פרופ' בליצר מציג: אלו האוכלוסיות הנמצאות בסיכון מוגבר

המודל המנבא וקובע מי הם אלו שצריכים לחשוש: פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית ומי שנחשב לאחד הפרופסורים המבריקים בישראל, הציג את המודל המאבחן מי הם אלו שאמורים לחשוש ולנקוט בצעדי התמגנות מחמירים מול סכנת הקורונה. לדבריו, אלו שמוגדרים כבעלי '4 נקודות' לפי המודל, אמורים להיזהר ולהישמר במשנה זהירות.

פרופ' בליצר, העומד בראש 'מערך החדשנות' של קופ"ח כללית, הציג בחדשות ערוץ 12 את האוכלוסיות שבסיכון לחלות קשה בקורונה ופירט כיצד עליהן להתגונן מפני הידבקות. המדרג שאותו הציג מבוסס על מודל שנבנה ב'כללית' ואשר אליו הוזנו נתוני החולים על מכלול מחלות הרגע מהן סבלו.

"שיעורי התחלואה היומית בישראל כרגע הם ללא ספק חסרי תקדים, גם ברמה גלובלית", הדגיש פרופ' בליצר. "בהשוואה לכל מדינות המערב, יש כרגע בישראל את מספר הנדבקים הגבוה ביותר, אולי למעט ארה"ב, והנתונים ממשיכים לטפס. כשפותחים את המשק לחלוטין ולא יוצרים שום מגבלות למרות מגמת העלייה בתחלואה, אי אפשר לצפות שהמחלה לא תמשיך להתפשט".

לדבריו, הצעד הראשון שיש לנקוט: החלת מגבלות על התקהלויות. "אירועים המוניים, חתונות ושמחות הן גורם מרכזי בהתפשטות המחלה. נדרשת הקפדה על שמירת מרחק של שני מטרים - זו משימה קשה ביום יום, אבל בעת הזו כל אחד מחויב לקחת אחריות, לשמור על המרחק ולהגן על עצמו, בנוסף למסיכה והיגיינת הידיים".

פרופ' בליצר התייחס גם לצעירים שרבים מהם מתייחסים למחלה בזלזול ומתוך תחושה ש'לי זה לא יקרה'. הוא אמר כי: "צעירים נוטים פחות להתחשב במגבלות ונדבקים בשיעורים גבוהים. הם חושבים שהם חסינים וזו טעות. תופעות הלוואי וסיבוכי המחלה טרם התבררו עד תום, גם אצל צעירים. הם גם מדביקים מבלי דעת ולעתים ללא תסמינים את האוכלוסיה המבוגרת וזו שבסיכון".

בדבריו הציג את המודל שהוכן במכון כללית למחקר ושוכלל באחרונה, ושלפיו יכול כל אחד להסיק האם הוא נמנה על קבוצת הסיכון. זאת על פי חישוב של נקודות הסיכון האישיות:

על כל אשפוז בשלושה שנים האחרונות (למעט לידה) – נקודה אחת.

על השמנת יתר, סוכרת, מחלת כליות או מחלת כבד כרונית, מחלה נוירולוגית, מחלת לב וכלי דם, מחלה ממארת פעילה, דיכוי חיסוני, מחלת ריאות חסימתית כרונית ועישון מצטבר מעל עשר שנים – על כל אחד מגורמי הסיכון הללו יש להוסיף עוד נקודה אחת.

סיכום הנקודות מאפשר לדעת באיזו קבוצת סיכון נמצא האדם: בסיכון הגבוה – כל מי שיש לו סיכוי של 15% לחלות במחלה קשה אם יידבקו הם בני 70 עם 3-0 נקודות סיכון; בני 50 עד 69 עם 2 נקודות או יותר. שאר הגילאים, מגיל לידה עד גיל 49 - אם צברו 4 נקודות או יותר.

כל אלה חייבים צריכים לעשות מאמץ שלא להיחשף ולא להידבק, אחרת עשויים למצוא עצמם חולים בקורונה שתסתבך. עליהם לנהל נכון את הסיכונים: להימנע מפעילות מסכנת כמו התקהלות או מגע הדוק עם קהל.

לפי המודל, בסיכון המירבי נמצאים על פי המודל בני 70 ומעלה עם 4 נקודות ויותר. הם בעלי סיכוי של 33% לחלות במחלה קשה אם יידבקו. ההמלצות להם: פשוט להישאר בבית ולא לצאת. "כל יציאה למרחב הציבורי וכל מפגש עם מי שאיננו מהמשפחה הגרעינית הם בגדר סיכון מיותר", אומר הפרופ' בליצר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!