דו"ח חמור: מחלימים מקורונה עשויים לסבול מסיבוכים רפואיים רבים

פני כשבועיים פורסמה כתבה שחשפה את הנזקים עמם מתמודדים אלו שהחלימו מקורונה, והם נבדקו ונמצאים במעקב של 'מרפאת המחלימים' שהוקמה בבית החולים בלינסון. בכתבה נחשפו הפגיעות עמן מתמודדים החולים, שבעצם מוגדרים כבריאים לאחר שהחלימו מהקורונה, אך מתברר שהם נושאים עמם נזקים שחלקם עשויים להיות אף בלתי הפיכים.

כעת, מתברר שאכן מדובר בתופעה עולמית שהרופאים מתייחסים אליה ברצינות מירבית. מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה של הכנסת פירסם היום דו"ח המסכם שורה של מחקרים שנערכו בעולם, והוא עוסק דווקא במצבם של חולי קורונה שהחלימו. לפי הדו"ח, המשתרע על פני 35 עמודים בהם מפורטים המחקרים שנערכו בשורה של מרכזים רפואיים מובילים בעולם, נמצאו דיווחים על שורת סיבוכים ונכויות מתמשכים המופיעים במחלימים מהמחלה, ללא קשר לאופי שבה חוו אותה בפועל. כך, גם אלו שסבלו ממחלה קלה עשויים לסבול מסיבוכים שונים בעתיד.

מרבית הסיבוכים הידועים שדווחו בדו"ח סובבים סביב מערכת העצבים, וביניהם תתרנות (אובדן חוש הריח) ממושכת, ירידה בשמיעה, עייפות וחולשה כרוניות, קושי בריכוז, פגיעה לבבית, נזק ריאתי וקשיי נשימה מתמשכים, סיבוכים הנובעים מקרישיות יתר (כגון שבץ מוחי), סיבוכים הורמונליים (כגון סוכרת) ואף סיבוכים פסיכיאטריים. בילדים נמצאו הפרעות אימונולוגיות. המסקנה המתבקשת, לדברי עורכי הדו"ח, הוא שמאחר ומחלת COVID-19 הינה מחלה חדשה והמידע עליה מועט, יש לפעול לצמצום ההידבקות בקרב כלל שכבות הגילאים, לרבות בקרב צעירים בריאים, עד שההשלכות יובנו כהלכה.

מלבד המחקרים החדשים עליהם מתבסס הדו"ח, יוצאים מחבריו מתוך נקודת הנחה שהקורונה, כמו הסארס, עשויה לגרום לסיבוכים שילוו את החולה גם הרבה לאחר שישכח שהיה חולה. לאור הנסיון ממחלת הסארס, ההחלמה עשויה לארוך שנים כשחלק מהנזקים עשויים להישאר לצמיתות.

כך למשל, מחברי הדו״ח מצטטים מחקר שנערך על 55 חולי SARS בהונג-קונג שגילם הממוצע היה 44. שנתיים לאחר ההחלמה מהמחלה, מחצית מהם סבלו מכושר גופני נמוך יותר ביחס לאלו שלא חלו, ורק 78% מהחולים הצליחו לשוב לעבודה לאחר שנה מההחלמה. במחקר נוסף מהונג-קונג, התגלה כי 40% מהמחלימים מ-SARS סבלו מתסמונת העייפות הכרונית שלוש שנים וחצי לאחר ההחלמה.

הנזקים העיקריים נגרמים כמובן למערכת הנשימה, אך ה'חתימה' נשארת בריאות. הדו"ח מגלה כי קיימים מספר דיווחים אודות הצטלקויות (פיברוזיס) של רקמת הריאה בקרב חולי קורונה שהחלימו, המתבטאות בתחושת צריבה ושיעול יבש אצל החולים – יותר מ-7 שבועות לאחר ההחלמה. ואכן, גם במחקרי עבר על חולים שחלו ב-SARS ו-MERS, התגלה כי כשליש מהחולים סבלו מירידה קבועה בנפחי הריאה. מחברי הדו״ח טוענים שייתכן כי במקרה של 19-COVID, הנזק יהיה אף חמור יותר כיוון שהנגיף גורם לנזק ריאתי דו צדדי, בעוד שב-SARS וב-MERS הדלקת, לרוב, היא חד צדדית.

בהקשר לכך מצוטטים מחקרים שנערכו בצרפת, ואשר מצאו כי 23-30% מן החולים הקשים במחלת הקורונה סבלו מתסחיפים ריאתיים אשר עשויים לגרום לתסמינים מתמשכים של עייפות, דפיקות לב מואצות (פלפיטציות), קוצר נשימה, הגבלה בפעילות הגופנית וחוסר יכולת לבצע פעילות גופנית בשל אי-נוחות.

אך הקורונה, כותבים מחברי הדו"ח, עשויה לגרום לנזק רב מערכתי, כשלא רק מערכת הנשימה נפגעת אלא מערכות שונות של הגוף. הסיבוכים ארוכי הטווח, נכתב בדו"ח, עשויים לנבוע ישירות מנזק הקשור לפגיעת הנגיף במערכות כגון הכליות, הלב והדם, או מערכת העצבים. על פי רוב המחקרים קשה עדיין לאבחן את האוכלוסיות הנמצאות בסיכון לסיבוכים אלו, אך נכתב כי גם קבוצות שנחשבות כבעלות סיכון נמוך למחלה קשה (ילדים, צעירים), עלולות לסבול מהשלכות ארוכות טווח של המחלה. כך לדוגמה, ציינו עורכי הדו"ח פגיעות גפיים ושבץ מוחי (בשל הפרעות קרישה המאפיינות את מחלת הקורונה), וכן הפרעות חיסוניות שונות דוגמת סוכרת, שעשויות לנבוע מערעור יתר של המערכת החיסונית.

פגיעה נוספת ומתמשכת בחולים המתבטאת בעיקר בקרב חולים שנזקקו להנשמה פולשנית, היא אבדן חמור של מסת שריר שמותיר חולשה זמן רב לאחר ההחלמה. בנוסף, חולים שנכנסו למחלה במצב בריאותי מעורער גם כך (בעיקר קשישים ומטופלים במחלות רקע) עשויים לסבול מירידה חדה בתפקוד גם לאחר ההחלמה מהמחלה, חלקם אף יזדקקו לשיקום של ממש. נתון זה מסתמך על מחקר סיני שמצא כי 11% ממחלימי הקורונה סבלו מפגיעה בשרירים. מחקר סיני אחר מצא כי בקרב 20% מתוך 143 מחלימי קורונה דווחו כאבי מפרקים גם חודשיים אחרי החלמה מהמחלה.

פרק שלם בדו"ח מוקדש להשפעות הפסיכיאטריות וההתנהגותיות שנגזרות מהמחלה. מחקר שבוצע 4 שנים אחרי מגפת ה-SARS בהונג קונג, הראה כי 40% מ-233 מהמחלימים סבלו מהפרעות פסיכיאטריות פעילות. 27% מהם סבלו מתסמונת העייפות הכרונית - תופעות אלה, נכתב בדו"ח, נצפות גם אצל מחלימים ממחלת הקורונה הנוכחית.

בדו"ח גם נכתב כי ייתכן שהמחלימים מקורונה, ובפרט אלה שסבלו ממחלה קשה, עלולים לסבול מתופעות נפשיות ומנטליות נוספות העשויות להיגרם הן ישירות מפגיעת הנגיף והן כתוצאה מההנשמה הממושכת, הכוללות פגיעה ביכולת הריכוז, הקשב והזיכרון. בין היתר מצביעים בדו"ח על הרדמה ממושכת, אינטראקציה חברתית מוגבלת וחוסר יכולת תנועה, שמשפיעים על מצבים קוגניטיביים שונים. על תופעות אלו, אגב, הצביעו כבר מומחי 'מרפאת המחלימים' בישראל.

חולי קורונה במצב קשה סובלים לעתים קרובות ממצב של כשל ריאתי. מחקר שנסקר בדו"ח העלה כי חמישית מהמטופלים אשר לקו בתסמונת זו על רקע מחלות שונות, סבלו מנזקים נוירולוגיים ומנטליים שונים, אפילו כחמש שנים לאחר החלמתם. אלו כללו בין היתר פגיעה בזיכרון לטווח הקצר, קשיי למידה ופגיעה בתפקוד הביצועי - גם בביצוע משימות יומיומיות. חלק מהסובלים מכשל ריאתי מפתחים הפרעת דחק פוסט טראומטית ועלייה בשיעורי החרדה והדיכאון.

הדו"ח מתייחס גם לתשומת לב שיש להקדיש לעובדי מערכות הבריאות המתמודדים במיוחד עם נזקי המגיפה. המסקנה המתבקשת, לדברי עורכי הדו"ח, הוא שמאחר ומחלת COVID-19 הינה מחלה חדשה והמידע עליה מועט, יש לפעול לצמצום ההידבקות בקרב כלל שכבות הגילאים, לרבות בקרב צעירים בריאים, עד שההשלכות יובנו כהלכה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!