סובלים מחרדה או מלחץ נפשי? רואים עליכם

תקשורת טובה בחינוך ניקנת על-ידי זיהוי הבעות פניו של הילד:

בזמן לימוד עם הילד – ניתן לזהות בהבעת פניו היכן הקושי או העניין, מתי היתה דליפת הבעה של התענינות סיפוק וכדומה, ומתי של בהייה, דחיה או כעס.

בזמן משחק עם ילד – ניתן לזהות אם יש שיתוף פעולה אמיתי, האם הבעת הפנים של השמחה בפניו, אמיתית או לא. גם בזמן דיבור ותשאול, לגבי קושי לימודי / חברתי / רגשי – ניתן לזהות באמצעות פניו מהו הקושי.

כשהבעת פניו של הילד היא הבעת פחד, ניתן לקבוע כי הוא סובל מבעיית חוסר ביטחון, ועל כן רצוי לרומם אותו בעידוד מילולי. אם כשהוא בחברת חבריו והוא משדר הבעה של עצב רצוי לבחון האם הוא סובל מחוסר חברתיות ובדידות - ולטפל בזה.

כשמזהים נכונה הבעות פנים, ניתן לנתב נכון את התקשורת שלנו, ולטפל בבעיות טרם התגברותן, או להשביח את התקשורת הבינאישית בחיי היומיום, בחברה ובחינוך. למשל, לזהות האם צריך להסביר לחבר/לילד שוב ושוב, או לדבר איתו קצרות / האם צריך ליצור יותר אימון וחביבות. כיצד לסיים את המפגש עם החבר כדי לייצר הרגשה נעימה בסיום המפגש, כעת נסביר כיצד ניתן לזהות מי הוא האדם שעומד לפנינו ע"י

השיער - החלקה, לטיפה או נגיעה בשיער – מעידה כי האדם העושה פעולה זו מחפש בתת-הכרתו ביטחון. ההסבר הפסיכולוגי לתופעה זו נעוץ בילדות: אז ההורה החליק על ראשו של הילד כדי להעניק לו חיבה, אהבה וביטחון.

אנשים המשחקים בשיערם, מגלגלים ומפתלים אותו - סובלים מחרדה או מלחץ נפשי. למרות ששורש החרדה או הלחץ הנפשי עשוי להיות בעבר, אנשים ממשיכים בכך - לשחק, לגלגל ולפתל את שיערם, מתוך הרגל. אנשים הסובלים מהצקה או מלחץ נפשי, משחקים בשיערם כדי להסיח את הדעת ולהקל על עצמם.

מנוד ראש - ברוב מדינות העולם, נענוע הראש מלמעלה למטה מעיד על הסכמה, על אמירת 'כן'. אבל ישנן ארצות - כמו תורכיה, איראן, בולגריה, סלובניה, סרביה מונטנגרו וחלק מיוון – שהנעת הראש מלמעלה למטה דווקא מסמנת "לא", והנעת הראש מימין לשמאל פירושה 'כן'.

תנודות ראש בשעת שיחה בין שניים מעידה על הקשבה של המאזין לדובר. תנועות ראש מהירות מסמנות על עניינים דחופים. תנועות ראש איטיות מסמנות כי האדם המקשיב לא בהכרח מסכים לדברים הנאמרים. תנועות ראש נלהבות מעידות עד כמה דבריו של הדובר נכונים.

אם האדם המקשיב לשיחה רוצה לסיים אותה - כל שעליו לעשות הוא להסב את ראשו לאובייקט אחר כדי לרמוז לדובר שאין לו עניין בשיחה. אפשרות אחרת היא כמובן פשוט לומר לו בפירוש ובקול שלא משתמע לשתי פנים שהשיחה הסתיימה ביניהם.

נענוע ראש לצדדים - נענוע ראש לצדדים לאות אמירה 'לא' הוא ביטוי של השומע לומר בלי קול כי הוא אינו מסכים עם הדובר. אם נענוע הראש הוא חד וברור - האיש המקשיב אינו מסכים לגמרי לבן שיחו, ומוטב שהשיחה ביניהם תסתיים או תופנה לאפיקים אחרים, משכנעים.

הטיית הראש - בן שיח השומר על ראש זקוף כאשר אתה מדבר אליו – זה מעיד על הקשבה עניינית ומנומסת. הטיית ראש מעט הצידה ותנודות ראש מעת לעת, שולחים איתותים חיוביים לדובר כי הנושא שהוא מעלה הגיוני, נכון ומוסכם עליו.

הטיית הראש לאחד הצדדים יכולה להעיד גם על ציות. כך למשל, בשעת שיחה בין מעביד לעובד הטיית הראש לאחד הצדדים מעידה על צייתנות לבכיר מבין שניהם. הטיה הצידה של הראש ומבט בעיניים צרות, מעידה על בחינה של הנושא, בדיוק כמו שצייר עושה בעת שהוא מצייר ציור. הטיית ראש אצל ילדים קטנים לא רק חושפת את צווארם הפגיע, אלא מעידה על שימת ביטחון, כניעה והקשבה למבוגר. יש חוקרים הסבורים כי הטיית הראש ימינה מעידה על הקשבה שיפוטית, ושמאלה – על הקשבה כנועה.

רתיעת ראש בתנועה חדה - רתיעת הראש בתנועה חדה ימינה, שמאלה או אחורה – מעידה על חוסר הסכמה נחרץ לדברי האיש שמולו ניצבים. התכלית היא להציב חיץ דימיוני ולומר, "עד כאן!" לבן השיח ו"דבריך אינם משכנעים!".

הנהון בראש - הנהון הראש על-ידי האדם הפאסיבי בשיחה, מעיד לא רק על אפשרות של הסכמה או על הסכמה מאולצת, אלא לעיתים גם כדי לרצות את המדבר ואף לרמוז לו בהנהוני הראש, כי ההסכמתו - היא מתוך רצון לקבל ממנו ביטחון ומשענת, ושאדם זה מצוי בחרדת נטישה.

שרבוב הראש קדימה - שרבוב הראש קדימה מעיד על התקפה של המאזין לדברי הדובר ואי קבלת דבריו באופן נחרץ.

גירוד הראש - גירוד הראש מעיד על התלבטויות, מבוכה או חוסר ביטחון של המאזין לשיחה.

סימון באצבע על הרקה - סימון באצבע על הרקה אומר שהשומע חושב שהדברים שנאמרו הם בגדר הבלים ומוטב היה אילו לא נאמרו כלל ועיקר. טפיחה על הראש אף יותר קיצונית מאצבע על הרקה ומשדרת אמירה כי הדברים שנאמרו הם ממש מגוחכים.

שפשוף המצח - שפשוף המצח מעיד על היסוס והתלבטות אם לקבל את דברי האדם המנסה לשכנע.

ליטוף המצח - ליטוף המצח מעיד על ניסיון להתרכז בדברי בן השיח.

טפיחה חזקה על הלחי או המצח - טפיחה חזקה על הלחי או המצח עשויה להיות תגובה, ולפיה מודה האדם כי הוא עשה משהו טפשי ומגוחך. זה גם יכול להתבטא בסטירה קלה על הראש, על הלחי, על המצח או על הפדחת.

פנים לחוצים - הפנים הם מראה של האדם, וכאשר האדם נמצא בלחץ נפשי, פניו הלחוצים מתכרכמים, גבות עיניו מתקרבות זו לזו ומצחו נחרש בשדה קמטים. העיניים, בזמן לחץ נפשי, מתקשות לשמור על קשר עין, והעפעפיים לעיתים רוטטים בחוסר מנוחה.

מצח קמוט - מצח קמוט מעיד על אנשים מודאגים, מבולבלים, כועסים, עצובים - או אולי אנשים המנסים להתרכז במשימה כלשהי. כמובן, קימוט מצח יכול להיות עקב ניסיון לפתור בעיה מתמטית סבוכה או כאשר אדם ניצב בפני כמה כניסות והוא אמור לבחור באחת מהן.

בשבוע הבא נלמד מה אומרות הגבות והעיניים.

בהצלחה רבה אליהו עזריאל מחבר הספר 'שפת הגוף והנפש' ויו''ר מכון התבוננות

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!