החל מהצהריים: 100,000 משפחות חרדיות תחת סגר

הסגר החל, וזה לא נעים: תרצו או לא, אבל החל מהיום בשעה 13.00 בצהריים, יותר ממאה אלף משפחות חרדיות נמצאות בעצם תחת סגר. המחסומים שנמתחו ברחובות הערים בירושלים, בית שמש, ובשכונות שבערים הנוספות שבהן שגם הן אמורות להיכלל בסגר – מכניסים את התושבים למציאות שונה, שהיא בהחלט לא נעימה.

אמנם, מדובר בסגר 'נושם'. הסגר לא הרמטי. אפשר לצאת (עם אישור), אפשר לעבור משכונה לשכונה (תלוי היכן), אבל אחרי הכל, המציאות הזו לא נעימה. גם השכונות החרדיות באשדוד היו בשבוע שעבר תחת סגר, שנחשב לסגר 'נושם לרווחה'. המחסומים הוצבו רק בדרכים ראשיות שפנו לאיזורים המעורבים, וגם שם היציאות והכניסות היו גמישות במידה רבה.

ובכל זאת. שאלו עכשיו את התושבים שהזדקקו להגיע לטיפול רפואי או בדיקה באחד מהמרכזים הרפואיים, והם גילו ברגע האחרון (לרוב לאחר שכבר הגיעו למקום), שהם אינם יכולים לבצע את הטיפול או את הבדיקה, משום ש"אתם מגיעים מאיזור מוגבל". תבררו איך הרגישו התושבים שציפו זמן רב לתור במשרד הפנים או בכל גוף אחר, והם נאלצו לשוב כלעומת שבאו רק כי באותו גוף פעלו לפי ההנחיות – והם טענו שהיו הנחיות כאלו – שאסרו עליהם לקבל את הקהל שמתגורר ב'איזורים האדומים'.

כדאי שתשמעו מה עבר על עקרות הבית שנתקעו עם מכונת כביסה מקולקלת או בלי מיכל גז, והם שמעו שהטכנאי לא יגיע כי 'אני חושש להגיע לאיזור', ולכו תסבירו לו שבאותה מידה הוא אמור לחשוש אם היעד לתיקון התקלה הוא ברחוב שיינקין בת"א. תקשיבו לסיפוריהם של בעלי העסקים שבשבוע שעבר הפדיון שלהם צנח לאפס, רק בשל הדרישה ההזויה לסגור את העסקים ב'איזורים המוגבלים'. גם כך הם נמצאים לפני קריסה, אז מדוע לא להקשות עליהם עוד קצת.

בעלים של מרפאת שיניים שנמצאת ברובע החרדי, גילה שפתאום אין לו צוות רפואי: הרופאים לא מגיעים. והיו גם מקרים שאפשר לראות בהם רק את ה'ספיחים' של אותה התנהלות. דו"חות שניתנו לתושבים שביקשו לצאת מהרובע, אך הם 'לא באו בטוב' לשוטרים שעמדו שם באותו רגע, כך שלמרות שבכל הימים היציאה היתה חופשית – פה שם היו כאלו שעבורם היציאה הזו גבתה מחיר יקר של 1,000 שקלים.

וזה מה שצפוי כעת ל100,000 משפחות שאיתרע מזלן והן מתגוררות בקריית צאנז בירושלים או ב'קנה בושם' בבית שמש. אז נכון, אולי זה היה צפוי, ויתכן ואילו האכיפה במקום היתה מופעלת ביד חזקה יותר (ואנו בהחלט בעד, אך רק בלי אכיפה בררנית. אם אוכפים אצלינו, תאכפו גם בת"א), לא היינו מגיעים לרגע הזה. ובעיקר, קשה להבין מדוע לא נשמע קולם של נציגנו בכנסת. מה לעשות, יהיו ההסברים אשר יהיו, אבל התחושה היא שברגע האמת הם לא היו כאן בכדי לדאוג לכל אלו שהולכים לבלות את השבוע הבא מאחורי המחסומים. ועם תחושות, לצערינו, קשה להתווכח.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!