הצלת העם מכליה רוחנית.

כישרונותיו המזהירים ליכדו סביבו מאות צעירים שנהנו לשמוע את יצירותיו המרתקות. והוא, ניצל את כוחו למטרה הקדושה - למנוע מהצעירים להיסחף אחר רוחות ההשכלה והתנועות, שנשבו בעוז והפילו חללים רבים.

הוא החל להפיק שירים רבי עוצמה על ביטחון ואמונה, ונושאים רבים ביהדות. היצירה המפורסמת יאקאב, לדוגמה, נולדה באחת מחתונות אלו. החתונה של אותו יאקאב [-פוטש]. כאשר בעיצומה של החתונה הוא הלחין ושר את היצירה העצמתית והמרגשת עד דמעות.

אותה מהפכה של 'כיבוי האש' שהחלה בפריז, המשיכה לאחר מכן בהגיעו לאדמת אמריקה.

הוא הקים בויליאמסבורג בית חסידי אותנטי על אדמת הניכר, בתקופה שהייתה קשה מאוד ברוחניות ובגשמיות. ואז נקשר בכל עוז לכ"ק מרן אדמו"ר רבי יוחנן מסטאלין קארלין זצוק"ל, שהורה לו להקים תזמורת חסידית במטרה מיוחדת עבור החתונות. שיישמעו בהן אך ורק ניגונים על טהרת הקודש. מאחר שהרבי כאב מאוד את התופעה ששוכרים תזמורת של מחללי שבת לליל החתונה. 'כיצד אפשר לשמוח עם ניגונים שאינם טהורים בלילה בו יוצקים את אבן היסוד לעתיד החיים?' - תמה הרבי, ורבי יום טוב נרתם למלאכה.

בשליחות הקודש הקים את התזמורת הראשונה באמריקה, שהורכבה מחסידים, בעלי אוריין ויראי ה', ובוודאי - שומרי שבת. היא נקראה 'סטאלינער אורקסטר' [-תזמורת סטאלין].

הדור המבוגר באמריקה זוכר את החתונות בהן ניגן. כיצד היה שומר עיניו בכל עוז  ויושב עם עיניים מושפלות ארצה. לפעמים אף היה מסובב את כסאו ויושב ומנגן כאשר פניו לעבר הקיר. אף לא אחת אירע שחלה בעיה במחיצה, אז היה עוצר לפתע את התזמורת, מכבה את מערכת ההגברה ומתחיל לקפל ציוד. לא הועילו כל תחנונים ואיומים עד שהסדר שב על כנו והמחיצה סודרה. רק אז שב לנגן.

גולת הכותרת בחייו הייתה סדרת הקלטות של 'יידיש נחת'. הוא היה בין הראשונים שהפיקו תקליטים על טהרת הקודש, והראשון שהגה את הרעיון העצום של תקליטים מרתקים באומר ובצליל, להחדיר תורה ויראת שמים לבתי ישראל בצורה מושכת ובשזירת  סיפור בחרוז.

היה זה חידוש עצום ומבורך שעדיין לא נראה אז בעולם היהודי. הוא זכה להיות השליח הטוב לרתום את הטכנולוגיה המודרנית של אז - ה'פטיפון', למטרה הנשגבה. בצורה מהפכנית הקליט שירים לילדים וגם למבוגרים עם תוכן יהודי חינוכי וטהור, בצורה מרגשת ומרוממת נפשות. ואכן זכה לחולל מהפכה בעולם היהודי, עד כי לא היה כמעט בית שלא נשמעו בו תקליטיו ונעימותיו.

למען מטרת קודש זו, השקיע בתקליטים את כל נשמתו. הוא היה מתכונן היטב לכל נושא בלימוד כל המדרשים והמקורות. כל מילה מבוססת על חז"ל וספרים קדושים.

ומעניין לדעת כי את שיריו וחרוזיו הייחודיים היה כותב בפרקי זמן שאינם יום ולא לילה. ברגעים של בין לבין הקליט לעצמו ב'ווקמן' קטן את ה'תנועות' והחרוזים שעלו בראשו, כאשר שאר הזמן היה מוקדש ומנוצל לשינון ולימוד בכל רגע פנוי מעמל יומו על הפרנסה והכלכלה.

תוצאת מפעל חיים זה, נמצאת עמנו עד היום. סדרת 'יידיש נחת' הנפלאה על 37 אלבומיה - במגוון נרחב של נושאים. אמונה ובטחון, מידות, שבת, וחגים, סיפורי צדיקים וכו' -  הפכה לנחלת רבבות בתים יהודיים.

הקלטות התקבלו באורח פלא בכל בתי ישראל באותם ימים, וכאמור, עד היום הזה הניגון הנצחי הזה עדיין נשמע, הולך וחזק. רובם של הניגונים, הם פרי יצירתו המבורך. הן הלחן, הן התוכן והחריזה. הוא עצמו אף המשורר - לעתים יחד עם ילדיו הרה"ח ר' משה ז"ל ויבדלח"ט הבנים האחרים - וברקע נשמע ליווי הכינור, הפסנתר או האקורדיון, הכל מעשי ידיו להתפאר.

חשוב גם לציין כי ישנן עדויות רבות על דברי שבח שנשמעו מפי גדולי ישראל רבים, אדמו"רים, רבנים וראשי ישיבות שהעידו על עצמם שחונכו על ברכי קלטות אלו  והשכילו רבות מהתוכן העשיר שהשחיל בהן.

רק לדוגמה: כ"ק ה'דברי יואל מסאטמאר זצוק"ל הפליג מאוד בשבחו. אף הגה"צ ר' חיים ברים זצוק"ל העיד שבכל ערב שבת הוא מאזין לקלטת 'שבת' כהכנה דרבה לקראת שבת. גם יבדלח"ט הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג שליט"א היה מאזין בקביעות וכך גם גדולי ישראל רבים.

יהיו נא שפתותיו דובבות בקבר, במרומי הר הזיתים שם נטמן, להיות למליץ יושר לכל יוצאי חלציו ולרבבות שומעי לקחו, ולהחיש ישועה לכלל ולפרט כפי שהייתה משאת נפשו בכל ימי שירת חייו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!