הדוקטור מספר: כך נרדמתי בלילות עם סיפורי הזוועה
בספר חדש שיצא לאור בימים האחרונים מגולל רופא יהודי בשם ג'רי בייגל, את החיים בילדותו בצל הורים ניצולי שואה עם מספר מקועקע על ידם. הסיפורים לפני השינה לא היו על שלגייה ושבעת הגמדים או כיפה אדומה, כי אם על זוועות השואה שחוו הוריו שאיבדו רבים מבני משפחתם
- יענקי פרבר
- כ"ב תמוז התש"פ
בנם של ניצולי השואה בספר חדש: "ההורים אמרו לי שהם יהרגו את עצמם אם אני לא אתחתן עם יהודיה".
ג'רי בייגל בן ה-67 מניו ג'רזי, מסביר בהקדמה לספרו החדש שנקרא: "המספרים על זרועות הורי", שכילד, סיפורי הטרום שינה שלו היו סיפורים מחרידים מתקופת הוריו באושוויץ-בירקנאו.
הוא גם מגלה כיצד למד לספור באמצעות השמות של מחנות הריכוז, חלק מהסיפורים לפני השינה היו על כך שאביו סבל נוראות במהלך ניסויים רפואיים שביצעו בו הנאצים.
ג'רי, סיפר ל'דיילי מייל', כי הוריו הפעילו עליו לחץ עוד יותר כדי להצליח בחיים, וסיפר כיצד הוריו אמרו שהם 'יהרגו את עצמם' אם הוא לא יתחתן עם יהודייה, והוא אכן נישא ליהודיה בשנות השמונים.
המספרים שהיו חרוטים על ידיהם של הוריו, תוך שמיעת הסיפורים שהוריו סיפרו לו, כמו גם עדות של ניצולים אחרים שפתחו בפני בייגל את זיכרונותיהם הכואבים ביותר, הביאו אותו לכתוב ספר על כך.
בייגל, כיום רופא ופרופסור, סיפר על גידולו בצל הטראומה של הוריו, ואמר כי הוא "הרגיש צורך עז במשך שנים רבות לספר את הסיפור הזה לא רק בגלל השואה עצמה, אלא גם עניין אנושי".
ד"ר בייגל. מתוך פייסבוק
אמו, הלן, שהלכה לעולמה לפני שבוע, איבדה את אחיותיה, הוריה ובני דודים במחנות ההשמדה בפולין. אביו, סם, שהיה נשוי לפני המלחמה, איבד את אשתו ואת ילדתו הקטנה, כמו גם את כל אחיו והוריו.
סם והלן בייגל שינו את שמם עם עלייתם לארצות הברית, והספר מתייחס אליהם כשמות הלידה שלהם. סם הוא שלמה והלן היא חיה.
בייגל סיפר כי כילד הוא התבייש בהוריו, בגלל המבטא הכבד שלהם, והעובדה שהם בקושי דיברו אנגלית, והעדיפו לדבר יידיש בבית. הוא היה בגיל שבע כשהוריו התחילו לספר לו סיפורים על אושוויץ לפני שנרדם בלילה.
"אז הייתי נרדם ככה". הוא סיפר. "אמי הייתה אומרת לי כי הייתה לה אחות יפהפייה בשם פיירה, והם שלחו אותה לימין והם שמו את אחותה לשמאל עם אמא שלה, והיא אמרה לי שהיא לעולם לא ראתה את אחותה שוב".
"בעוד ילדים אחרים נרדמו לסיפורים על ארנבות ומשחקים,, ההורים שלי סיפרו לי כמעט הכל על איך היו חייהם הצעירים בפולין". הוא סיפר.
"הסיפורים של הוריי לא היו רק מילים והסתיימו באופן בו המלים האחרונות של ילד לפני השינה צריכות להסתיים - עם סוף שמח ונשיקת לילה טוב." מספר גר'י. "הדמויות בסיפורי הורי הגיעו לתנור, ומפחידים עוד יותר, הם היו המשפחה שלי".
במקרה אחד, האם חיה סיפרה לבנה הילד ג'רי, שהיא הייתה עדה למקרה בו תינוק נחתך לשניים מול אמו המבוהלת.
אביו שרד את המחנות, הוא עבר ניסויים רפואיים תוך שימוש בקרינה, או בטכניקות ברבריות אחרות, גברים רבים לא שרדו. אמו שרדה גם היא לאחר שאיבדה את כל משפחתה.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות